12,137
עריכות
שיחה:בבלי/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←והא קמשמע לן
| שורה 40: | שורה 40: | ||
=== והא קמשמע לן === | === והא קמשמע לן === | ||
יעויין בשולי הגליון נוסחאות שונות בלשון הגמרא כאן. בפורום אוצר החכמה מציע אחד הלומדים הצעה כיצד התגלגל הנוסח שלפנינו. לדבריו, יתכן ובתחילה היה כתוב "וקא משמע לן". ואז וקא>והא, ונמצא "והא משמע לן", ואז תקנו מעתיקים "והא [קא] משמע לן". אולם, העובדה שהוא נמצא בכמה עדי נוסח {{ממ|אשכנזיים}} מלמדת שהוא לא נחשב כטעות אקראית של אחד מהעדים אלא נוסח שורשי יותר. עדיין יתכן שהוא פרי שיבוש, אך בכגון דא יש להיזהר יותר, שכן מצאנו לא מעט מקומות שנוסחים מוזרים שנמצאים במעט עדי נוסח קבלו לאחר זמן חיזוקים מעדי נוסח מובחרים. עוד הוסיף לתת טעם לגירסת קטע קמברידג': יתכן אפוא שארעה השמטה מחמת הדומות [הכוכבים-הכוכבים], ואת עניין הכפרה הוא לא גורס. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 08:43, 20 במרץ 2022 (IST) | יעויין בשולי הגליון נוסחאות שונות בלשון הגמרא כאן. בפורום אוצר החכמה מציע אחד הלומדים הצעה כיצד התגלגל הנוסח שלפנינו. לדבריו, יתכן ובתחילה היה כתוב "וקא משמע לן". ואז וקא>והא, ונמצא "והא משמע לן", ואז תקנו מעתיקים "והא [קא] משמע לן". אולם, העובדה שהוא נמצא בכמה עדי נוסח {{ממ|אשכנזיים}} מלמדת שהוא לא נחשב כטעות אקראית של אחד מהעדים אלא נוסח שורשי יותר. עדיין יתכן שהוא פרי שיבוש, אך בכגון דא יש להיזהר יותר, שכן מצאנו לא מעט מקומות שנוסחים מוזרים שנמצאים במעט עדי נוסח קבלו לאחר זמן חיזוקים מעדי נוסח מובחרים. עוד הוסיף לתת טעם לגירסת קטע קמברידג': יתכן אפוא שארעה השמטה מחמת הדומות [הכוכבים-הכוכבים], ואת עניין הכפרה הוא לא גורס. [[משתמש:מי אדיר|מי אדיר]] ([[שיחת משתמש:מי אדיר|שיחה]]) 08:43, 20 במרץ 2022 (IST) | ||
:ועי' במאמר "ענפי הנוסח בכתבי היד לתחילת מסכת ברכות" {{ממ|ירחון האוצר גליון פה}} שיש לתלות את זה בענפי הנוסח. וקטע קיימברידג' הנ"ל מכונה שם ג3 והוא נוסח משנית {{ממ|אבל כאן הוא השמטה כנ"ל}}. [[משתמש:עכ"פ|עכ"פ]] ([[שיחת משתמש:עכ"פ|שיחה]]) 21:15, 12 בפברואר 2024 (IST) | |||
=== בגמ' וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש וכו'. === | === בגמ' וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש וכו'. === | ||
פירוש אף שבאמת מוכרח ממתניתין והכי חזינן בברייתא דזמן אכילת כהנים הוא בצאת הכוכבים, בכ"ז היכן זה מוכרח בפסוק ומנא ידעו זאת התנאים דכוונת הכתוב "וטהר" היינו וטהר יומא ולא וטהר גברא. ולהעיר דקצת צ"ב דיכלו נמי למימר באופן אחר דאף אם כוונת הפסוק הוא וטהר גברא בכ"ז היינו נמי צאת הכוכבים, והיינו שנפרש "ובא השמש (צאה"כ) וטהר הגברא ממילא" שכיוון שבא השמש נעשה הכהן טהור ממילא, וכן משמע ריהטת הגמ' במס' יבמות (ע"ה ע"א) "תלמוד לומר וטהר וכו' לתרומה", עיי"ש, והיינו דכוונת התורה "וטהר" היינו שהגברא נעשה טהור ממילא בביאת השמש. ואולי צ"ל דקים להגמ' דאי כתיב "ובא השמש" גרידא היינו שקיעת החמה ולא צאת הכוכבים וכיון דפשיטא לן דזמן שקיעת החמה אינו ראוי עדיין לקר"ש ממילא צ"ל דהך "וטהר" היינו "וטהר יומא" צאת הכוכבים. [ועפי"ז כוונת הכתוב הוא דכשיהא שקיעת החמה ואח"כ אף יהא צאת הכוכבים יאכל הכהן בתרומה, וצ"ב למאי הוזכר כלל שקיעת החמה ולא הוזכר בקרא רק צאת הכוכבים, ויל"ע]. ועי' תוס' (ד"ה דילמא) דפירש דלא כרש"י דידן, אלא פי' דספק סוגיין "וממאי דהאי ובא השמש" וכו' היינו האם כוונת התורה וטהר היינו וטהר גברא ממילא בביאת השמש, ועפי"ז ובא השמש היינו שקיעת החמה ולא צאה"כ, או ש"וטהר" היינו טהר יומא והיינו צאת הכוכבים, עיי"ש, וברשב"א, ועפי"ז אולי אפש"ל דכיוון דמתניתין וסוגיין קסברי דזמן קר"ש וטהרת הכהנים הוא בצאת הכוכבים ולא בשקיעה"ח, ע"כ הוכרחו לפרש ד"וטהר" היינו וטהר יומא - בצאת הכוכבים, משא"כ סוגיית הגמ' ביבמות אולי קסברא דהיינו בשקיעה"ח, וע"כ פירשו ד"וטהר" היינו וטהר גברא שנעשה ממילא טהור אחר ביאת השמש. [וע"ע בתוס' הרא"ש [ד"ה ר' חנינא] דביאר דזהו נמי מחלוקת ר' חנינא ור' אליעזר לקמן בשמעתין], ויל"ע, וע"ע בגליון הש"ס (ע"ב) מה שציין לתוי"ט ריש פ"ב דזבחים, עיי"ש, ומאי דציינו במהדו' שוטנ'. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST) | פירוש אף שבאמת מוכרח ממתניתין והכי חזינן בברייתא דזמן אכילת כהנים הוא בצאת הכוכבים, בכ"ז היכן זה מוכרח בפסוק ומנא ידעו זאת התנאים דכוונת הכתוב "וטהר" היינו וטהר יומא ולא וטהר גברא. ולהעיר דקצת צ"ב דיכלו נמי למימר באופן אחר דאף אם כוונת הפסוק הוא וטהר גברא בכ"ז היינו נמי צאת הכוכבים, והיינו שנפרש "ובא השמש (צאה"כ) וטהר הגברא ממילא" שכיוון שבא השמש נעשה הכהן טהור ממילא, וכן משמע ריהטת הגמ' במס' יבמות (ע"ה ע"א) "תלמוד לומר וטהר וכו' לתרומה", עיי"ש, והיינו דכוונת התורה "וטהר" היינו שהגברא נעשה טהור ממילא בביאת השמש. ואולי צ"ל דקים להגמ' דאי כתיב "ובא השמש" גרידא היינו שקיעת החמה ולא צאת הכוכבים וכיון דפשיטא לן דזמן שקיעת החמה אינו ראוי עדיין לקר"ש ממילא צ"ל דהך "וטהר" היינו "וטהר יומא" צאת הכוכבים. [ועפי"ז כוונת הכתוב הוא דכשיהא שקיעת החמה ואח"כ אף יהא צאת הכוכבים יאכל הכהן בתרומה, וצ"ב למאי הוזכר כלל שקיעת החמה ולא הוזכר בקרא רק צאת הכוכבים, ויל"ע]. ועי' תוס' (ד"ה דילמא) דפירש דלא כרש"י דידן, אלא פי' דספק סוגיין "וממאי דהאי ובא השמש" וכו' היינו האם כוונת התורה וטהר היינו וטהר גברא ממילא בביאת השמש, ועפי"ז ובא השמש היינו שקיעת החמה ולא צאה"כ, או ש"וטהר" היינו טהר יומא והיינו צאת הכוכבים, עיי"ש, וברשב"א, ועפי"ז אולי אפש"ל דכיוון דמתניתין וסוגיין קסברי דזמן קר"ש וטהרת הכהנים הוא בצאת הכוכבים ולא בשקיעה"ח, ע"כ הוכרחו לפרש ד"וטהר" היינו וטהר יומא - בצאת הכוכבים, משא"כ סוגיית הגמ' ביבמות אולי קסברא דהיינו בשקיעה"ח, וע"כ פירשו ד"וטהר" היינו וטהר גברא שנעשה ממילא טהור אחר ביאת השמש. [וע"ע בתוס' הרא"ש [ד"ה ר' חנינא] דביאר דזהו נמי מחלוקת ר' חנינא ור' אליעזר לקמן בשמעתין], ויל"ע, וע"ע בגליון הש"ס (ע"ב) מה שציין לתוי"ט ריש פ"ב דזבחים, עיי"ש, ומאי דציינו במהדו' שוטנ'. [[משתמש:פניני משה|פניני משה]] ([[שיחת משתמש:פניני משה|שיחה]]) 17:10, 3 במרץ 2021 (IST) | ||