מלך שלם/פסחים/מד/ב

מלך שלם פסחים מד ב

תוס' ד"ה אלא יליף מגיעולי גוים טעם כעיקר. הקשה הר' יוסף היכי יליף ר"ע טעם כעיקר בנזיר מגיעולי נכרי הא נזיר קל מכל איסורים שבתורה שאין איסורו איסור עולם ויש היתר לאיסורו. ות' דבמדין נמי היו כליהם בלועות מיין ואסורין לנזיר, עכ"ל. ועיין בתוס' פ"ב מע"ז דל"ג ע"ב ד"ה כסו כו' דאף בכלי זכוכית נכון להדיח ג' פעמים ככל הכלים. ועיין בהרא"ש שם סימן כ"ג וכמ"ש הרא"ם ע"פ וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים כו'.

והרמב"ן כתב וז"ל ועוד שאף הכלים שתשמישן בצונן צריכין הכשר מן האיסור שבהם מלבד הטבילה הוו ואיך לא יזכיר הכשרם כאשר עשה בבאים באש וכשלמדו רז"ל טבילה זו לא הזכירו בה המקרא הזה אלא דרשו אך במי נדה יתחטא מים שהנדה טובלת בהם אבל פי' תעבירו לכבסם ולשפשף אותם במים יפה עד שתסור התולדה שנדבקת בהם מן האיסור שנשתמשו בהם שזהו הכשרן מן האיסור, וכך אמרו חז"ל מדיחן ומטבילן והן טהורין, ועיין בספרי:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף