מנחת חינוך/קטז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png קטז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

לעשות כו'. הנה הרהמ"ח חשב כאן כל המנחות מנחת צבור ומנחת חובה ויבוארו אי"ה כ"א במקומו וכאן נדבר מהמנחות הבאים בנו"נ והדינים עיין ר"מ פי"ב וי"ג ממעה"ק ונכתוב בקיצור כל איש מישראל הן אנשים והן נשים ועבדים יכולים לנדור או להתנדב קרבן מנחה ועכו"ם אין מקבלין מהן מנחה כר"ע דהלכתא כוותי' וער"מ פ"ו מה' הנ"ל וכ"מ. ומכ"ש מרשע דאין מקבלין מהם מנחה ודוקא יחיד מתנדב מנחה אבל אינה באה בשותפות ע' מנחות ק"ד ע"ב ור"מ פי"ד כאן וכ' שדברים אלו הם דברי קבלה ובמנחות ילפינן לה מקרא ומכל מקום אם הניח מנחה לשני בניו ומת הרי אלו מביאין אותה וע' זבחים דף ה' ובלחם משנה כאן. ומתנדב או נודר א' מחמשת מיני מנחה המבוארים בתורה פ' ויקרא מנחת סולת מנחת מחבת מנחת מרחשת ומנחת מאפה תנור ובמאפה תנור יש שני מיני' מין א' הם חלות בלולות בשמן ומין השני הם רקיקים משוחים בשמן ס"ה הם חמשה מינים והנודר סתם ואמר הרי עלי מנחה דעת הר"מ פי"ז ה' דמביא א' מה' מנחות הנ"ל איזה שירצה והוא פלוגתא במנחות ק"ד ע"ב ת"ק סובר מביא מאיזה שירצה ור"י סובר מביא מנחת סולת וה' כת"ק וע' רש"י עה"ת שנה משנתו כר"י וערא"מ כתב שכן דרכו של רש"י לפרש שלא כהלכתא קרוב לפשט המקרא ובמ"ל כאן תמה על הסמ"ג שפסק כר"י ע"ש שהניח בצ"ע. ואם נודר או נודב בפי' איזה מנחה יביא כפירושו ואם נודר מנחת מאפה תנור יביא או חלות או רקיקין דשניהם נקראים מאפה תנור וע' מנחות ס"ג ע"א וע"ב דר"י ובנו סוברים דלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ור"ש סובר דיכול להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין דשניהם נקראים קרבן א' ובודאי ה' כר"י נגד ר"ש ובפרט דר"י בנו סובר כאבוהו וגם במשנה מביא דעת ר"י בסתם והר"מ אינו מביא ד"ז בפירוש ובמ"ל כאן הכריח דדעת הר"מ כר"י ונרמז בד' רבינו הר"מ והניח בצ"ע דמבואר שם בש"ס דר"י סובר דוקא לכתחלה לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ובדיעבד הקרבן כשר ולר"י בנו אפילו בדיעבד פסולים ע"ש בש"ס והר"מ לא הביא זה ולא ביאר דעתו כמאן ס"ל (וע"ל מ' קמ"ד בדין פיגול הבאתי ראיה מפורשת דהר"מ ס"ל דבדיעבד כשר מחצה חלות ומ"ר) ולפ"ד יש עוד נ"מ אם נדר בפירוש חלות או רקיקין לר"ש דהוי קרבן א' אפילו אם אמר חלות יכול להביא רקיקין או רקיקין יביא חלות דהכל א' אבל לר"י ובנו בודאי צריך להביא כמו שפירש ובדיעבד אם שינה לר"י כשר ועלה לו לשם נדרו דהכל א' ולר"י ובנו דהו"ל לגמרי כשני מינים ודאי לא עלו לו דה"ל כמי שנדר במחבת והביא במרחשת או להיפך ולא יי"ח נדרו ה"נ כאן וז"פ. ומנחות אלו באים מסולת חטים ועש"ס מנחות ע"ו ע"ב דאין קונין חטים מהשוק ולעשות סולת רק קונין סולת חוץ מלחה"פ דנקנית אף חטים וכעת לא ראיתי בר"מ שיביא ד"ז וגם אי מעכב וצ"ע. וכל המנחות הנ"ל אין פחותה כ"א מעשרון סולת ולוג שמן ואם מתנדב הרבה עשרונים בכלי א' נותן לוג שמן לכ"א מעשרון וכל עשרון צריך לבונה והשיעור קומץ לבונה לכל עשרון. ונכתוב כל סדר עשיית המנחות כ"א בפ"ע.

א'. מנחת הסולת מביא סולת מביתו בכלי מתכות שראוי לכ"ש ומודד בעשרון של מקדש ונותן שמן בכלי תחלה ואח"כ נותן על השמן הסולת וזה נקרא מתן שמן בכלי קודם עשייתו ואח"ז נותן על הסולת עוד שמן ובולל הסולת בו ועד לאחר הבלילה א"צ כ"ש ויכול לבלול אף בכלי חול כ"ד הר"מ והכסף משנה הקשה עליו דנראה מהש"ס דהבלילה צ"ל בכ"ש ובלחם משנה יישב דעת רבינו ובמ"ל מביא דעת תוס' בכ"מ דהבלילה צריכה כ"ש. ואחר הבלילה נותנה לכ"ש ויוצק עלי' שמן ושמן שנתן תחלה ושמן הבלול ושמן שיצק הכל לוג לעשרון והבלילה אף שא"צ כ"ש לדעת הר"ם מכל מקום צריכה הבלילה להיות בעזרה ואם בללה חוץ לעזרה פסולה עיין ר"מ פ"א מפסה"מ. והבלילה והיציקה כשרים בזר אף לכתחלה ע' מנחות י"א בסוגיא דטעמא דרבנן דכתיב ויצק כו' והביאה אל בני אהרן כו' מקמיצה ואילך מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשרה בזר וה"ה לכל הפסולים לעבודה ונראה מלשון הש"ס דאף לכתחלה כשר בזרים כמו שחיטה דמקבלה ואילך מ"כ ושחיטה כשרה בזר אף לכתחלה אך בר"מ פי"א מפסולי המקודשים ה"ז כ' וז"ל כל המנחות שיצק כו' או שבללן הזר כשרים מבואר דדוקא דיעבד ובפ"א מהלכות הנ"ל גבי שחיטה כ' בפירוש דזר שוחט לכתחלה וכאן כ' דכשרות נראה דלכתחלה צריך כהונה הן אמת דלשון המשנה כ"ה ולא יצק כו' כשרה ומוקמינן דלא יצק כהן אלא זר נראה דוקא בדיעבד אך אין ראי' דהמשנה נקט הרבה דברים לא בלל כו' וכ"ה מצוה לכתחלה ע"ש ונקט לשון דיעבד אגב אלו כמו בזבחי' כל הפסולים ששחטו שנקט אגב טמא במוקדשין אבל הר"מ הי' לו לפרש דאף לכתחלה וכאן בסדר העשיי' נראה גם כן מד' הר"מ בהי"ב דאינו מזכיר כהן כלל עד אחר היציקה דמוליכה לכהן להגשה עיין בדבריו על כל פנים כשר לד"ה בזר בדיעבד דהלכה כרבנן וראיתי בר"מ פ"ט מהב"מ ה"ה ז"ל אבל היוצק והבולל כו' אף על פי שנפסלו והרי מוזהר ולוקה מכל מקום א"ח מיתה דאינו עבודה תמה ע"ש ודבריו תמוהים איך פוסל ביוצק ובולל העבודה וסותר לדבריו פי"א מפסולי המקודשים ולדבריו שבכאן וסותרים ד' הש"ס דלכתחלה כרבנן וגם מ"ש דעובר בלאו ולוקה לדעתי אינה עבודה כלל וכשרה לכתחלה בזר ולשון ש"ס דף ט' יציקה ובלילה כהונה לא בעיא ע"ש בד' ר"י ור"ל נראה להדיא דאף לכתחלה אין צריך כהונה וד' הר"מ פ"ט מהב"מ תמוהים מה שפוסל יציקה ובלילה בזר ותמהני על נ"כ שלא הרגישו בזה. והיציקה עצמה כגון אם נתן כל השמן בתחלה ובשעת בלילה ולא יצק פסולה דהיציקה מעכבת דנלמד מקרא אך אם לא בלל כשר רק צריך שיהי' ראוי לבילה ויותר מששים עשרון אינו מביא בכלי א' דא"ר לבילה ובילה מעכבת ונראה דגם מתן שמן קודם בכלי גם כן אינו מעכב רק יציקה מעכב והא דאינו מעכב מיירי מכל מקום שנתן כל הלוג שמן רק לא בלל או לא נתן קודם אבל אם לא נתן כל הלוג הוי חסר שמנה ופסולה רק בנתן כל הלוג ולא היתה יציקה פסולה ובלא בלל או לא נתן השמן קודם כשר ערש"י ור"מ ותראה.

ואחר היציקה נותן עליה קומץ לבונה ואח"ז מוליכה לכהן והכהן מוליכה לקרן מערבית דרומית ומגישה כנגד חודה של קרן המזבח לא הגיש כשר ואח"ז מסלק הכהן הלבונה לצ"א וקומץ המנחה ממקום שנתרבה שמנה וקומץ כדרך שקומצין כ"א ועכ"מ. ואין קומץ פחות משני זיתים ואם אין ידו מחזיק שני זיתים אינו קומץ ועלח"מ ונותן הקומץ לכלי שרת ומקדשו (כ"ה בר"מ וכוונתו דצריך ליתן לכ"ש אדעתא לקדושי דכ"ש אין מקדשין אלא לדעת כמ"ש הר"מ פ"ג מפסולי המקודשים ועיין בסוטה י"ד) וקומץ שחלקו בשני כלים אינו קדוש וחוזר ומקדש ובמ"ל הקשה על ד"ז דכ' הר"מ דחוזר ומקדש דנראה כיון דבשעת קבלה בכלי נפסל ל"מ מה שחוזר ונותן לכלי א' ע"ש. ואם נתפזר הקומץ בשעת קמיצה על הרצפה קודם שנתקבל בכלי פסול אך לאחר שנתקבל בכלי ונתפזר ע"ג רצפה כשר כמו בדם עיין ר"מ פ"ט מהב"מ. ואח"ז מלקט את הלבונה ונותנו על הקומץ שבכלי ומעלהו על המזבח ומלחו ונתנו בכ"ש ע"ג אישים ובמ"ל מביא ד' רש"י דנראה מדבריו דלאחר הקטרת הקומץ מלקט הלבונה ומקטירה בפ"ע ותמה עליו דבאמת נותן הלבונה ע"ג הקומץ ומקטירם כא' כמבואר בסוטה. ולכתחלה נותנו ע"ג האישים מכ"ש ובדיעבד אם לקחו מכ"ש בידו או בכלי שאינו כ"ש וזרקו ע"ג האישים אפילו בשמאלו ה"ז כשר כ"ה בר"מ פ"ב מפסולי המקודשים הכ"ד ועלח"מ שם וער"מ פ"ז ממעה"ק ובכ"מ הפסה"מ נראה שהי' בגירסתו בר"מ דפסולים. והקטרה צ"ל כזית בפ"א דאין הקטרה פחות מכזית וכן אם הקטיר בלא מלח יבואר אי"ה במצות על כל קרבנך בסדר זה שם מקומו וכאן בלחם משנה פלפל וסובר דדעת הר"מ דגם מנחת הסולת לאחר הקמיצה היו אופין אותה עשר חלות לא כדעת רש"י בחומש סדר זה דלא הי' קפידא לאפות עשר חלות במנחת הסולת והוא הביא ראיות להר"מ דגם מנחת הסולת הית' נאפת יו"ד חלות אך לא הי' צריך פתיתה דהפתיתה היא צורך קמיצה וזו נקמצה כבר בעוד' סולת וכ"ד הרא"מ ברש"י והקשה על רש"י דלמה לא מצריך עשר חלות. ובמ"ל ה"י פלפל באורך וכ' דדעת הר"מ דמנחת סולת אין צריך אפייה כלל עיין ר"מ פ"י דהכהנים חולקים אותה סולת ומביא ראי' לזה דלא הי' צריך אפייה כלל ומכל מקום מביא שם דנראה מפירש"י דצריך אפיי' רק לא הי' בא עשר חלות וגם כן מביא בשם הרע"ב דצריך אפיי' ועשר חלות והניח בצ"ע וע"ש שכת' דלהסוברים דגם מנחת הסולת היתה נאפת אין קפידא באיזה כלי נאפת רק תלוי ברצון אם רוצין היו אופין בתנור או במחבת או במרחשת. והנה במש"ל בשם המ"ל דמקטיר הקומץ והלבונה כא' ע' מנחות י"ג ע"ב מבואר להדיא דקומץ ולבונה אי בעי האי מקטיר ברישא ואי בעי האי מקטיר ברישא מפורש דיכול לכתחלה להקטיר כ"א בפ"ע ואין חולק בזה וצריך עיון מהאי דסוטה דנראה דלכתחלה מקטיר שניהם כא' ועי' ר"מ פי"ב דמקדשין מנחה מכלי שע"ג קרקע וקומצין מכלי שע"ג קרקע ואין מקדשין הקומץ מכלי שעל גבי קרקע והוא מש"ס דמנחות. ע"כ ביארנו דיני מנחת סולת.

והנודר מנחת מרחשת או מנחת מחבת הדינים שוים מביא עשרון סולת ונותן השמן בכלי קודם ואח"ז נותן הסולת ונותן עליה עוד שמן ובולל הסולת ואח"ז לשה בפושרין ומשמר שלא יחמיץ ואח"ז אופה במחבת או במרחשת כפי נדרו ואופה אותו עשרה חלות ואם ריבה בחלות או מיעט בחלות כשר ואח"ז פותת אותם פתיתים כזתים ואם הגדיל או הקטין הפתיתים גם כן כשרים ואם לא פתת כלל גם כן כשר ע' מנחות י"ח ורש"י פי' דלא פתת אלא כדי קמיצה כשר עכ"ל מבואר מדבריו דפתיתה כדי קמיצה מעכב וכ"כ הרע"ב שם ובתיו"ט כת' דלא ידע מנ"ל זה וגם הר"מ לא כתב זה מבואר דבכ"ע כשר אף דלא פתת כלום ואח"ז נותן לכ"ש ויוצק שאר השמן כי המנחות הללו צריך גם כן הג' מתנות כמו מנחת סולת ונותן עליה לבונה ונותנה לכהן ומגישה למזבח וקומצה הכל כמו לעיל וכן הדברים שכשרים בזר הכל כמו לעיל והחילוק שבין מחבת למרחשת מחבת אין לה שפה והבצק קשה ומרחשת יש לה שפה ומעשיה רכים. וכל הדינים כמש"ל.

הד' היא מנחת מאפה תנור והית' שני מינים אם רצה חלות רצה רקיקין כמש"ל. וסדר עשיית החלות בולל הסולת בשמן ולש בפושרין ולא נתבאר להדיא בד' הר"מ אי צריך מתן שמן בכלי קודם עשייתו ועלח"מ ומ"ל פלפלו באורך דדעת תוס' דבעי מתן שמן בכלי והר"מ לא ס"ל הכי ואין צריך מתן שמן בכלי קודם במנחת מאפה ע"ש שהניח ד' התוספות בצ"ע וברש"י במשנה דע"ד ע"ב כ' דמאפה תנור אין צריך יציקה אבל ב' מתנות צריכה היינו בלילה ומתן שמן בכלי ע"ש ועיין בד' ע"ה דרקיקין אין טעונין בלילה וצ"ל דכוונת רש"י על חלות. ואחר כך אופה אותה בתנור שבמקדש יו"ד חלות ופותת ונותנה לכ"ש ואין בה יציקת שמן כי נתמעטה מיציקה רק כל הלוג הי' מקודם בשעה שלשה ונותן עליה לבונה ומוליכה אצל כהן הכל כדלעיל רק החילוק במנחה זו דלא הי' טעון יציקה לדעת תוס' ולהר"מ לא הי' צריך יציקה ולא מתן שמן בכלי קודם כו' רק הסולת עם השמן יותר אין חילוק. וסדר עשיית רקיקין כ"ה לש הסולת בפושרין ולא הי' בה שום שמן כלל והי' אופה עשרה חלות ואחר האפיי' הי' נוטל את לוג השמן ומושחן וחוזר ומושחן עד שכלה כל הלוג ופותתן ונותנן לכ"ש כו' ועושה כמש"ל ואם לא עשה הרקיקין כלל כשרה כ"ה במשנה ור"מ והיינו שנתן כל השמן בשעת לישה דאל"ה בלא שמן היא פסולה דחיסר שמנה אפילו כ"ש פסולה וז"פ וע' רא"מ הובא בלחם משנה דעתו דאם שינה ומשח החלות ובלל ברקיקין פסולה וצ"ל דמיירי בקבע המנחה דאמר זו לחלות או לרקיקין ושינה פסול עיין ר"מ פי"ז ולכאורה נראה דסובר דהם ב' מינים כריב"י ע' מש"ל לענין מחצה חלות ע' לעיל. וע' לח"מ השיג על הרא"מ דהקי"ל לא בלל ולא משח כשר ומכ"ש להיפוך. ואיני מבין ד"ז דהא לא נתבאר שום חילוק בין אפיית החלות או הרקיקין רק חילוק זה דהחלות נבללין והרקיקין מושחן אם כן אם אינו נותן השמן בחלות קודם אפילו כלל אם כן לא ה"ל חלות רק רקיקין וכן ברקיקין אם אינו מושח אחר האפילו רק נותן קודם האפיה אינם רקיקין כלל כי רק זה החילוק בין רקיקין ובין חלות. אך זה איני מבין ג"כ היאך הדין דלא משח כשר אם כן לא הו"ל רקיקין. ולא בלל כשר ניחא דגם בחלות הוא למצוה דאם נותן השמן לאחר שנתן המים או שאינו בולל כשר דנקראים חלות אבל בלא משח היאך נקראים רקיקים רק אם יש איזה חילוק באפילו בין חלות ורקיקין וכעת ל"מ שיהי' איזה חילוק באפייתן רק זה והנה לא עיינתי היטב בזה ויכול להיות שהוא טעות (ע' השמטות) וכבר כתבתי דאם חסר מעשרון כ"ש או משמן כ"ש פסול ואם ריבה שמנה דעת רש"י דאפילו כ"ש פסול ע' מנחות י"א ודעת ר"מ פי"א מפסולי המקודשים דעד שני לוגין לעשרון כשר ושני לוגין פסול ופחות כשר וכן אם ריבה לבונה עד שני קומצין כשר ובשני קומצין ומכ"ש יותר פסולה וע' תוי"ט שם במנחות והנה להאריך צריך אני להביא ממש כל מס' מנחות והר"מ ואני לא באתי רק לעורר. וכ"ז במנחת כל האישים חוץ מנחת כהן דיש שינוי ממ"ש ויבואר לקמן פ' צו מ' קל"ז שם מקומה וגם דין אכילת השיריים לאחר הקטרת הקומץ יבואר בפ' צו וגם פסול מחשבות במנחות. וכל המנחות הנ"ל באות דוקא מצות ודיני חמץ יתבאר במצוה שאח"ז.

והקמיצה והקטרת הקומץ אינו אלא ביום רק אם נתן הקומץ על האש ביום מתאכלין והולכין כל הלילה וכן הגשה אינו אלא ביום עיין ר"מ פ"ד ממעה"ק ובמגילה מבואר דעד הגשה כגון בלילות ויציקות כשרים בלילה אך באמת דוקא בעבודות עד שלא היו בכ"ש אבל ביציקה שהי' בכ"ש נפסל מחמת לינה ע' כ"מ ור"מ פ"ג מה' פסה"מ הכ"א דעה"ש פוסל אך דנפסל מחמת יום ולא מחמת עבודה בלילה ונ"מ לענין כ"ש שלא מדעת. ויבואר במק"א. והקמיצה א"צ צפון וכשר בכ"מ בעזרה וכן אם נקמצה בהיכל כשרה ע' ש"ס ור"מ פי"ב. ומנחת חוטא יבואר לקמן אם צריכה צפון ע"ש. והסולת והשמן צ"ל מן המובחר ואיזה סולת ושמן פסול למנחות ע' פ"ו מהא"מ בר"מ ויבואר אי"ה בפ' אמור בדיני מומין שם מקומן ועיין מנחות ע"ד במשנה רבי סובר חלות בוללן פירש"י דמנחת מחבת ומרחשת ומאפה דהיו חלות נבללים לאחר אפילו וחכ"א סולת דנבללים כשהם סולת והלכה כחכמים דאין הלכה כרבי מחביריו וכ"פ הר"מ כמש"ל. וע' רש"י פסחים דף ל"ו ע"א ד"ה לישה פירש"י וז"ל כגון מנחת מחבת ומרחשת שאופין תחלה עשר חלות ואח"כ פותתן עד שמחזירן לסולתן ואח"כ נותן שמן ובוללה ויוצק עליהן כו' וקומץ עכ"ל וא"י למה שנה משנתו כרבי דגם אליבא דרבנן מכל מקום הלישה כשרה בזר דכתיב וקמץ מקמיצה ואילך והלישה והאפיה היו קודם קמיצה אם כן אינו בזריזין ולמה פירש"י אליבא דר' שלא כהלכתא וכ"פ בדיבור שאח"ז ד"ה לימד וכו' והנהו במנחת מאפה תנור לאחר לישה ואפיי' ופתיתה נינהו מפורש בדבריו דבלילה היה לאחר האפיי' כר' ולא כרבנן וגם צ"ע דפי' דהנהו במנחת מאפה תנור לאחר לישה ואפייה כו' ובאמת יציקה לא הי' במאפה תנור אך זה אפשר שיגרת לישנא והכוונה רק הבלילה אבל מש"ל צ"ע מאוד:

אך לשון הש"ס מסייע לרש"י ע"ש וד' הש"ס גופא מסייע לרש"י וגם דהתו"ס ד"ה במקום זריזין צ"ע וגם מה שפירש"י פותתן עד שמחזירן לסולת גם כן צ"ע דאינו כהלכתא דפסקינן פתיתין כזיתים כמש"ל. גם נ"ל דחלות של מאפה דא"צ יציקה ובולל כל הלוג עם הסולת מכל מקום אם יצק אינה פוסלת דאתמעט דא"צ יציקה ואינה מעכב כשאר מנחות דיציקה מעכבת אבל כאן אינו מעכב על כל פנים אינו מזיק ואם רוצה יוצק ג"כ ומכל מקום צ"ע. ואין מביאין מנחות מן הטבל והחדש וכה"כ דאתמעטי ממשקה ישראל מן המותר לישראל ואם הביא פסולים כ"ה בר"מ פ"ה מהא"מ ה"ט והר"מ כתב הטעם מפני שהוא מהב"ע ופלפלו האחרונים. ואין מביאין מנחה מחדש קודם לשתי הלחם בעצרת ואם הביא כשר ויבואר אי"ה לקמן במצות החדש ושהל"ח ע' בפ' אמור. ואין מביאין מן המדומע ובשמן של מנחות שייך ג"כ טבל ומדומע וערלה וגם אם שייך חדש בפירות לענין הקרבה וגם הטעם דמדומע אסור וגם אם פירות שביעית כשרים עיין מצוה רצ"ט. ועיין מ"ל פ"א מה' מעה"ק מביא בשם הרמב"ן בהשגות לס' המצות בעיקר י"ב שכל העבודות כגון היציקות ובלילות פתיתות ומליקות כו' הכהן העושה כשעושה א' מאלה עושה מצוה ומברך עליה ובמ"ל כתב שגם דעת הר"מ כן ונוסח הברכה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לעשות כך וכך. וד' הרמב"ן צ"ע שכ' הכהן העושה וכתבתי לעיל דיציקות ובלילות כשרים בזר אם כן גם ישראל מברך וגם אינו מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן אפילו אם הכהן הוא העושה כיון דאינו תלוי בקדושתו של אהרן דגם זר כשר כנ"פ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון