מלמד להועיל/ג/נ
מלמד להועיל ג נ
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה:
אודת יבם אחד שזה שנתים שמת אחיו בלא זרע קיימא נכנס למסחר היבמה והיה לה לעזר משך זה הזמן ועתה רוצים שניהם להתיבם אם מותר להם.
תשובה:
הנה כבר הסכימו הפוסקים דאסור ליבם היכא דאפשר בחליצה. אמנם היכא דהיבם אינו רוצה לחלוץ ואומר שרוצה ליבם דוקא, שמעתי מגדול אחד (שכחתי מי הוא) שאמר לי פה אל פה שהתיר ליבם בכה"ג, וכן ראיתי שהורה הגאון מו"ה נפתלי צבי יהודה בערלין זצ"ל בשו"ת משיב דבר חלק ד' סי' ע"ב וז"ל שם: והמה רוצים ביבום ויש בזה מחלוקת הראשונים אם מניחים אותם למצות יבום או לא, ואנן קיי"ל דאין מניחין אותם לייבם, היינו שמוכיחים אותם בדברים כבושים כי אשת אח היא באמת ערוה וחייבים עליה כרת אלא שאם מכוונים לשם מצות ייבום התירה תורה וגם מצוה להקים לאחיו שם אבל אם אינו לשם מצוה יש לחוש לאיסור כרת על כן טוב יותר שיחלוץ, וכדומה דברים כבושים. ואם מכל מקום רוצים להתייבם מניחים אותם. וגם זה הנני מגיד למע"כ נ"י שאם יודע בטיב היבם והיבמה שלבם גס זה עם זה וראויים לחשדם שכבר בא עליה קודם שבאו למע"כ נ"י או יש לחוש שמא יבוא עליה אחר חליצה ח"ו, יותר טיב שייבם בהיתר ולא יבוא עליה באיסור, עכ"ל בעל מ"ד. וזאת ג"כ דעתי הקלושה. ומה שחושש מר שמא הניח האח המת זרע קיימא שנעלם ממנו לענ"ד אין לחוש לזה כיון דמוחזק לן שאין לו זרע לא מחזקינן ריעתא שמא היה לו זרע שנעלם ממנו. ואפילו את"ל שהאח המת היה מאנשי דלא מעלי וזנה הרי רוב מזנות נכריות ובנך מן הנכרית אינו קרוי בנך. אשר על כן יש לעשות כמ"ש הגאון בעל משיב דבר. וע' שו"ת שואל ומשיב מ"ג ח"א סי' רי"ח. ויקדש אותה תחלה בלשון שמקדשין כל אשה. ולענין נוסח הכתובה ע' טור אה"ע סי' קס"ו ושו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קל"ו.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |