מלמד להועיל/א/סד

מלמד להועיל ‏ א סד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
אם יש שום היתר לשאת חפץ בשבת ברה"ר או בכרמלית על כתיפתו למעלה מעשרה טפחים.

תשובה:
דין זה לא נתבאר בש"ע. והנה הרב המגיד בה' שבת פי"ג ה"ב כתב גבי נתן לתוך ידו של עני וז"ל ובירושלמי מפרש שאין חיוב בבעל הבית, אלא כשידו של עני תוך י' לרשות הרבים ולזה נראה שהסכים הרשב"א ז"ל ויש חולקין עכ"ל. ומביאו המגן אברהם סי' שמ"ז ס"ק ה', ודברי הרשב"א הם על הסוגיא דשבת ה' ע"ב דבעיא למימר דמתני' דפשט העני את ידו מיירי שקיבל בטרסקל שבידו והניח ע"ג טרסקל שבידו דהוי מקום ד' על ד' ופריך הש"ס הא טרסקל ברה"ר הוי רשות היחיד לר' יוסי בר יהודה דאמר נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו חייב וא"כ פשט בה"ב את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו (דהיינו לתוך טרסקל שבידו) של עני אמאי חייב מרה"י לרה"י קמפיק ותי' הש"ס דר"י בר יהודה מיירי למעלה מי' דאז הוי רה"י ומתניתין מיירי למטה מי' דהוי רה"ר (ולא כרמלית דאין כרמלית בכלים כ"ב התוס'), והקשו התוס' והרשב"א מאי פריך המקשן הא ע"כ ידע דמתני' איירי למטה מי' דאי למעלה מי' הוי מקום פטור ולא מחייב לכולי עלמא, ור"י בר יהודה ע"כ למעלה מי' מיירי דאי לאו הכי לא הוי רה"י. והביא הרשב"א בשם איכא מרבוותא דכתבו דמתני' אפילו למעלה מעשרה היא ואע"ג דלמעלה מעשרה מקום פטור הוא מ"מ כיון דקיי"ל המוציא משא למעלה מעשרה חייב, וכן המעביר ברה"ר למעלה מעשרה חייב (עי' שבת צ"ב ע"א וצ"ז ע"א) הכי נמי אעפ"י שידו של עני למעלה מעשרה הנותן לתוכה כאילו נותן ברשות הרבים וסיוע להא משמעתין דפריך טרסקל ברה"ר רה"י היא. אמנם הרשב"א דחה דיעה זאת מכמה טעמים חדא דהא דהמוציא או המעביר למעלה מי' חייב היינו דוקא באדם אחד שעמד לפוש דעקירת והנחת גופו כעקירת והנחת חפץ דמי (ה' ע"ב, ג' ע"א) אבל אם הניחה במקום אחר דוקא בשהניחה למטה מג' או טחה בכותל למטה מי' בדבלה שמינה (ז' ע"ב) אבל אם העבירה למעלה מי' פטור, ועוד היכי משמע לי' להמקשן דמתניתין מיירי בידיו למעלה מי' והא עומד קתני דמשמע כדרכו ולא ידיו פרושות לשמים, ועוד דבהדיא אמר בירושלמי העני חייב אמר רב יהוד' בשם שמואל והוא שתהי' ידו של עני בתוך עשרה לקרקע על כן תי' הרשב"א תירוץ אחר על קושית התוס' דהמקשן סבר דאי סבר תנא דמתני' כר"י בר יהודה דטרסקל ברה"ר חולק רשות לעצמו והוי רה"י א"כ אפי' למטה מי' ליהוי רשות לעצמו להיות כרמלית והתרצן השיב דדוקא למעלה מי' חולק רשות לעצמו אבל למטה מעשרה דהוי רה"ר הכלי בטל לגבי רה"ר ואינו חולק רשות לעצמו. אבל מ"מ מסיק הרשב"א דנתן למעלה מעשרה לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה פטור דמקום פטור הוא ואע"ג דמג' ועד י' חייב ויש חילוק בין אדם לתל או עמוד היינו משום דאדם אינו נעשה רשות אלא עומד ברשות וכל שידו תוך רה"ר ה"ז כמונח בארץ אבל למעלה מי' אעפ"י שאינו נעשה רשות מ"מ לא נח ברה"ר והוי כטח בכותל למעלה מי' עכ"ד הרשב"א. ומ"מ כתב הרשב"א לעיל דף ג' ע"א דתני' חדא היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ אסור להחזירה ותניא אידך מותר להחזירה ומוקי הש"ס כאן למטה מי' (אסור) כאן למעלה מי' (מותר) והקשו תוס' ורשב"א למעלה מי' אפי' לכתחלה נמי מותר להוציאה דהוי מקום פטור ותי' הרשב"א דאפי' למעלה מי' אסור להוציא לכתחלה דחיישינן דילמא שדי לה ועוד אי שרית למעלה מי' אתי לאפוקי למטה מי' ולאו גזירה לגזירה היא (דהא אפי' למטה מי' לא הוי ידו אלא ככרמלית) דאי לא הא לא קיימא הא. ועוד הביא בשם רבו (אולי הוא הרבנו יונה) דלכתחלה אסור משום דדמי' למוציא למעלה מעשרה דחייב עכ"ד ואף שהרשב"א כתב דאינו חייב אלא בעומד לפוש מ"מ הא דמי' נמי לעומד לפוש. ומעתה שיטת הרשב"א דודאי לכתחלה אסור אפי' למעלה מעשרה אבל אם הוציא פטור אפי' נתן לתוך ידו של עני למעלה מי'.

והנה רש"י בשבת צ"ב ע"א ד"ה המוציא משאוי כתב והא דתנן הזורק ד' אמות בכותל למעלה מי' כוזרק באויר אלמא אין למעלה מי' רה"ר דוקא זורק אבל מעביר חייב דיליף מבני קהת במשכן עכ"ל משמע דלא ס"ל כרשב"א אלא במעביר חייב אפילו למעלה מי' ואפילו לא עמד לפוש אלא הניחה במקום אחר כגון בכותל או ביד אדם למעלה מי'. אמנם בתוס' שבת ו' ע"א ד"ה התם משמע כרשב"א דמעביר ד"א ברה"ר אפי' מנח לי' למעלה מי' ביד אדם פטור. ומשמע נמי מדברי התוס' האלו דהא דר"א דהמוציא משא למעלה מי' מיירי כשלא היתה ההנחה למעלה מי' אלא העבירו דרך למעלה מי' והניחו למטה. וכן נראה דס"ל להרמב"ם דלא הביא כלל האי דר' אלעזר, ונראה משום דהוי בכלל מה שפסק בפ' י"ב מה' שבת י"ד וז"ל: המעביר חפץ מתחילת ד' לסוף ד' ברה"ר אע"פ שהעבירו למעלה מראשו חייב עכ"ל. ואי הוה מפרש האי דר"א בשהניחו למעלה מי' היה לו להביא האי דינא. וכן משמע בתוס' עירובין דף ל"ג ע"א ד"ה והא דכתבו שם בסוף הדבור דהא דמחייב ר"א מעביר למעלה מעשרה היינו דוקא בדלא נח למעלה מעשרה. אמנם הרב מוה' שניאור זלמן זצ"ל בש"ע בסי' שמ"ז האריך להוכיח דאם הוציא מרה"י לרה"ר והניח ביד חבירו חייב אפי' אם ידו למעלה מי' שכן הי' משא בני קהת והוכיח שהתוס' נמשכו בעירובין אחר פירש"י בהאי דהעבירו דרך עליו אבל לפי פי' התוס' בשבת דף ח' ע"ב ד"ה לימא, אתיא מימרא דר' אלעזר כפשטא אפי' לא הניח ע"ג קרקע אלא עמד ועמידת גופו כעמידת חפץ, כדאי' בדף ה' ע"ב ועיין בתוס' דף ק"ב ע"א ד"ה והוציאו דלא מבעיא לתירוץ בתרא מעביר למעלה מי' כלמטה מי' ואין חילוק ביניהם אלא אפי' לתי' קמא דפי' היינו טעמא דאפי' למעלה מי' בטל אגב רה"ר משום דלא הוי מקום קבוע י"ל דה"ה לכתיפו וידיו דלא קבוע ג"כ. וכתב עוד הרב מוהרש"ז דע"כ צ"ל שדעת התוס' לחלק בין הנחה ממש שהונח כאן ממקום אחר ובין הנחה שע"י עמידת גופו כי גופו עומד בארץ וכן בעקירה וכן מבואר ברא"ש פ"י דעירובין לדף צ"ט ובתוס' דעירובין דף כ' ע"א ד"ה לא, ועיין עוד בדברי הרשב"א לשבת ד' צ"ט ע"ב ד"ה או דילמא כיון דממקום פטור קאתיא וע' גם תוס' שם ד"ה או דילמא. וראיתי בריטב"א לעירובין דף ל"ג ע"א שכתב בשם הר"ם בר שניאור וז"ל דכי היכי דאמר ר' אלעזר שהמעביר משאוי על כתיפו למעלה מעשרה חייב שכן משא בני קהת ה"ה למוציא מרה"י לרה"ר שאעפ"י שהוציאו למעלה מעשרה טפחים חייב ואפילו עומד לפוש דלא שייך מקום פטור בדבר שהוא מונח בגופו של אדם או בידיו שרגליו בארץ כי מה שמונח בידו או בגופו למעלה הרי הוא כמונח למטה בין רגליו וכשעומד לפוש ה"ל כאילו מניחו בקרקע לא עשו למעלה מעשרה ברשות הרבים שיהא מקום פטור אלא במה שאינו בידי אדם ושיטה זו המחוורת בעיני יותר עכ"ל הריטב"א. סוף דבר ראינו שלרוב המפרשים אין היתר כלל להעביר למעלה מי' ושיטת המקילין בענין זה קשה לישבה בכמה סוגיות הש"ס. ומ"מ הרוחנו שאותן שמקילין לשאת מראה שעות בשלשלת של זהב בשבת או שאר דברי תכשיט או חגור שבכל קצה ממנו קשור מפתח והוא משמש במקום קרס ועוד היתירים כאלו שהתירו להם הרבה בשעת הדחק יש להשתדל שישאו אותן הדברים לכל הפחות למעלה מי"ט דהיינו למעלה מגובה 95 צענטימעטער, דאז יש להם עוד סניף להקל, ובפרט בכרמלית.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף