מלמד להועיל/ג/מט
מלמד להועיל ג מט
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה:
אם אשה המתגרשת צריכה בדיקה שהיא גדולה.
תשובה:
אעתיק לך מה שכתב בזה הגאון רמ"ק וז"ל: כשהיה אצלי מ' זעליגמן בער (הוא הרב הגאון אב"ד דק"ק וו"ב) אמר לי שהרב מ' אברהם בינג (הוא הגאון רבו של הגאון ר' זעליגמן בער ותלמידו של הגאון ר' נתן אדלער זצ"ל) היה מצריך בדיקה לאשה המתגרשת, ואמרתי לו שזו טעות דהא אפי' אם נימא דעדיין היא קטנה ואפי' קבל בה אביה קידושין מ"מ כשנישאת אין לאביה רשות בה ויכולה לקבל גטה דהא הגיעה לעונת הפעוטות. אח"כ חשבתי אפשר שגברא רבה ליטעי בדבר פשוט כי האי ועיינתי קצת ועלה בדעתי אפשר דחשש דאם קטנה היא, אע"ג דיש לה יד לקבל הגט מ"מ אין לה דעת שלימה והוי מגרש בעל כרחה, ע' סי' קי"ט שי"א דאם גירש אשה בע"כ הוי ספק גירושין. אלא דזה ליתא דהא חרשת דלית לה אלא דעתא קלישתא ואפ"ה מותר לגרש אותה בזמן הזה כמ"ש מהרמ"פ סי' ח'. שוב אמרתי דהא דאמרינן גיטין דס"ה (צ"ל דנ"ט) דפעוטות היינו כבר וי"ו זי"ן ח' וכו' והנה פשוט דבש"ס איירי בסתם אשה שלא נבדקה ולכך מקבלת גטה כבר וי"ו דאזלינן בתר רוב נשים ואמרינן שתביא סמנין בזמנן לי"ב שנים אבל באשה רכה בשנים שבדקנו אותה ולא מצאו לה סימנים יש לדקדק בעונת הפעוטות מה הוא ויש בזה ג' ספיקות: א'. די"ל זמן הפעוטות הוא לעולם כבת שש בין שתביא סימנים לי"ב או עד ל"ה שנה. ב'. אפשר דזמן הפעוטות חשבינן לפי ערך, כעין שנים זמניות דאם מביאה לי"ב, הוא זמן כבת שש ואם לי"ח שנה זמן הפעוטות הוא כבת ט' שנים וכן כולם. ג'. ואפשר עוד דזמן הפעוטות מתחיל לעולם ד' ה' ו' שנים לפני הבאת סימנים כגון אם תביא ללמ"ד שנה הזמן הוא כ"ד כ"ה כ"ו, ואם לל"ה שנה, הזמן הוא כ"ט למ"ד ל"א. ועיין בפ"י בהקדמת ספרו שהקשה היאך קבלה בת שבע את גטה קודם עונת הפעוטות ותי' דחשבינן לפי ערך הגדלות וזה ע"ד שכתבתי. ולפ"ז אם באה לפנינו דרך משל אשה בת כ"ה שנה ובדקנו אותה ולא נמצאו לה סימנין אינה יכולה לקבל הגט שמא לא תביא עד ל"ד או ל"ה והרי לא הגיעה עדיין לעונת הפעוטות. ומ"מ אף שחששא זו יש לה קצת פנים לית מאן דחש לה דהא בש"ס תלי לה כל חד לפום חורפי' ש"מ דבחריפות תליא מלתא ולא בשנים.
ועיינתי למצוא טעם אחר שיש לו יסוד בפוסקים דהא אמרינן בקידושין דמ"ו היכא דאיכא ספק קידושין צריכא גט ומיאון, או עכ"פ הכרזה כמ"ש הב"ש סי' ל"ז ס"ק י"ט, שמא יאמרו דהוא גט גמור ואין קידושין תופסין באחותה עיי"ש. ולפ"ז באשה ילדה שאין לה אב, או שיש לה אב אלא שהיה בשעת קידושין במקום אחר, יש ספק שמא היתה גדולה בשעת קידושין והוי גט גמור או שמא עדיין קטנה היא וצריכה גם מיאון או הכרזה. וכן אם היה האב במעמד החופה והקידושין ג"כ יש ספק, דהא בקטנה שקבלה קידושין ואביה עומד על גבה די"א דעומד על גבה הוי כאלו קבל האב הקידושין בעצמו, וי"א דעע"ג לאו כלום הוא, וא"כ יש לספק אם בשעת קידושין היתה קטנה אי עע"ג מהני א"כ צריכה גט מדינא או דאפשר דעע"ג לא מהני וגטה לאו גט וצריכה גם מיאון.
וע' ב"ב דף קנ"ו בהא דאמרינן בודקין לגירושין גבי קטן והקשו בתוס' דממ"נ א"צ בדיקה דאם הוא קטן בלא"ה אין הקידושין כלום ולמ"ש י"ל דהבדיקה היא משום דבלא בדיקה צריכה גט ומיאון וע' במש"ל פ"ו מה' גירושין שעמד בזה. ומ"מ לדינא אין לחוש לזה דכיון שהגיעה לכלל שנים קיי"ל דאיכא חזקה שהביאה סימנים, ואע"ג דבמילי דאורייתא לא אמרינן שמא נשרו, הכא לא הוי אלא גזירה דרבנן להצריכה מיאון שמא יאמרו קידושין תופסין באחותה ובדרבנן סמכינן אחזקה ונראה שכן דעת התוס' שהבאתי שהקשו ל"ל בדיקה גבי קטן וכמ"ש, ודלא כהג' מש"ל.
שוב נ"ל שיש עוד חששא אחרת עפ"מ דאמרינן ביבמות דף ק"ט דהמקדש קטנה דהוי רק קידושי דרבנן מיד שגדלה גדלו קידושין בהדה ונעשי קידושי תורה, והרבה מהראשונים פסקו כן. וא"כ באשה שאין לה סימנים אם צווה לסופר לכתוב לה גט, דבר ברור הוא דגט זה לית בי' מששא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כדאמרינן שם דף נ"ב לאשה דעלמא אינו גט ואפי' ביבמתו דאגידא בי' וכן פסקו כל הפוסקים. ולפ"ז איכא כאן חששא גדולה שמא בשעת כתיבה וחתימה היתה קטנה, והגט אינו גט, ובשעת נתינה באו לה סימנים ואז נעשית אשתו דגדלו קידושין בהדה, וכשמגרש אותה בגט זה הרי גירש בגט פסול ולא מהני כלל להתירה לעלמא אבל אי בדקינן אותה יצאנו מכלל ספק זה.
ואע"ג דחששא זו יש בה טעם כעיקר דאורייתא, אין לנו שום סברא להצריכה בדיקה דמוקמינן לה אחזקה שכבר הביאה כיון שהגיעה לכלל שנים, ואפי' תימא שלא הביאה עדיין, מ"מ למה לנו לחוש שתביא דוקא בין כתיבה ונתינה דהוי כמו מיעוטא דמיעוטא. ומ"מ בהאי מודינא אם אירע הדבר ע"פ מקרה שבדקוה ולא מצאו לה סימנים וכתב הגט ונתן לה ולאחר ימים מעטים מצאו לה סימנים דהוי ספק גירושין דבהא שפיר יש לחוש שמא הביאה בין הכתיבה והנתינה ונתגרשה בגט פסול. ומכ"ש אם אירע כה"ג בגט ע"י שליח שעברו כמה ימים בין הכתיבה והנתינה, ועדיין הדבר צריך תלמוד. עכ"ל רמ"ק.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |