מנחת חינוך/פג
מנחת חינוך 
פג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא יקח כו' וחייב להחזירו כו'. ע' פ' שני דייני גזירות ור"מ פכ"ג מסנהדרין ובטוח"ה סי' ט'. והנה הרהמ"ח כתב סתם ואם קיבל חייב להחזיר אפילו לא תבעו הנותן ולשון הר"מ הוא חייב להחזיר כשתבעו וכ"ה בש"ע ובסמ"ע כ' כיון דנותן לו מדעתו בעי תביעה ול"ד לריבית דשם הוא מ"ע וחי אחיך עמך ועט"ז שם וביו"ד קס"ב שהשיג ע"ז דגם בריבית בעי תביעה וע"ש בגליון כנה"ג. אבל על כל פנים כאן בשוחד אין חולק דצריך תביעה ובלא תביעה א"צ להחזיר ועיקר הדין דצריך להחזיר השוחד לא הראה הכסף משנה מקורו מאין יצא להר"מ ד"ז כיון דליכא עשה כמו גזלה ורבית ומנלן דחייב בהשבה ואפילו בגזילת קרקע עמש"ל בלאו דלא תחמוד אף דלא כתיב השבה מכל מקום ברשותא דמרא איתא ואינה נגזלת כלל אבל כאן דנותן לו במתנה רק התור' אסרה כמו ריבית ובריבית יש מ"ע להחזיר אבל כאן מנ"ל. ואפשר אם נתן שוחד להטות הדין אם כן באמת הדין בטל ואין מגיע לו שכירות בעד הפעול' אך בנתן לו עבור דין אמת לזכות הזכאי דהדין קיים אמאי צריך להחזיר לו וגם אפילו בהטה הדין משכחת לה דלא הדר דינא ואם כן אמאי חייב להחזיר לו. והנה באו"ת מביא בשם כנה"ג דבנטל שוחד לזכות הזכאי א"ח להחזיר ואפשר הוא מטעם שכתבתי. ובאורים השיג עליו דלמה לא מנה הר"מ לאו זה בכלל הלוקין פי"ט מסנהדרין וע"כ מטעם דניתן לתשלומין הא בכה"ג לא ניתן לתשלומין והו"ל ללקות ואפשר כיון דמקצת הלאו ניתק ניתק לכולו במקו' שיש קום ועשה כמ"ש הר"מ פ"ג מה' מלוה והובא כ"פ בח"ז. אך עמש"ל בלאו דלא תחמוד דזה דוקא בנל"ע אבל לאו שלא נל"ע רק הטעם ניתן לתשלומין אם כן במקום שאינו משלם לוקין ודעת הר"מ פח"י דלאו הניתן לתשלומין אף שאינו נל"ע אין לוקין ומכאן ג"כ ראי' לזה אף דלא ניתק מכל מקום כיון דניתן לתשלומין אין לוקין. וע' שעה"מ החו"מ ובב"י פלפל באורך אם כן יפה השיג האו"ת אך מכל מקום טעמא בעי מנ"ל להר"ם זה דלמא באמת לוקה ואינו משלם כיון דלא גילתה התורה שישלם. והנלענ"ד בטעם שצריך להחזיר ע' תמורה וא"ו רוצה הש"ס בס"ד לומר החילוק בין כ"מ דארל"ת אי עביד ל"מ או אי עביד מהני לענין ריבית קצוצה דלאביי א"י בדיינים כיון דמהני ולרבא יוצאה ובתר הכי מסיק דבקראי פליגי ואף לאביי יוצאה מחמת הקרא וחי אחיך עמך וכו' ואף לרבא א"י מקרא דבנשך אבל אי לאו קרא תלוי בפלוגתא זו וא"כ כאן דליכא קרא לרבא דס"ל ל"מ מחויב להחזיר דכ"מ דארל"ת אעל"מ ע"כ פסק הר"מ שפיר דחייב להחזיר דהלכה כרבא. ומזה מוכח ג"כ דלא כדעת הלחם משנה פ"ו מה' בכורות והר"ש יפה במ"ל פ"ח מה' מלוה דדעתם דפסק הר"מ כאביי ע' בדבריהם ומכאן ג"כ מוכח דפוסק כרבא ובשער המלך ה' גרושין פלפל בזה יע"ש.
ולפמ"ש נ"פ דהשוחד הוי חוב גמור ויש עליו שעבוד נכסים ואם מת צריכים היורשים לשלם ככל גזל וחוב דעלמא ול"ד לריבית דשם גזירת הכתוב דלברי' ל"א רחמנא עיין ר"מ פ"ד ממלוה ובמ"ל וביו"ד סי' קס"א אבל כאן דחייב להחזיר דל"מ כלל הרי הוא כגזל וכחוב דעלמא דיש עליו ש"נ וגם על היורשים. והטעם דבעי תביעה לפמ"ש דל"מ כלל אם כן אמאי א"צ להחזיר בלא תביעה נראה משום דהוי כמחל לו וכ"ה באו"ת שם וכאן וגבי ריבית כיון דבאמת נתן מרצונו ולא תבעו ה"ל כמחל. ולפי זה להסוברים דל"מ מחילה בריבית כיון דהוא מרצונו והתורה אסרתו עיין ר"מ פ"ד מה"מ וברא"ש פא"נ צריך להחזיר אף בלא תביעה וגם אפילו מחל בפירוש ל"מ. אך דעת הר"מ ורוב ראשונים דמהני מחילה גבי ריבית ה"ה כאן. הכלל ד"ז שוה לריבית כיון דנותן לו מדעתו כמו ריבית וכ"ה בקצה"ח סי' ט'. אח"ז ראיתי בנה"מ שם הרגיש בטעם דאעל"מ והנאני. וע' סי' קס"א ביו"ד דבפחות מש"פ אין דין ריבית ובתוס' פ' נערה שנתפתתה ובפ' א"נ דדעתם כן או מכו"פ או דכל איסורי ממון הוא בש"פ דהל"מ הוא וכבר כ' כ"פ. וכאן נ"ל פשוט דבפמש"פ עוברים בלאו דלא גרע משוחד דברים דעוברים בלאו הזה ע' בכתובות ק"ו ע"ב דמי כתיב ובצע לא תקח רק שוחד ל"ת אם כן אפילו שוחד דברים אם כן פמש"פ ל"ג משוחד דברים ועוברים בלאו אבל בריבית נתמעט פמש"פ ואפילו קרקעות יע"ש אבל כאן ברור דהלאו הוא אפילו בפמש"פ דלא גרע משוחד דברים כנ"פ. אך מכל מקום לא ניתן להשבון פמש"פ כמו גזל. אך לפ"ז לכאורה קשה דה"ל ללקות אם לקח פמש"פ כיון דלא ניתן לתשלומין כמו חובל בחבירו בש"פ משלם ואינו לוקה ופמש"פ לוקה דאינו בר תשלומין אם כן ה"נ וה"ל להר"מ למחשבי' ללאו זה בהדי הלוקין פי"ט דסנהדרין ועיין ואין כאן מקומו. ואפ"ל אם ישראל הוא דיין לב"נ עובר ג"כ בלאו הזה אם לוקח שוחד ואף דבגזל הנכרי יש דיעות אי אסור מן התורה דוקא שם דאיכא קראי עיין סוף ב"ק אבל כאן סתמא כתיב ועובר גם אם הוא דיין לעכו"ם ומכל מקום צ"ע.
והנה הרהמ"ח כתב ונוהג בזכרים כבר כתבתי לעיל כ"פ דאם קבלו עליהם בד"מ נשים דמהני קבלה עש"ס ור"מ גם הנשים הם בלאו הזה דאסור להם ליקח שוחד וכבר כ' כיוצא באלו הלאוין כ"נ. וב"נ שהוא דיין על ז' מצות שלו ע' באו"ת סי' הנ"ל כתב דב"נ אינו מוזהר משוחד. ובמחכ"ת נעלם ממנו ד' הרמב"ן עה"ת פ' וישלח בפסוק ויענו מביא ירושלמי דב"נ שלקח שוחד נהרג מבואר דמוזהר והוא בכלל הדינין אך מכל מקום בדין שמביא האו"ת לענין לפ"ע בשם החו"י יש לפלפל בזה אבל אין לחלוק על הירושלמי המפורש. ומ"ש הר"מ והרהמ"ח דקאי בארור לוקח שוחד א"י מנלן דבתורה מבואר ארור לוקח שוחד להכות נפש ואפשר דוקא בד"נ קם ליה בארור אבל ד"מ מנ"ל. וגם פשוט דפסול לעדות עיין בסימן ל"ד גבי רשע דחמס. ותשובתו כמבואר שם. ומ"ל פ"ד מה' מלוה ד"ה כתב הרב כנה"ג מביא שם היכי דכתיב ארור בתורה ה"ל כעובר על השבועה דארור בו שבועה כו' ע"ש אם כן ה"נ. אך כבר כתבתי דמנ"ל דקאי בד"מ ונ"מ מה שעובר על השבועה ואין כאן מקומו לפלפל ובאתי רק כמזכיר. וק"ל לפמ"ש דהטעם דצריך להחזיר השוחד מטעם דרבא דכ"מ דארל"ת כו' ולאביי דמהני ודאי א"צ להחזיר אם כן בתמורה דמקשינן אביי ורבא במ"פ ומשני בר"ק אי יוצאה בדיינים ודחי דבקראי פליגי וע"ש בתוספות נימא דפליגי במי שנשבע כו'. ולפמ"ש נימא דפליגי בשוחד דלאביי א"צ להחזיר ולרבא צריך להחזיר כמ"ש וצ"ע:
ב[עריכה]
אבל אם הדיין בע"מ כו'. עש"ס דאפילו בתורת שכר ולא שוחד אסור ליקח והנוטל שכר לדון דיניו בטלין רק שכר בטלה דמוכח שרי וזה הטעם משום מה אני בחנם כו'. ופשוט דהפסולים לדון רק קיבלו עליהם רשאים ליקח שכר כיון דאינם מחוייבין לדון מן התורה הוי כמו עדים שמותרים ליקח שכר לראות. ולענין אם קבלו שכר אם צריכים להחזיר מצד הסברא כיון דדיניו בטלין אם כן לא עשה הפעולה ששכר אותו וצריך להחזיר או מחמת כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד ולפי שאינו מן המצוה דשוחד אין רצוני להאריך כאן בזה. ועיין בכורות כ"ט ובתוס' שם ובכ"מ פ"ה מהלכות פרה אדומה ה"ו גבי הוי' וקידוש דגם כן פסול בשכר מבואר דאם לא נתן לו שכר רק הבטיח ליתן לו אין זה נוטל שכר והקידוש כשר אם כן ה"נ ומכל מקום צ"ע ואין כאן מקומו ויבואר אי"ה במק"א. ואם נאמר כהכסף משנה דהבטחה ל"ה נוטל שכר אם כן דיניו קיימין אם כן ממילא צריכין ליתן אחר כך השכירות דשכירות פועל הוא בדיבור כיון דעשה הפעולה דהדין קיים צריך ליתן לו שכרו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |