מלמד להועיל/א/קיג

מלמד להועיל ‏ א קיג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ך דינים, וסי' א"ך טוב, ועוד ב' דינים מעבר לדף.

למען לא יהי' חלוק בפסקי דינים של דייני עדת ישראל הסכימו יחד לפסוק הני פסקי דינים:

(א') יאהרצייט באדר בחדש עבור יעשה באדר שני חוץ ממי שהוא בר הכי ורוצה להתענות ב' פעמים בראשון ובשני.

(ב') ז' אדר התקון של חברה קדישא יהי' בשנת העבור באדר ראשון.

(ג') יאהרצייט יהי' תמיד ביום המיתה אף בשנה ראשונה ואף שהקבורה היתה ג' ימים אחר המיתה.

(ד') נתיסד המנהג לומר מערבית של יום שני אף שראשון חל בשבת ואף בשני של סכות עפ"י הבכורי יעקב וע"פ מנהג פוזנא.

(ה') לענין שיעור אכילת פרס נהגו להקל שהוא שבע וחצי מינוטען דהיינו שמינית שעה עפ"י קבלה ששמעתי מהרה"ג יצחק דוב זצ"ל שהי' אב"ד בווירצבורג ואם יוכל בקל ימתין ח' מינוטען ע' מהרמ"ש חא"ח סי' רס"ג.

(ו') לענין אנינות יש לנהוג עפ"י פסק הגאון מהר"ם קארגויא בגידולי טהרה סי' כ"ט דעיקר אנינות הוא ביום הקבורה. אמנם לענין הנחת תפלין גם ביום המיתה אסור להניח כמ"ש בתשו' מהר"י אסאד סי' י"ד ועיין גם סי' קצ"ט. וע' שו"ת מהר"ם שיק י"ד סי' ש"מ ואה"ע סי' ק"ב.

(ז') על שווארצבעער מברכין בורא פרי האדמה (קבלת מו"ר מהגאון מו"ה מענדיל קארגויא ומהגאון מו"ה וואלף האמבורג).

(ח') על איינגעמאכטע אתרוגים אמר ר"וו האמבורג בשם הנוב"י שבירך בפה"א מפני ספק דהוי כדיעבד ויוצא גם על פה"ע.

(ט') בענין מה שאומרים העולם שיש סכנה בתקופה הנופלת אמר מהרמ"ק שאין לחוש לדבר זה (ממו"ח).

(י') כ' מו"ח בשם חבירו ר' אנשיל שטערן (שהי' אב"ד בק"ק האמבורג) שר' וואלף ה"ב התיר להעביר שיחור שקורין וויקסע על המנעלים בחוה"מ ואין בו משום צובע ולא משום דבר אחר ומותר לעשות אפי' ע"י ישראל.

(י"א) אין לחוש אם שני אחים ישאו שתי אחיות (תשובה ממהור"ר שמואל סאלאנט בק"ק ירושלים תוב"ב) (עיין קונטרס דף ע"ג).

(י"ב) שיעור פדיון הבן 8 גולדען 6 קרייצער רהייניש (רמ"ק ע' קונטרס דף פ"ג) (והוא 13,90 מארק) גם מו"ר מהר"ם שיק אמר לי בשם ח"ס שהם 20 צוואנציגער (אלטגעלד) והם 21 צוואנציגער נייגעלד שהם 7 גולדען גאלד א. וו. ½16 קראנען, 14 מארק, ומנהגנו ליתן 5 טהאלער שהם 15 מארק (באסטרייך טו"ב לנהוג ליתן 17 קראנען וסימן טו"ב).

(י"ג) בת"ב בשחרית אומרים חצי קדיש אחר הפטרה ולא אחר הקריאה עפ"י הגהת רע"א.

(י"ד) שיעורי דאורייתא ודרבנן הנהגתי כמו שאכתוב לקמן.

(ט"ו) בני הח"ק יברכו גם בשבת וי"ט דין אמת בשעת יציאת נשמה, עי' לקמן.

(ט"ז) העיד הרב דק"ק פאזען מו"ה זאב פיילכענפעלד בשם מו"ר עזריאל הילדעסהיימער, שמותר לאכול העוף שנקרא פאזאן (ייד. פרעססע 1902 נר. שש 6). (י"ז) בשנה ראשונה אחר החתונה אין לובשין סארגענעס ביום הכפורים (מהר"ם שיק או"ח סי' כ"ח).

(י"ח) על פירות שקורין ווייכזעל אומרים שהחיינו בפני עצמו (קבלה ממהו' וואלף האמבורג).

(י"ט) אמר מהר"ם קארגויא שהתקינו בפאריש הוא וב"ד שלא לומר רבש"ע ופסוקים בשעת דוכן הכהנים כי טוב יותר לשמוע ברכת כהנים מפי כהנים אבל רבון האחרון יש לאמרו כי שם כבר פסקו הכהנים (ואולי טוב יותר לומר במקומו רבש"ע הנזכר בגמ' ע"ז).

(כ') מותר לשרוף אגרת שכתוב בו תיבת ב"ה וגם אם נכתב עליו לה"ק שכתב שלנו אין לו דין כתב (מו"ח בשם מו"ה וואלף האמבורג).

(כ"א) אם מתירא שיעבור הזמן מקדשין הלבנה אף בליל שבת (שו"ת שואל ומשיב מ"א ח"ג סי' קנ"א).

(כ"ב) לענין נישואין בעומר המנהג בבערלין מקדמת דנא לעשות נישואין עד ר"ח אייר ועד בכלל, ול"ג בעומר ומר"ח סיון עד שבועות.

(כ"ג) אם חל ל"ג בעומר בע"ש מתיר בשו"ת מהר"י אסאד אה"ע סי' ל"ח ול"ט לעשות הנישואין ביום ה' בלילה אחר מעריב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף