מלמד להועיל/ג/נא

מלמד להועיל ‏ ג נא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
אם אפשר לתקן שכל קידושין יהיו על תנאי שאם ימות הבעל בלי זרע של קיימא ותפול אשתו לפני יבם שאז לא תהא מקודשת.

תשובה:
הנה בדבר קידושין על תנאי אשר כתב רב הכולל דבעלגראד כבר האריכו למעניתם האחרונים בתשובותיהם רובם הובאו בפתחי תשובה סי' קנ"ז ס"ק ח' וט' ועוד אוסיף תשובת שבות יעקב סי' קכ"ז ותשו' שב יעקב סי' ל"ט ושאילת יעבץ ח"ב סי' י"ד ושם סי' ט"ו בדין פילגש ומו"ר בתשובת מהר"ם שיק חאה"ע סי' ע' ע"א וע"ב. ואחרי עיינתי בדברי האחרונים נ"ל דיש לפקפק בכמה דברים שכתב הרב דבעלגראד הנ"ל.

א. הנה מה שכתב דאם מתנה שאם תפול לפני יבם לא יחולו הקידושין כלל וכלל לא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה הוא נכון, וכבר קדמו בזה הב"ח בסי' קנ"ז. אמת דבתרומת הדשן סי' רכ"ג כתב דבירושלמי פ' הפועלים משמע דבכה"ג ג"כ הוי מתנה ע"מ שכתוב בתורה, אמנם כבר העלה הרב בעל שו"ת מעיל צדקה בסי' ב' ואחריו הלכו הגאונים נוב"י בית מאיר וח"ס דקידושין על תנאי כזה לא הוי כמתנה ע"מ שכתוב בתורה, ומי יבוא אחרי כל הגדולים הללו ויהרהר בדבריהם.

ב. אמנם דא עקא אם מה שתקנו חכמים מקמי אח מומר מותר לעשות בכל קידושין, כי הנה בכל פסקי אחרונים לא מצינו תקנה זו אלא במקום עגון כגון מי שיש לו אח חרש או אח נעלם לא ידע מקומו, אבל לא מצינו היתר זה במקום שיש אחים במקומו הראויים לחליצה וליבום לבטל מצות יבמין מכל וכל. וידעתי גם ידעתי כי אין זה דומה לבטול מצות יבמין שאמר הש"ס ר"פ ד' אחין, אבל מ"מ דומה לסדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית מה תהא עלי' ובעידן ריתחא עונשין ע"ז כדאיתא פ' התכלת, ובודאי כעת עת צרה ליעקב ולא עת האסף היום ולבטל חוקיו של אברהם אבינו, אשר קדשנו השי"ת בהן. ועוד שנית הנה אין לאסור קידושין כאלה משום פילגש לדעת הרמב"ם, די"ל דיכול לסמוך על הרוב דרוב נשים מתעברות ויולדות ויש גם ס"ס ספק שמא יהיה לו זרע ואת"ל לא יהיה לו שמא תמות איהי מקמי דידיה ויהיו קידושו' קידושין, אמנם ידוע דאסור לעשות ס"ס בידים ואסור לעשות ספק לכתחילה כדי שיצטרך לסמוך ארובא כמ"ש מו"ר בתשו' מהר"ם שיק חאה"ע סי' ע' ועיין בשו"ת שיבת ציון סי' ע"ב ובשלמא במקום עיגון ושעת הדחק הוי כדיעבד כמ"ש מו"ר שם, אבל לא בכל מקום מותר לעשות זאת. ועוד אם כבר שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה דודאי כבר יצתה מרוב נשים מתעברות ויולדות ואין כאן אלא ספק אחד שמא תמות מקמיה דידיה, ואף שיש ג"כ ספק שמא ימות אחיו מקודם מ"מ ביש לו ב' או ג' אחין הא למיתה דתרי או דתלתא לא חיישינן ע' ר"פ ד' אחין, וא"כ בועל אשה בלא קידושין בספק א', ובשלמא בשעת הדחק ובמקום עגון כדאי הוא הראב"ד לסמוך עליו אמנם לא בכל גווני, (חוץ מזה יש לחוש לתקלות גדולות אם נתקן תקנה באופן שכל קידושין יהיו תלויות ועומדות ויכול להיות שבטלין לבסוף, ובשלמא הגדולים שלפנינו שלא תקנו זאת רק במילתא דלא שכיחא, בודאי אין לחוש לתקלה ומה גם במקום עגון ושעת הדחק, אך לתקן זאת בכל קידושין בודאי צריך עיון גדול בכל אופני תקלה, כגון אם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר דקידושי שני ג"כ קידושי ספק, ואם קדש א' מקרובותיה, ואף שזה מלתא דלא שכיחא בזמן הזה מ"מ חזינן דגם רז"ל לא תקינו מילתא דאתי בי' לידי תקלה אף בעתים רחוקים, וע"כ צריך ישוב רב בדבר).

ועוד בה שלישיה הנה ידוע שכבר קדמו המחדשים ובטלו החליצה מכל וכל באסיפותיהם הידועות, ועתה אם נחקה את הצדוקים ונבטל החליצה אף בדרך היתר, מה יאמרו הרבנים המחדשים: הן אלה הרבנים המתחסדים כבר הודו על האמת שחוקותיהם לא טובים, ומה שאנחנו בטלנו בדרך ישרה מפני שאין רוח העת נוחה בהן הן המה באו דרך עקלתון ובעקיפין ובטלום, והודו בזה כי רוח העת חזקה יותר מכל החקים הנושנים, ואנן מה נעני אבתרייהו, וכי יש לך חלול השם גדול מזה, אשר על כן לדעתי הקלושה אין לתקן בשום אופן תקנה שעי"ז תבוטל החליצה מכל וכל. אך כדי לשקוד על תקנות בנות ישראל אפשר לתקן תנאי שאם ימות הבעל בלי ז"ק ולא יחלוץ אחיו תוך מלאת שנה תמימה אחרי מותו והרב דמתא או רב אחר יכתוב כתב תעודה שלא היה ביכלתו להשיג חליצה כשירה עד עתה אזי לא יהיו הקידושין חלין כלל וכלל. ומה שכ' הרב דבעלגראד שכעין זה הוא תנאי שא"א לקיימו לא הבנתי וכבר כתב מו"ר ראש בית מדרשנו דדבר זה אינו, ועיין בסדור תנאי של הנוב"י סי' נ"ו ובסידורו של הח"ס סי' קי"א דאיתא ג"כ התנאי: ווענן פאן מיינען ברודער קיינע חליצה כשירה המתירה להנשא געשעהען ווירד וכו' עיי"ש. והנה באופן זה יצאנו מידי כמה חששות דממ"נ אם הרב יוכל להשיג חליצה כשירה בתוך שנה, אזי הקידושין חלים ואין בעילתו זנות, ואם לא יהי' אפשר להשיג אזו יהי' דחק ועיגון, ומותר לעשות ספק ספיקא בידים.

ג. ומה שכתב הרב דבעלגראד שא"צ להתנות בשעת ביאה משום דליכא למיחוש שימחול התנאי בשעת ביאה כיון דהוא לטובתה והיא אינה מוחלת, אילו היה מחדש דבר שלא עלה על לב האחרונים הייתי אומר דהדין עמו, אמנם הלא כמה תשובות האחרונים דברו מזה, הנוב"י עצמו חדש סברא זו בסי' נ"ד וח"ס משיג עליו בחאה"ע ח"ב סי' ס"ח דהוא נגד ש"ס מפורש ביבמות ק"ז ע"א (וצ"ד ע"ב) דמשמע דבשום אופן אין תנאי בנישואין אפי' לטובתה, ובתשו' מעיל צדקה סי' ב' איתא טעם אחר נכון דכאן לא שייך אין תנאי בנישואין, וגם הח"ס שם מצא טעם נכון, ועיין בשו"ת שיבת ציון סי' ע"א שלפי דבריו מיושב קושי' הח"ס על הנוב"י. ראינו בעינינו כי לא נעלם מעיני הח"ס והנוב"י שיש מקום להתיר בלא תנאי לפני הביאה ובכל זאת הקפידו בסידור תנאי שלהם שיתנה גם לפני הביאה הראשונה, וכל הרואה יראה דיש לתת טעם לדבריהם דלכתחילה יש לעשות הכל על צד היותר טוב, אמנם כבר כ' מו"ר מהר"ם שיק זצ"ל בתשובותיו סי' ע' וע"א וע"ב טעמים בזה וכתב דמשום דרכיה דרכי נועם סגי להזכיר התנאי עוד הפעם בשעת יחוד הראוי לביאה. ומ"ש הרב דבעלגראד עוד דאם יכוין בשעת ביאה לשם קידושין אפקעינהו רבנן לקידושין מיני' משום דעשה שלא כהוגן לא ידענא מאי קאמר דהא ודאי לא קאמר דרבנן קדמאי אפקעינהו לקידושין דביאה שכבר כ' רש"י בכתובות ג' ע"א שזה טעות גמור ולא מצינו כן בכל הש"ס ואם רצינו לומר שרבנן דזמננו יפקיעו הקידושין שום רב יר"א לא יודה לזה שיש לנו כח להפקיע הקידושין עכשיו שאין לנו סנהדרין וע' תשו' הרשב"א סי' אלף קס"ב, וסי' אלף קפ"ה.

היוצא לנו מזה שאם יצטרפו גדולי הרבנים דזמננו לעשות תקנה שמי שירצה יסדר קידושין על תנאי שאם ימות הבעל בלי ז"ק ולא יחלוץ אחיו בתוך שנה תמימה והרב דמתא או רב אחר יכתוב כתב תעודה לאשתו שלא היה ביכלתו להביא את היבם לחלוץ עד עתה שאזי יהו הקידושין בטלין, ולעשות התנאי עפ"י הסדור האמור בח"ס סי' קי"א, עם קצת שנויים (שאינם נוגעין לדינא) לפי צורכי זמננו, אזי יישר כחם וחילם ששקדו על תקנות בנות ישראל, וגם יקיימו ויחזקו עי"ז מצות חליצה כי כל יבם לא ימאן לחלוץ, יען שהוא יודע שא"א לו לכוף את יבמתו ליתן לו ממון, שאם הוא לא יחלוץ תהיה יבמתו מותרת בלא חליצה, והוא הוא הגורם שיבטלו קידושי אחיו למפרע, ואשמתו בראשו, ואחיו ואנחנו נקיים, ואף שלא יצאנו בכל זאת מידי כל החששות שכתבתי לעיל באות ב' במאמר מוסגר מ"מ לשקוד על תקנות בנות ישראל עדיף. אמנם עיין ג"כ בשו"ת אור נעלם סי' ל' וסי' ל"א וע' בתשובתי לרבני צרפת שם החלטתי שאין לתקן בשום אופן שיהיו כל קידושין על תנאי ורק לפעמים בעתים רחוקות מותר לעשות כן.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף