מילי דעזרא/חושן משפט/לז
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) קבלת סברת הפוסק המקיים שט"ז הקרית מלך רב בתשו' סי"ב ה"ז חילק שני חילוקים דע"כ לא אמרי' הכי אלא כשדברי אותו הפוסק הם מובאים אבל כל שאין מובאים אי"ל כן. ועוד דלא אמרי' הכי אלא כשהממון שלו לכל הצדדים דכיון שהוא שלו יכול לומר שיהיה מתנתו קיימת לדעת אותו פוסק. אבל היכא דלסברת החולקים אין הממון שלו לא מהני דבריו. והוב"ד בס' מט"ש ח"א סי' מ"ב הגב"י אוי"ג ועי"ש בסי' רי"ב הגה"ט אוז"ך ובס' גנזי חיים במער' הקי"ל אוח"ן דקל"ו עבו"ד מה שציין על להקת הפוס' בזה. ובס' זכרנו לחיים באות ק' כתב דה' תפארת אדם פסק דאם קבל ע"ע לבד גם זה מהני לגבי היורשים וציין הוא על ס' גנזי חיים דפסק להיפך. שכתב דעכ"פ בקבל גם על יורשיו לכ"ע מהני. ושראה פתקא כ"י לרבני טבריא ששלחו לכמוהר"א קובו ז"ל ע"ע הקדש צמח ז"ל דכתבו דפשיטא דמהני קבלתו ליורשיו גם שלא הוזכרו יורשים בקבלתו והיינו כס' תפ"א הנ"ל. וסיים דעכ"פ לדינא צריך לקבל ס' הפוסק גם על יורשיו לשלא יוכלו היורשים לבוא לטענת קי"ל כשאין כתוב שקבל גם על יורשיו והכי אזלא סוגיין דעלמא לכתוב וקיבל עליו ועב"כ ס' הפוס' המקיים וכו' עכ"ד. ועיין בס' ויוסף אברהם לכמוהר"א דיין ז"ל בסי' כ"ו שהאריך בדב"ז יעוש"ב וירוח לך.
ב[עריכה]
ב) קיי"ל פוסק דכתב בסוף הפסק את זה כתבתי אם יסכימו עמי מורי הוראה לא מפני זה נאמר דלא ברירא ליה מילתא וספוקי מספק"ל וכו' וכמ"ש ה' שבט בנימין דף קכ"ה ע"א. פנים במשפט סי' כ"ה אומ"ז, ויש רבותא יותר מ"ש אורמ"ש סיכ"ה אומ"ט סברת השואל בתשו' איזה פוסק מצי"ל קי"ל כאותה סברא כל דלא חזינן דלא הדר ביה משמעתתיה ע"כ. וה' פנים במשפט דשצ"ח ע"ג כתב ע"ז אעפ"י שהשואל הלה עצמו בס' ה' המשיב וחזינן דה' המשיב חלק עליו כל עוד שלא ראינו דחזר מסברתו הוי פלוגתא בין ה' השואל והמשיב ודיינינן ביה כשאר מחלוקת הפוס' לצרף ס' השואל לענין קי"ל ע"כ.
ויש לעמוד בזה כעת ממ"ש בס' אורמ"ש שם בהגהות מוהרד"ח ז"ל אוק"ו וז"ל פוסק שכתב דאינו סומך על דעתו עד יסכימו עמו בעלי הוראה והרב אשר ביקש ממנו הסכמתו לא הסכים עמו אם יש לומר קי"ל כאותו פוסק עיין להא"י סו"ס ס"א דצ"ה ע"כ והוב"ד אלו בס' פנים במשפט באותו דף סוע"ב והעתיק דאי"ל קי"ל כוותיה ע"ש וכ"כ בס' גנזי חיים בכללי הקי"ל בדק"ל ע"ב. וכ"כ כמוהרי"א יצ"ו בשמו בספר פני יצחק.