מנחת חינוך/פב

מנחת חינוך ‏ פב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא יהרגו כו' שראוהו כו'. ויש כאן ט"ס וכצ"ל ולא שיעידו עליו מצד אותות חזקות וד"ז מבואר בש"ס סנהדרין ל"ז ע"ב ור"מ פ"כ מסנהדרין וזה נקרא עדות בידיעה שלא בראי' וע' שבועות ל"ד. והנה משמע מלשון הרהמ"ח דדוקא בד"נ הדין כן ובד"מ סגי בידיעה בלא ראיה ובאמת ע"ש בסנהדרין דזה דעת ר"א וחכמים סוברים דגם בד"מ אין עדות מתקיים בידיעה שלא בראיה ובשבועות מבואר ג"כ דלר"א דסובר דבד"מ מתקיימת בידיעה בל"ר כמו כן בד"נ ובההוא מעשה דשמעון בן שטח חייב וע' תוס' במקומות הנ"ל וחכמים סוברים דגם בד"מ לא סגי בלא ראי' והמ"מ פ"ח מהנ"מ פוסק כרבנן דר"א גבי גמל האוחר. ובח"מ ססי' ל' מביא המחבר דעדות בידיעה בל"ר ע' סימן צ' דיש מי שאומר דמהני וע"ש בסי' צ' גבי נחבל מבואר זה ועיין תוס' שבועות ד' הנ"ל ע"א ד"ה דאי מבואר דאומדנא כזה מהני לכ"ע אף לרבנן ואף בד"נ ועיין ב"ש אה"ע סי' מ"ב הביא דעת המרדכי בקדושין מהני עדות בידיעה בל"ר ובאו"ת ס"ס צ' מה שהשיג עליו ובאחרונים ואין כאן מקומו להאריך. וז"פ דדיני מלקות שוין בזה לד"נ דלהרבה ענינים שוה מכות לד"נ כמש"ל רק במקום שנתפרש אך בין במלקות או בממון לפמ"ש דאינו נתקיים בידיע' מכל מקום אם הב"ד דנו ע"י עדות כזה לא עברו על הלאו המיוחד שנמנה כאן ונקי כו' רק עשו שלא כדין כמו שקבלו עדות עמפ"ע וכדומה אבל על הלאו הזה א"ע דאל תהרוג כתיב היינו דיני נפשות אם כן אין הוכחה מהרב המחבר שסובר דבד"מ אין הדין כן אלא סובר דהדין כן בדיני ממונות גם כן. אך הרב המחבר עומד כאן בלאו זה ולאו זה אינו אלא בדיני נפשות וז"פ. ואני מסופק בב"נ כיון דנהרג בעדי' פסולים וע"י ע"א אפשר דנהרג באומד ג"כ. אך מצד הסברא גם ב"נ א"נ כמ"ש הרב המחבר דמן האפשרות הקרוב יוכל לבא לאפשרות הרחוק וכו' ע"כ גם בב"נ הדין כן ובעריות פסקינן דאין צריך העדים לראות כמכחול רק אי שוכבים זה על זה כדרך המנאפים ע' במכות ור"מ פ"א מהא"ב אף דהוי ידיעה לחוד מכל מקום מחמת אש בנעורת אומדנא כזו מהני אף בד"נ כמ"ש תוספות והרשב"א:

ב

מלאכה כו'. עיין ר"מ מבואר יותר רבותא דכאן בד' הרב המחבר הם לאוין מחולקים שבת וע"ז רק העונשים שוים דשניהם בסקילה ובר"מ מבואר הלשון א' מעיד שעבד לחמה וא' מעיד שעבד ללבנה וזהו לאו א' ועונש א' מכל מקום אינו נהרג בלאו זה דוקא וכו':

ג

בשעת המעשה כו'. במכות ו' ע"ב ילפי' מפסוק לא יומת עפ"י ע"א ואינו ענין ללאו הזה וצ"ע ולא ידעתי היכן מצא הרהמ"ח דנכלל בלאו הזה וגם הר"מ אינו מביא פ"כ מה' סנהדרין ד"ז רק מבואר בר"מ פ"ד מה' עדות וער"מ עוד דינים איזהו עדות מיוחד' ובכ"מ שם. ומ"ש הרב המחבר דאם המתרה רוא' אותן מצטרפין עש"ס דה"ה אם העדים רואים המתרה ג"כ מצטרפין והר"מ דעתו דתרתי בעינן דהמתר' רוא' אותם והם ראו המתרה ובכ"מ הי' כן גרסתו בגמ' וגי' בש"ס הוא המתרה רואה או הם רואים דבחד סגי וכ"נ דעת הרהמ"ח על כל פנים אם הם רואים ג"כ סגי כמבואר בהדיא לפי גי' זו. ודע דד"ז אם המתרה רואה את העדים שמצטרפין הקשו תוס' היאך נאמן המתרה לומר שראה את העדים להרוג נפש והוא רק ע"א ותי' דעדים מעידים שהמתרה ראה את העדים אך המעשה לא ראו רק העדים המעידים. ובד"מ עדות מיוחדת כשר עש"ס ור"מ וח"מ סי' ל' ובשאר דברים שצריך עדות כגון דבר שבערוה ועידי קדושין עב"י באריכות ובכ"מ באה"ע ובמש"ל לענין קה"ח וצ"ע לענין מלקות אי עדות מיוחדת כשר ובב"נ ל"ש זה דנהרג עפ"י ע"א:

ד

והרמב"ן ז"ל מונה כו' יצא מב"ד וכו'. כ"ה בסנהדרין ל"ג ור"מ פ"י מסנהדרין וע"ש הא דאין מחזירין לחוב דוקא אם הב"ד זיכו בטעות דבר שאין הצדוקין מודים אבל אם טעו בדבר שהצדוקין מודים חוזרים אף מזכות לחוב דזיל קרי כו' וע' תוס' גבי שלכ"ד ור"מ שם. וג"כ שוים דיני מלקות לד"נ ע"ש בר"מ פי"א. ונ"ל גבי ב"נ אי יצא מב"ד חייב ודאי מחזירין אותו לזכות והוא מצד הסברא אבל ביצא זכאי וראו לחוב נראה דמחזירין אותו דבישראל גזירת הכתוב הוא אבל לא בב"נ אבל הדין הראשון הוא מצד הסברא נוהג גם כן בב"נ. ועבס' פר"ד דרך מצותיך הביא בשם הסמ"ג כתב גם כן דבלאו זה זה נכלל היוצא כמו הרמב"ן אך אינו מונה פסוק זה רק בלאו א' וגם הסמ"ג כלל דין ראשון דאומד הדעת ג"כ בכלל לאו זה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---