מלמד להועיל/א/סו
מלמד להועיל א סו
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה:
חלק גדול של עירנו מוסגר מכבר ע"י צוה"פ ומותר לטלטל ע"פ עירובי חצירות ובזמן בואי הנה ראיתי כל הלחיים וקורות מכוונות עליהן ומצאתי בקצת מהן שהחבל מכוון למעלה אבל בליטה היוצאת מחומת הבית שעושים לנוי אצל עליות וכיוצא בו מפסיק בין גבה החבל להקנים (ואין עושים צוה"פ בענין זה ע"פ ט"ז שס"ג ס"ק י"ט) אבל אמרתי בלבי מה אני נגד אאמו"ר זצ"ל כי בחייו וב"ס על פיו נעשה צוה"פ וכבר הורה זקן אבל כעת נעשה מחדש הפסק במקום אחד בין החבל להקנה כי נכרי אחד תלה על חומת הבית תיבה אחת להראות מקחו והתיבה מפסקת, ועיינתי עוד הפעם ומצאתי בס' ערוך השלחן וגם במשנה ברורה שמחמירים כנ"ל כט"ז ולא ראיתי שום מפורש או פוסק אשר הביא נגד ט"ז וע"כ מו"ר בטובו בחסדו עמדי יחוה לי דעתו ועצתו גם בזה מה לעשות אם צריך לשנות במקום הנעשה שנוי מחדש וא"כ יהיה סתירה ממקום למקום או לשנותם הכל או להניחם כעת עתה.
תשובה:
אביו זצ"ל היה לו עמוד חזק לישען עליו ה"ה אביו זקנו בעל נח"א שבה' עירובין סי' ס"ה ס"ק כ"ה צד 164 חולק על הט"ז והביא כן בשם תוספת שבת וכ"כ הפמ"ג על הט"ז. אמנם ראיתי בס' ארחות חיים סי' שס"ג אות כ"ד שהביא המהרש"ם בשם שו"ת בר"א (כמדומה הוא ברית אברהם) שיישב דברי הט"ז והביא ראיה לדבריו וכ' שכן עיקר, ואין ספר זה תחת ידי. ומעתה אם יש בידו לתקן יתקן כדי שלא לאחות נפשי' לפלוגתא, ואם לאו כדאי הוא בעל נח"א לסמוך עליו בשעת הדחק. ויש לצרף ג"כ אסתפקתא של הח"ס ח"ו סי' ל"ד דילמא בסוף המבוי הכתלים נחשבים למזוזות וא"צ לחיים. (בש"ע של הרב הביא דעת הט"ז בשם יש מי שאומר והקשה ג"כ עליו קושית תוס' שבת). והנה אם הבליטה פחות מד' אמות אורך וכן התיבה המפסקת פחות מד' אמות אורך היה מקום לומר דמצטרפין הבליטה והתיבה ללחי כאילו היה כאן לחי רחבה, ואף שאין בכל אחד שיעור לחי בגובה וגם גבוה מן הארץ מ"מ אינו מפסיק בין הלחי להקורה. הגע בעצמך אם היה כאן לחי ארוך ונפרד באמצע חלק ממנו ונשאר למטה בארץ שיעור לחי הכי נאמר שהלחי פסול לצוה"פ מפני שהחלק שנשאר למעלה מפסיק בין הלחי והמשקוף. ואין לדמות זה לגג בולט שהביא הט"ז דשם הגג מסתמא ארוך ד' אמות וליכא למימר שהוא חלק הנפרד מן הלחי. וגם בלא"ה גג הנמשך להלן אינו דומה ללחי אבל תיבה שאינה ארוכה ד"א אם היתה גבוה עשרה ומגיעה עד הקרקע היתה כשרה ללחי. וכן בליטה העשויה לנוי.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |