בבלי/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ש}}גי' רש"י לקמן {{ממ|[[רש"י/ברכות/ט/א#כוותי|דף ט. ד"ה כוותי]]}} חייבין ול"ג מותרים, וכ"ה בנד' כי"מ וכ"י ליידן של הירושלמי וכ"י קיימברידג', ונראה שנמשכו אחרי הגהתו של רש"י. אמנם בכת"י שאינם אשכנזיים {{ממ|כת"י פריס 671 הביזנטי; כת"י אוקספורד 366 לפני התיקון; קטע גניזה מזרחי}} '''מותרין''' אתם לקרות, וכ"ה בכת"י של המשניות {{ממ|כת"י פרמה וקאופמן וכחמש קטעי גניזה וכי"ק של הרמב"ם}} וכ"ה בבעל המאור ע"ש, וכ"ה במאירי בהרחבה ע"ש, וכ"כ ב[[מלאכת שלמה/ברכות/א|מלאכת שלמה]] כאן ע"ש, וכ"ה בפסקי רי"ד, נמצא שאין לנוסח "חייבין" מקור ברור, וככה"נ אינו אלא הגהה של רש"י בלבד {{ממ|ע"פ רינת אהרן}}. {{ש}}אמנם כ"י פריס וב"נ וקטע גניזה כולם שייכים לענף נוסח אחד, ואין לתלות השינויים בהגהת רש"י, ואדרבה יתכן שגי' "מותרין" הוא הגהה ע"פ הגי' שבמשניות. ועוד שכ"ה הגי' "חייבין אתם" כבר בפי' רב האיי גאון להלן {{ממ|נדפס בקובץ בית אהרן וישראל גליון רכו עמ' ל}}.}} אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים{{הערה|עי' מילי דמרדכי סי' פד יג שקיים גי' חלבים '''ואמורים''', עיי"ש באריכות ובתוס' חכמי אנגליה בהע'. ובכ"י פאריז ואברים '''ליום אחד''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}. ובמלאכת שלמה כ' דהח' ר' יהוסף אשכנזי ז"ל כ' ס"א מצאתי הקטר חלבים ואברים ואכילת קדשים מצותן וכו' ולא העיר ע"ז מלשון המכלתא ואכילת זבחים והקטר חלבים כו' ומוכח להדיא מגירסא זאת במשנה דכלל אכילת קדשים עם הקטרה כשיטת הרמב"ם דגם בהקטרה גזרו, ובד"ס הביא גירסא מכת"י פריז. (עי' בשינוי גרסאות) ואברים ליום אחד. וכ' ע"ז והוא ט"ס, ואולי י"ל דהי' לפני הסופר הגירסא הנ"ל שמביא הר"י אשכנזי ואכילת קדשים ואחרי זה ליום אחד, והבבא וכל הנאכלין כו' לא היה לפניהם רק דכללינהו ביחד, ואכילת קדשים ליום א' ובא לאפוקי דלהנאכלים לשני ימים ולילה אחד לא גזרו עד חצות היום כמ"ש התוס' בזבחים נז. דבשקיעת החמה לא טעו אינשי {{ממ|רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ה אות י"ב}}.}} מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן{{הערה|[בדפו"י '''מצותו'''] וכ"ה "מצותן" במשניות ובמשנה שבירושלמי וכבר הוגה כן במקצת דפוסים החדשים {{ממ|דק"ס}}.}} עד שיעלה עמוד השחר א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם{{הערה|בכי"מ '''אלא''' ["כדי"] להרחיק '''את האדם''' מן העבירה, וכ"ה "את האדם" במשניות {{ממ|אבל בד' נאפולי הגי' כבגמ'}} ובירושלמי וברא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן ד' ב' {{ממ|דק"ס}}.}} מן העבירה: {{ש}}'''גמ'''' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא {{הערה|דתני '''דערבי' '''ברישא {{ממ|[[הגהות הב"ח/{{כאן}}|הגהות הב"ח]]}}.}}דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב [[תנ"ך/דברים/ו#ז|בשכבך ובקומך]] והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה{{הערה|בד' שונצינו משנת גמר"א הגי' ק"ש '''בערבין''' אימת ונוסח שלנו עדיף {{ממ|דק"ס}} וכ"ה כלפנינו בכל עדי הנוסח.}} אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא <ref>בכי"מ ואב"א '''תנא''' יליף. והנה ב{{ממק|רשב"א}} פי' דאקושיין מהדר, והביא מתוס' דאקרא קאי דבשכבך ובקומך, והק' ע"ז חדא דל"ש לומר יליף אקראי, ועוד מאי ואב"א. ולגי' זו מפורש כהרשב"א {{ממ|ע"פ רמ"מ כשר, דוגמא לתלמוד, באור משנת ראשונים ס"ח}}. וכ"ה בכ"י פריס, ובשאר כת"י ליתא.</ref>יליף מברייתו של עולם דכתיב [[תנ"ך/בראשית/א#ה|ויהי ערב ויהי בקר יום אחד]]<ref>בר"ח {{ממ|מובא בס' הנר}} וכת"י גניזה אחד {{ממ|המייצג היחיד של ענף הנוסח שלו}} ואב"א וכו' ליתא כלל, ולפ"ז המשך הגמ' אי הכי וכו' קאי על תירוץ הראשון, ודלא כתוס' ד"ה אי הכי.</ref> אי הכי סיפא דקתני{{הערה|ל"ג אי הכי אלא ה"ג '''אלא הא דתנן''' בשחר {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}} ועי' תוס' {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#אי|ד"ה אי הכי]]}} ולגי' זו א"צ לפירושם.}} בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי{{הערה|ב{{ממק|בית נתן}} '''ואיידי דקאי''' בשחרית. ובכי"מ ונוסח שבסידורים נוסח איטליא ונוסח רומניא {{ממ|הובא בספר רינת אהרן}} '''ואדקאי'''.}} בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן{{הערה|בכי"מ '''מתני''''. משעה שהכהנים נכנסין לאכול '''בתרומתן''' [בדפו"י '''בתרומה''']. ו"מתני'" נכתב על הגרד ונראה שהיה כתוב א"מ ויען שהוא ציון המשנה אינו שייך לשון אמר מר אבל מפני זה אין למוחקו וכ"ה לקמן בע"ב ובשבת קנ"ג ב' ובנזיר ל"ב א' וע"ש ב[[רש"י/נזיר/לב/א|רש"י]] {{ממ|דק"ס}} שם כתב דהוא לשון ירושלמי. ובשבת ניחא כיון שכבר יש פיסקה לכן חזר הגמ' אמר מר על אותה פיסקה, וכאן משום שהיא פיסקה ראשונה בתלמוד נקט אמר מר {{ממ|ע"פ רינת אהרן}}. {{ש}}אגב זה יש לציין שבקטע גניזה אחד של הבבלי {{ממ|מנוקד עם טעמים. קמברידג' LG MISC.36}} לא מופיע מונח של פתיחה, אלא מיד הוא מצטט מהמשנה {{ממ|"מידי דערבית משעה שהכהנים"}}. פורום אוצה"ח. אמנם קטע זה מייצג נוסח מעובד ונ' שזה הגהה. וכן חסר בעוד קטע גניזה, אבל מכיון שיש קטע אחר הדומה בנוסחו ושם ניכר תיבת "מר" נ' דגם שם הוא הגהה למוחקו.}}. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים. מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא{{הערה|כך הנוסח בדפוסים הראשונים, וכן בד"ה "והא" בתוספות {{ממ|כך גם בדפוס שונצינו}}. גם בכתב יד פירנצה {{ממ|אשכנזי שנת 1177}} הגירסה כך וכך גם הוגה בכ"י מינכן 95. אבל רוב כתבי היד גורסים אחרת: בכת"י מינכן 95 {{ממ|נוסח הפנים}} ואוקספורד 366: '''וקמ"ל''' {{ממ|ובאמת לשון 'והא' משמע שאלה, ואינו כן}}. פריס 671 {{ממ|ביזנטי}} וקטעי הגניזה: '''הכוכבים וכפרה'''. בקטע קמברידג' הנ"ל הנוסח הוא: מכדי כהני אימת אכלו בתרו' משעת יציאת הכוכבים כד תניא ובא השמש וטהר...}} כדתניא [[תנ"ך/ויקרא/כב#ז|ובא השמש וטהר]] ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה. וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר{{הערה|בכי"מ ובא השמש '''וטהר''' ביאת '''שמשו הוא ומאי''' וטהר, וכ"ה בילקוט פ' אמור רמז תרל"ה ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' לקמן בע"ב {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בכל כתה"י.}} טהר יומא