מלמד להועיל/א/סה

מלמד להועיל ‏ א סה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
בגן הביתן דעיר פולדא נטועות ארוגות ירקות, יש מהן יותר מבית סאתים, איך הדין לענין טלטול בעיר מאחר שזרעים יותר מב"ס מבטלין הדירה.

תשובה:
כבר הראית על מ"ש בארחות חיים סי' שנ"ח בשם ספר נזירות שמשון דמ"ש דזרעים מבטלין הדירה מיירי בסתם גינה דחקלאה אבל גינה שעושים החשובים לטייל וניטע בו זרעים לנוי אין מבטלין דירה דזיל בתר טעמא דהא אילנות לא מבטלין דירה משום דעבדי לטייל תחתיו ה"נ בגינות החשובין. וסיים כיון שהדין אי זרעים מבטלין דירת חצר הוא ספק לתוספות וש"פ אע"פ שבש"ע החמיר בסתם מ"מ בגינות הנ"ל ודאי שרי ומאן דמקיל בשאר ג"כ לא הפסיד עכ"ד. עוד הביא שם בשם שו"ת בית שלמה דגינה שהיא גדורה בגדר סביב בלי פירצה וגובה הגדר הוא עכ"פ י' טפחים הגינה זו אינה מזקת לשאר מקום. ועיי"ש עוד מה שהביא בשם שו"ת אבן יקרה. ובשם שו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' ר"ב הביא דדשאים אינם כזרעים אלא כאילנות דאין מבטלין הדירה ובפרט בעיר דיש לסמוך על שו"ת דבר שמואל שהובא בח"צ סי' נ"ט דדירת עיר לא נתבטל מחמת זרעים. והנה ירקות ג"כ הם דשאים דהא לר"י ר"פ כיצד מברכין על הירקות אומר בורא מיני דשאים. והנה בשו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' כ"ח החמיר בזרעים הנטועים לשם נוי לטייל סביבם. אבל המהרש"ם בס' ארחות חיים שם חולק עליו וכתב דכיון דהזרעים הם רק לצורך הטיול הוי טפלין לגבי הדרך וגם נקרא גן הטיול ובפרט אם הגן בתוך העיר המעורבת בצורת הפתח כבר כ' בעקרי הד"ט סי' ט"ו אות ל"א בשם מו"ק דגם אם נתבטלו מחיצות שסביב הזרעים מ"מ אכתי מחיצות שסביב העיר קיימים, ואף דהתם מיירי במוקפת חומה הרי מבואר בט"ז סס"י ת"א דצה"פ כמוקף חומה אך אם אין מחיצה סביב הזרעים ל"ש היתר זה של המו"ק עכ"ד. וע' ס' נזר ישראל סי' נ"ז. והנה בשנת תרמ"ח יצא לאור ספר תקון עירובין להגאון מו"ה חיים ארי' ליבוש הלוי איש הורוויץ מ"ץ דק"ק קראקא ושם בתשובה א' חלק ד' נשא ונתן ע"ד שנמצאו שדות בתוך היקף העיר שגדולות יותר מב"ס והויין כרמלית דרבנן אם יש לדון העיר כאילו נפרצה למקום האסור לה (והזרעים שייכים לנכרים). והביא שם תחילה שיטת הדבר שמואל והחכם צבי דזרעים בעיר אין מבטלים היקף העיר, ועל סמך זה התיר הגאון בעל מחנה לוי בספרו חומר בקודש בסי' ב' הטלטול בעיר אננהיים אף שהיו שדות רבות זרועות בתוך היקף העיר. והקושיות שהקשה הח"צ על הדבר שמואל מיישב המחבר שם בטוב טעם עיי"ש עוד כתב שם סברא דאין זרעים של יחידים יכולים לבטל היקף כל העיר שהרי בעינן דעת בעלים דעת ראשי העיר. אמנם אם אנשי המלך שהעיר שלהם זורעים השדות בעצמם הם יכולים לבטל דירת העיר. ובסברא כעין זו מסתפק הפמ"ג באו"ח בא"א סי' ש"ס ס"ק א' דאם הוקף מחיצות בשדה שהיו בה זרעים אם נימא שאין הזרעים מבטלין רק אם עושה מדעת וכונה לבטל הדירה.

ועוד יצא שם לדון בדבר חדש דאף שנימא שהזרעים אוסרין אף החצר כנראה מדברי הרשב"א בספרו עבודת הקודש מ"מ נוכל לומר שבכל העיר אין הזרעים מבטלין וכדבר שמואל דדוקא בחצר שאין דרך לזרוע בחצר הזרעים מבטלין אבל בעיר המוקפת ודאי ראינו שדרכה בכך שיש בתוכה שדות ואין באים לבטל היקף דירת העיר. עיי"ש שהאריך ובסברות נכונות בזה. ומתוך כל הני טעמים סמך להתיר הטלטול בקראקא אף שיש שם זרעים יותר מבית סאתים, והסכים עמו זקנו הגאון מו"ה משולם יששכר הורוויץ אבדק"ק סטאניסלאב (שם תשובה ה') וכן פסק בספרו שו"ת בר לואי א"ח סי' י"ח, ובס' עירוב והוצאה שיצא לאור בנעוו יארק בשנת תרס"ז יש עוד מאת הרב מוה' ארי' ליבוש הנ"ל ושם חיזק דבריו, והביא עוד משו"ת מים רבים סי' ל"ח שהביא בשם שלחן שלמה שעשה חיזוק לד' הדבר שמואל והביא ראיות דל"א דזרעים מבטלין דירה אלא בקרפף שהוא חוץ לעיר דוקא שההיקף נעשה ביחוד להקרפף או להגינה וכיון שנזרע יש כח בזרעים לבטל היקף דירה כזו אבל אם הקרפף שנזרע הוא בתוך העיר מוקפת חומה ומעורבת מהני נמי לקרפף וגינה שלא יבטלו זרעים דירה חשובה כזו. ושקיל וטרי התם להכריח דין זה דדוקא בדירה גרועה אתו זרעים ומבטלים דירה אבל לא בהיותה תוך עיר מוקפת חומה. וכן כתב בש"ג פ"ב דעירובין בשם ריא"ז במעשה שהיה בקרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה שהיה פתוח למבוי בתקון המבוי נתקן גם הקרפף ע"ש. וכתב הרב מו"ה ארי' ליבוש דגם כשהגינות מוקפים בגדרים דהויין רשות בפני עצמן ואינן בכלל העיר מ"מ א"א לומר דהמחיצות יגרמו איסור כדאי' בעירובין צ"ב ע"ב לא מצינו מחיצות לאסור. והגאון בעהמ"ח ספר שו"ת אבן יקרה כתב תשובה שנדפסה בס' תקון שבת שיצא לאור באדעסא שנת תר"ס וז"ל ובדבר הגנות ופרדסים שבתוך העיר אם הם מיעוט העיר, בודאי כדאים הפוסקים המקילין ואומרין דלא נאמר דינא דזרעים מבטלין הדירה רק בקרפף ולא בעיר לסמוך עליהם בשעת הדחק... וגם אני בעירי (טשערנאוויטץ) צרפתי דבריהם להיתר כמבואר בספרי (אבן יקרה) חלק או"ח סי' ס"ו באריכות. והנה בס' תקון שבת הנ"ל יש ג"כ תשובה מר"מ דלאמזא בעהמ"ח ס' שו"ת דברי מלכיאל, והוא סובר דעל היתר הדב"ש קשה לסמוך. גם כתב דסברת הרא"ש דזרעים אינן מבטלין מחיצות חצר ורחבה לפי שתשמישן רבה שייך רק כשהיה כבר חצר ורחבה מוקפות לדירה ואח"כ זרעו לשם אבל היכא שיש גינה זרועה יותר מב"ס ואינה גדורה לצד הקרפף הסמוך לה ואח"כ עושה מקרפף חצר, בזה ודאי הוי החצר נפרץ במלואו למקום האסור להגינה דלא שייך לומר שהזרעים אינם מבטלים מחיצות החצר, דהא כבר נתבטלו המחיצות קודם שנמלך לעשות מהקרפף חצר, עיי"ש שהאריך.

והנה בנידון שלפנינו בק"ק פולדא אין כאן ריעותא זאת, דהא כאן ג"כ לא זרעו הירקות בגינה עד שנה זו מאחר שכבר נעשה מקרפף חצר, ועוד דבנ"ד הגינה גדורה לצד העיר במחיצות, וע"כ עכ"פ בעיר מותר לטלטל דאינו פרוץ למקום האסור.

והנה בעל דברי מלכיאל יצא אח"כ לדון בדבר חדש דלרוב הפוסקים לא בטלו המחיצות רק כשכבר הוקף לדירה ואח"כ זרע שם, דכיון שאין דרך לזרוע במקום המוקף לדירה אמרינן שנמלך ורוצה שיהא ההיקף שלא לדירה, אבל היכא שהיה שם מכבר גינה ויש שם פירצה יותר מעשר ועתה גודרה לשם דירה, זה מהני אף בגינה להתירה אף ביתר מסאתים (אף שהרא"ש ורשב"א לא ס"ל הכי) וכ"כ בס' יראים מצוה ק"ב ובס' צידה לדרך מאמר ד' פמ"ה. ועפ"ז כתב בנידון שלפניו שהגינות היו מכבר, ועתה באים לתקן עירובין ולהקיף את העיר לדירה וכמ"ש המג"א סי' שנ"ח דאף צה"פ מהני להיקף דירה, ומותר לטלטל אף בגינות אף אם הם יותר מסאתים לדעת רוב הפוסקים.

והנה בפפד"מ הרב נחמי' צבי נאבעל תיקן עירוב והעלה בספרו פורת יוסף ג"כ דומיא דהרב בעל דברי מלכיאל דבהוקף לדירה אחר שכבר זרע אין הזרעים מבטלים מחיצה. ומלגלג א' במ"ע דורש טוב לעמו לגלג עליו וכתב שהיא סברת דרדקי והנך רואה שהרב נאבעל כוון לסברת בעל דברי מלכיאל. איברא שמלשון רבנו ירוחם משמע ג"כ דלית ליה האי סברא, וזה אין תימא שהרי גם הרא"ש והרשב"א לית להו האי סברא כמ"ש בעל דברי מלכיאל.

והנה בנדון דק"ק פולדא אף שזרעו אחרי שכבר נעשה היקף לדירה מ"מ בעיר אין מבטלין מחיצה שהרי הגינה גדורה לצד העיר, וא"כ בעיר מותר לטלטל. ולטלטל בגינה אפשר לתקן ע"י שסותרין העירוב במקום אחד ברוב י' אמות ויותר, ואח"כ עושין שם צה"פ מחדש. והנה בעל דברי מלכיאל פוסק שם דבגוף הגינות אין לטלטל וכעין מ"ש הטור בסי' שנ"ח לדעת הר"ם דאי נמי דזרעים לא מבטלי מחיצות חצר מ"מ לא שרי לטלטל רק בחצר ולא במקום הזרעים ע"ש. והנה בעל נפש יחמיר על עצמו בפולדא שלא לטלטל בגינת הביתן אך מאחר שלפי כמה אחרונים שהבאתי לעיל מותר לטלטל שם אין להחמיר לאחרים, דבדרבנן שומעין להקל, ובפרט דיש עוד סברא לומר דהזרעים הם טפלים ועיקר הגן לטיול עביד ולא לירקות.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף