מנחת חינוך/קא
מנחת חינוך 
קא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא להכרית כו'. עיין ר"מ כאן פ"ט מש"ס דיומא ע"ב והרהמ"ח לא הבי' רק פי המעיל וביומא שם המקרע בגדי כהונה לוקה שנא' לא יקרע הרי לאו זה על כל בג"כ וילפינן להו ממעיל דשוים לענין לאו זה. וז"ל הר"מ הקורע פי המעיל לוקה כו' וה"ה לכל בג"כ שהקורען דרך השחתה לוקה נראה דמחלק בין מעיל לשאר בג"כ דבמעיל לוקין בכ"ע ובשאר בג"כ דוקא דרך השחתה וזה נראה דעת הקרבן חגיגה במ"ל כאן והמ"ל דחה דבריו ולא כתב מאיז' טעם. ובפ"י מהלכות מעה"ק מביא גם כן ד' הק"ח בסתם ולא כתב עליו כלום ונראה מד' המ"ל שדעתו דגם במעיל א"ח רק בדרך השחתה ובאמת בש"ס אינו מבואר כלל דדוקא בדרך השחתה ובכ"מ כתב דהוא כמו נותץ מזבח ואין זה ראי' דשם כתיב ונתצתם את מזבחותם כו' ונצטוינו שנשחית בדרך השחתה המזבחות שלהם וע"ז כתיב לא תעשון כן והיינו בדרך השחתה אבל כאן מי יודע מאיזה טעם אסרה תורה אך מכל מקום מצד הסברא דקורע ע"מ לתקן אין סברא לאסור ובודאי הר"מ מצא ד"ז בברייתא. ומד' הרהמ"ח בשרשי המצוה נראה דעתו דדוקא בדרך השחתה ע' בלשונו. והנה הק"ח הביא ראיה נכונה לדבריו שיש חילוק בין המעיל דחייב אף שלא דרך השחתה ובין בג"כ מזבחים צ"ה ומבואר בר"מ פ"ז מהלכות מעשה הקרבנות דדם חטאת דניתז על הבגד דצריך כיבוס בעזרה ואם יצאה לחוץ ונטמאה דא"א להכניס בעזרה כלים טמאים קורעים את הבגד ומשיירין בו כדי מעפור' שיקרא בגד וטהור מן התורה ומכניס הבגד בעזרה ומכבסו ואמר שם ר"ל דמעיל שניתז עליו ד"ח ויצא בחוץ ונטמא דאינו יכול לקרוע דכתיב לא יקרע מכניסו בפחות מג' על ג' ע"ש ובר"מ ולמה נקט דוקא מעיל ולא שאר בג"כ דכולם חייבים על הקריעה א"ו כל בג"כ הי' יכול לקורען ולהכניסן כמו כל בגדים כיון דאינם דרך השחתה שרוצה לקיים מצות כיבוס רק מעיל דאסור לקרוע אף שלב"ד השחתה וצריך תיקון זה להכניסו פחות מגע"ג. וא"י דעת משנה למלך שכ' ולדידי ליתנייהו להנך מילי. אך י"ל דלהק"ח דהר"מ דקדק בלשונו דמעיל חייב בכ"ע ועל בגדי כהונה א"ח אלא דרך השחתה. ואפשר הטעם דכתיב סתם לא יקרע אם כן לשון הר"מ והקורע פי המעיל לוקה שנאמר ל"י ופי המעיל סביב בית הצואר שהוא מחובר שנאמר שפה לפיו כו' ע' ר"מ. אם כן דוקא בפי המעיל חייב בכ"ע וכ"ה לשון הרב המחבר כאן פי המעיל כו' ואף כי בפי הבגד. והנה במעיל למטה בפיו ה"ה כשאר בגדים וא"ח אלא בדרך השחתה אם כן גם במעיל שנטמא יכול לקרוע מלמטה עד פיו ולמה צריך להכניסו פחות מגע"ג אע"כ דאין חילוק כלל ומעיל דנקט ר"ל ל"ד ונקט מעיל לפי שהלאו כתוב בפירוש גבי מעיל וה"ה כל בג"כ דדין א' להם דצריך דוק' דרך השחתה והא דצריך תקנה להכניסו פחות מגע"ג ולא יקרע כיון דאינו דרך השחת' דהוא לשם מצוה לענ"ד זה הוי דרך השחתה כיון דכל עיקר הקריעה לבטלו מתורת בגד אף שהוא לצורך מצוה כיון שהי' בגד ונקרע ואינו בגד הוי דרך השחתה דעיקר טהרת הבגד הוא מטעם דנשחת ע"כ צריך תקנה זו להכניסו פחות מגע"ג וה"ר לזה מסנהדרין פ' חלק ר"א סובר עיר שיש בה מזוזה אינה נעשית עה"נ דכתיב ושרפת ומזוזה א"י לשרוף דמוחק השם ונאמר לא תעשון כן והנה הלא עושה זאת לשם מ"ע ומחיקת ה' גם כן אינו אסור אלא דרך השחתה עיין ר"מ פ"ו מהלכות יסה"ת אע"כ כיון דמצוה זו של עה"נ היינו להשחית ולאבד הוי השחתה אף שעוש' לשם מצוה דהמצוה היא השחתה אם כן ה"נ כאן דהקריעה לטהרו העיקר כיון דנשחת מבגד אם כן הו"ל השחתה אף שעושה לשם מצוה עמש"ל מקמ"ב. וגם ראי' מפרשת סוטה עמ"ש שם בעזה"י. ולדינא נראה דהא דאמרינן ביומא המקרע בג"כ לוקה כו' דלפינן שאר בגדים ממעיל ור"ל דאמר בזבחים שם מעיל שנטמא כו' פליגי דר"ל ס"ל דרק גבי מעיל הקפידה תורה של"י ולא ילפינן שאר בגדי' מיני' ופ' הר"מ כר"ל דדוקא מעיל וא"צ דרך השחתה דא"מ בתורה דוקא דרך השחתה ושאר בג"כ דכתב הר"מ דלוקין דרה"ש אינו משום לאו דל"י רק משום לא תעשון כן לד' כמבואר בר"מ פ"ו מהלכות יסה"ת דהשורף עצי הקדש לוקין ועיין במשנ"ח דל"ד שורף אלא איזה קלקול ובג"כ קדושת דמים או קדה"ג עמ"ל פ"ט אם כן המשחית אותם עובר בלאו זה וזה כונת הכסף משנה דנלמד ונתצתם כו' היינו בשאר ב"כ ואפשר דאם קורע פי המעיל דרה"ש לוקין שתים משום ל"י ומשום לא תעשון כו' ובאינו דרה"ש חייב אחת ובשאר בג"כ חייב בדרה"ש דוקא משום לא תעשון. ונ"מ ג"כ לפי מ"ש כ"פ בחיבורי דצריך להתרות בו משום הלאו דוקא אם כן בב"כ מתרין בו משום ל"ת ובמעיל משום ל"י אך יש לפלפל ממ"ש בש"ס דזבחים ולא הבאתי הדברים בכור הבחינה:
וגם מד' הרהמ"ח נראה כן דלא הזכיר ב"כ דסובר דלאו הזה רק במעיל ושאר ב"כ משום ל"ת וצ"ע. ונוהג לאו זה בכל אישי ישראל. ומ"ש הרהמ"ח דנוהג בזה"ב אפשר ל"ד דה"ה אם נשתיירו ב"כ אחר חורבן גם כן נוהג ונראה ג"כ אם נפסלו לעבודה אינו נוהג לאו זה. ומבואר דמבלאי מכנסי כהונה כו' היו מפקיעין ומ"ל פ"ט הביא ירושלמי דגם בגכה"ג שבלו עושין פתילות אף דיש לחלק מכל מקום מצד הסברא הוא כן דאם בלו ונפסלו אינו נוהג לאו זה. בלאו הקודם אם שנים עשאו עמש"ל דין ב' שעשו אם שניהם יכולים כו'. ולענין תשובה ושאר דברים הוא ככל לאוין שבתורה שיב"מ. ובר"מ פ"ח כאן כ' דד' בגדים של כה"ד היו של פשתן לבנים ומ"ש לבנים הכסף משנה לא הראה מקומו ולענ"ד אין קפידא לצבוע איזה צבע שיהיה רק יקראו לבנים דאם רוצה היו לבנים לאפוקי בגכה"ג היו צריכים להיות צבועים דהיו תכלת וארגמן ותולעת שני והנהו היו צבועים ובלאו הכי לא היו נקראים כן אבל בגכה"ד היו יכולים להיות לבנים אבל אין עיכוב בדבר אם היו רוצים לצבוע איזה צבע לנוי ש"ד כנ"ל. ולא הוצרך הר"מ להוציא מאיזה מקום דפשוט הוא וכה"ג כתב הר"מ בפ"א מה' ציצית דנקר' לבן דוקא דאין מצוה לצבוע ע"ש ה"נ וז"פ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |