מנחת חינוך/רסב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא ללכת כו'. עיין ר"מ פרק י"א מה' ע"ז השמיט קצת דברים מדברי הרב המחבר אבל באמת לדינא מודים דכל שהוא חוקות העכו"ם אסור וער"מ דגם לבנות היכלות כעכו"ם ובראב"ד כתב שא"י כוונתו או שלא לעשות צורות או חמנים לקבץ בהם רבים ועיין יו"ד סי' קע"ח ובט"ז דיש להחמיר כשניהם ועיין בש"ך שכ' דוקא היכלות של אלילים אבל כגון אותם העשויים לועד שלהם להתייעץ על עסקיהם אין איסור וע"ש בטווב"י סי' הנ"ל. ועיין בכסף משנה וב"י ביו"ד שם ובד"מ מביאי' בשם מהרי"ק דאין איסור בחוקות העכו"מ אלא או אם הוא חוק להם בלא טעם כדרכי האמורי שמנו חכמים בשבת או שישראלים מתנהגים עפ"י צניעות אסור לעשות כמותם אבל אם יש בו תועלת ואין הדבר משום צניעות ופריצות אין איסור ע"כ מותר לרופא יהודי ללבוש מלבוש שלהם. וצ"ע הא בסנהדרין מבואר דנ"ב ע"ב גבי מצות הנהרגין דהם סוברים בסייף ור"י פליג דעושין מיתה מנוולת מזו ובקופיץ אף דהיא מיתה מנוולת כמבואר שם וגם היא מיתה קשה כמבואר שם והטעם דהוא חוק העכו"ם להרוג בסייף ורבנן פליגי כיון דכתיב באורייתא לא גמרינן מיני' ע"ש אם כן חזינן אף דאין חוק להם בלא טעם כיון שרוצים לעשות ג"כ מיתה קלה ול"ש צניעות ומכל מקום הוא חוק עכו"מ אי לאו דכתיבא באורייתא ועי' תוס' שם כתבו ג"כ אף דלאו חוק עכו"מ הוא מכל מקום אי לאו דכתיבא באורייתא לא הי' לנו להתנהג אף במנהג של שטות שלהם ורבנן סברי כיון דמיתה מנוולת אף דלא כתיבה מפורש בתורה ע"ש בדף י"א על כל פנים אינו חוק בלי טעם ומכל מקום אסור אי לאו דרמוז על כל פנים באורייתא וע"ש בתוס' ע"ז באריכות וצ"ע קצת ואי"ה אשנה פ"ז. וער"נ פ"ק דע"ז והובא בהגהת רמ"א סי' הנ"ל דשורפין על המלכים כתב משום דדברים של טעם הם וצ"ע הא בגמ' מבואר דוקא משום דכתיבא באוריי' ובמשרפות המלכים אבל אי לא כתיבא באורייתא אף דיש בה טעם משום כבוד המלכות לא שרי וצע"ק:
ב[עריכה]
ונוהגת בזכרים. עי' ר"מ וש"ע יו"ד דהקרובים למלכות מותרים ללבוש כמלבושיהם ובכ"מ וב"י תי' אף דאין כח ביד חכמים לעקור ל"ת בקום ועשה א' משום הצלת ישראל שרי ועוד דהכתוב מסרו לחכמים והם התירו בקרובים למלכות וע' משנ"ח העמיס כן בכוונת תוס' ב"ק דע"ג ד"ה התירו לספר כו' שסוברים כתי' הב' וע' כ"מ אהא דמבואר בסנהדרין ובקדושין דארבע מאות ילדים הי' לדוד וכולן מבני יפ"ת ומגדלי בלורות כי הי' להצלת ישראל ואפ"ל לפי שיטת הר"מ ותוס' קדושין כ"ב וסנהדרין כ"א וברש"י שם דביאה ראשונה שרי' בגיותה אם כן היו עכו"ם כי הולד הולך אחר דידה וברש"י קדושין דע"ו פי' דהד' מאות ילדים היו מכל ישראל שהיו נושאים יפ"ת ע"ש ואפשר לא גיירו כי לאיזה תכלית היו מגיירים אותם ובפרט בימי דוד לא קבלו גרים אף דל"ש הטעם משום שלחן מלכים אך אין מצוה לגייר אותם וכ"ה בש"ס קדושין דף ע"ו אהא דכתיב באסאטטרטי של בית דוד הי' מיוחס ומקשה הש"ס הא ד' מאות ילדים כו' ומתרץ דהיו הולכין בראש גייסות ואי דנתעבר' אמם בגירותן אם כן הם מיוחסי' לכהונה ואף למלכות עי' כ"מ פ"א מה' מלכים מרחבעם שהי' בן נעמה העמונית וע' תוספות פ' מצות חליצה דאם אביו מישראל כשר אף לחליצה ומובא באה"ע סי' קס"ט. ולומר כגון שהי' דהיינו אמם גיורת בע"כ מכל מקום נראה פשוט דהם מיוחסים וגם זכות אבותם מצד האבות מסייעתם. ע"כ נ"פ דמוכח בש"ס דהי' אמם מתעברות קודם גירות והוי גרים ול"ל זכות אבות וגם אין משיאין לכהונה וא"כ אפשר דדוד לא הי' גייר אותם ע"כ הלכו מספרי קומי. ולכאורה קשה על התוס' קדושין וסנהדרין שם שדחו דברי רש"י שפי' דאף ביאה ראשונה לא הותרה אלא לאחר כל המעשים אמאי לא הביאו גמרא זו דמבואר דהילדים הללו היו בני יפ"ת קודם גירותן ואפשר לדחוק דמכאן אין הוכחה לסתור דעת רש"י דבאמת אפשר הי' ביאתו בעבירה אך מתמר מקשו תוס' דחלילה לאדונינו דוד משיח אלקי יעקב שיהי' ח"ו באיסור ועיין בס' משנ"ח הביא בשם הב"ח דאם אינו מתכוין לעשות כמעשיהם שרי אף דהוי פ"ר ובשאר איסורין פ"ר אף דלא ניחא לי' אסור מכל מקום כאן לא אסרה תורה אלא אם כוונתם להדמות להם והעיקר תלוי בכוונה והלב יודע כו'. והנה במ"ש לעיל דדוד לא גייר אותם ודאי דז' מצות קבלו עליהם ובל"ז אסור להחזיקם בארצינו אך לא גייר אותם כישראל אך היו גרים תושבים וע' רש"י סנהדרין כ"א ד"ה תמר נראה דלשון בן יפ"ת היינו קודם שנתגיירה אם כן בני יפ"ת ג"כ קודם שנתגיירה וערא"מ פ' תצא הקשה על התוס' בסנהדרין מהיכן יצא להם לדעת רש"י דב"ר אסור בגיותה ואין כאן מקומו להאריך. ומ"ש הרהמ"ח חייב מלקות ולא הוי לאו שבכללות כי הכל הוא שם א' שלא להדמות בדרכיהם וללכת בחקותיהם כ"כ הכסף משנה. והמתרחק מדרכיהם נפשו בטוב תלין והשי"ת ישים חלקינו עמהם א"ס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |