מילי דעזרא/חושן משפט/לו
|
< הקודם · הבא > |
צוואה. שציוה הנותן ואמר ומוסף עכ"ז ליותר יפו"ך קנו ממני קנין גמור ושלם וכו' והעדים לא עשו כן שלא כתבו וקנינא מניה מוסף על מתנתא דנא וכו'. עיין בס' נוכח השולחן סיח"י דס"ח דשקיל וטרי בזה עש"ב. ועיניך הרואות דלפו"ד מרן ז"ל באבק"ר סי"נג דכתב דבשטר שהוא עשוי לראיה לא שייך למימר שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר וכו' ובפרט בשטר זה שידים מוכיחות ממנו שלא נכתב אלא לראיה שהרי מתחיל מודעת זאת לכל רואי חתימתנו וכו' פשיטא ופשיטא דליכא למימר לא גמר להקנות אלא בשטר הילכך אפי' לא כתב שום יפו"ך הוייא מתנה מעלייא בין בקרקע בין במטלטלין אליבא דכ"ע מבלי שום חולק ופוצה פה ומצפצף ע"ש. דלפי"ז גם בנדון הנוכה"ש ז"ל שנוסח השטר ההוא ג"כ הוא זה זאת להודיע קושט אמרי אמת אנ"ס דח"ל וכו' דמזה הלשון נר' שהוא לראיה בעלמא דאין צריך יפוי כוח ואפילו שלא כתב שום יפו"ך מהני. ובפרט דבנדונו שהמצווה ציוה בפי' ואמר ומוסף עכ"ז ליותר יפוי כוח קנו ממני קנין גמור ושלם וכו' והעדים שלא כתבו כן וקנינא מניה מוסף וכו' לא איכפת לן מאחר שאינו אלא לראיה בעלמא וכנ"ל. האמנם אם יש לספק הוא אם בשעת הציווי והקנין המצווה אמר ומוסף עכ"ז ליותר יפו"ך וכו' והעדים לא עשו כן שלא אמרו כן בשעת הקנין בזה יש לספק ספיקו של הז"ל. ויש לעיין בס' משנת רבי אליעזר די טולידו ז"ל ח"א סי"צ דכתב דאם לא בא הקנין אלא לחזק גמר הענין לא נאמר האי כללא דסתם קנין לכתיבה עומד ולא גמר להקנותו אלא בשטר וכו' ע"ש.