מלמד להועיל/א/קיב
מלמד להועיל 
א קיב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראיתי בספר ארחות חיים לסי' תקנ"ט בשם הגאון מהרש"ם אבדק"ק ברעזאן שהביא בשם תשובת דרכי נועם שיש לאסור לעשן טאבאק בת"ב מפני חלול השם שהעכו"ם אוסרים העישון ביום תעניתם, וע"ז כתב המרש"ם ולע"ד אדרבה אם העכו"ם נוהגין בזה יש איסור בחקותיהם לא תלכו כמ"ש בסי' תקפ"א ס"ב בהג"ה עכ"ל. ואני תמה מה יענה לדברי המג"א סי' רמ"ד סק"ח שאוסר לבנות ביהכ"נ בשבת משום חלול השם מפני שהעכו"ם אין מניחין לשום אדם לעשות מלאכת פרהסיא ביום חגם עיי"ש והשתא מי יאמר דאדרבה יש בזה איסור משום בחוקותיהם לא תלכו. וע"כ צריך לחלק בין נידון דידן להאי דסי' תקפ"א דשם אנו נוהגין חוק חדש להתענות בערב יו"ט וזה הוא חוק העכו"ם בודאי יש בזה משום בחוקותיהם לא תלכו, אבל השביתה בשבת אינו חוק חדש שחדשנו כי אם הוא מצות השם שצונו בתורתו, ורק על אופן השביתה אנו דנין ובזה כתב המג"א שפיר שצריכין אנו להחמיר באופן השביתה לכה"פ כמו שמחמירין העכו"ם בשביתה ביום חגם ואי אנו מקילין יותר מהם איכא חילול השם. ולפ"ז שפיר כתב בעל דרכי נועם גם כאן בת"ב דהתענית אינו חוקת עכו"ם דזה היא מצוה שצוונו חז"ל, ורק על אופן התענית אנו דנין, וכיון שהעכו"ם ביום תעניתם נמנעים ג"כ מלעשן אנו צריכין להחמיר ג"כ בעשון, ואל"ה איכא חלול השם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |