הרי בשמים/א/קי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(העלאה אוטומטית מתוך דיקטה + התאמה ראשונית)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|<small>לק' באלעחוב.
<small>לק' '''באלעחוב'''.


בעזהש"י יום ב' תענית אסתר תרל"ח לפ"ק סטריא.
בעזהש"י יום ב' תענית אסתר תרל"ח לפ"ק סטריא.


שלום רב לכבוד מח' יד"נ הרב הגדול חריף ושנון מופלג בתו"י כש"מ יוסף לנדא נ"י:</small>}}
::שלום רב לכבוד מח' יד"נ הרב הגדול חריף ושנון מופלג בתו"י כש"מ '''יוסף לנדא''' נ"י:</small>


'''מכתבו''' הגיעני ואם אמנם טרדות עצומות כשטף מים רבים אלי יגיעו בכל זאת למען כבודו ולמען אהבתי אליו פניתי להשיב לו אך בקיצור נמרץ:
'''מכתבו''' הגיעני ואם אמנם טרדות עצומות כשטף מים רבים אלי יגיעו בכל זאת למען כבודו ולמען אהבתי אליו פניתי להשיב לו אך בקיצור נמרץ:
שורה 16: שורה 16:
'''אמנם''' הא יש לתמוה בתוס' בכורות הנ"ל נ"ח ע"א שכ' לתרץ קושייתם ל"ל משום סקרתא תיפוק לי' משום דאין מקדישין ביו"ט דאיסור מקדיש אינו אלא מדרבנן והוי גזלג"ז אבל איסור צביעה הוא דאוריי' והוא תמוה דאיך שייך התם גזירה דהא קאי שם אהא דאין מעשרין בא' בתשרי שהוא יו"ט והאיך שייך התם גזירה ואין מקום לתי' זה אלא בתוס' חגיגה הנ"ל וכ"כ בתוס' שם להדי' ע"ש אם לא שנימא דכונתם בבכורות דלכך קא' הטעם משום סקרתא דהוא עדיף שהצביעה היא מלאכה דאוריי' משא"כ מקדיש אינו אלא דרבנן ועדיף לן לומר טעם מפני שהוא איסו' דאוריית' ונצטריך למחוק ולהוסיף איזו תיבות בתוס' שם. אולם עכ"פ קשי' לי דהרי כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' שבת הי"ג דשיעור מלאכת צביעה היא כדי לצבוע חוט שארכו ד' טפחים וע' בס' מים חיים מהפר"ח על הרמב"ם ה' שבת פ"ח שמתרץ ד' הרמב"ם שכ' החיוב בשוחט בשבת משום נטילת נשמה ולא כ' משום צובע כיון דלהטעם דצובע צריך שיצא דם כדי לצבוע ממנו חוט ממנו ד"ט ולהטעם דנ"נ במשהו חייב ע"ש [ולפי"ז הא כ' א"ז הח"צ בתשו' סי' פ"ו דהא דח"ש אסור מה"ת הוא רק באיסורי אכילה דאיכא קרא דכל חלב אבל בשאר איסורים אין ח"ש אסור רק מדרבנן דטעמ' דחזי לאצטרופי לחוד ל"מ ע"ש וע' בפנ"י בחי' ביצה ז' ובפמ"ג א"ה בפת"כ וכן בדגמ"ר סי' תמ"ב כ' ג"כ דבדבר שאינו אי' אכילה אין ח"ש אסור מה"ת וע' במנחות י"ב ע"ב במשנה לאכול כחצי זית ולהקטיר כח"ז כשר ולכאורה הא מאי דבפיגול בעינן כזית הוא משום דאיתקש אכילת מזבח לאכילת אדם והא קיי"ל ח"ש אסור מה"ת א"ו כיון דהאיסור אינו איסו' אכילה ל"א בי' ח"ש אסור מה"ת וע' בהגהת מ"ל פח"י מה' שבת ה"א. וא"כ גם כדקא' הטעם משום סקרתא אין בו איסור תורה דהא אפשר לצבוע העשירי בפחות מהשיעור כדי לצבוע חוט שארכו ד"ט ובאיסורים שאינם איסו' אכילה הא אין אסור ח"ש רק מדרבנן ואפשר דס"ל להתוס' כרש"י שבת ע"ד ע"א וההג"א ס"פ כלל גדול דגם במלאכות שבת ח"ש אסור מה"ת. אמנם בלא"ה י"ל דחשש סקרתא לאו משום צובע הוא אלא משום רושם דהיינו כותב וכן כ' בס' מרכבת המשנה על הרמב"ם ז"ל ובהכי אזדא מה שראיתי מקשין אמאי חיישינן משום סקרתא לפי"מ דס"ל לרב בשבת ע"ה דסוחט בשבת חייב משום צובע א"כ ליכא איסור כלל בצביעה ביו"ט מטעם מתוך שהותרה לצורך א"נ דהיינו שחיטה הותרה נמי שלא לצורך והמצוה דמ"ב הוי צורך קצת ולפי"ד דלאו משום צובע הוא רק משום רושם דהוא תולדה דכותב לק"מ. דברי ידידו דור"ש באהבה:
'''אמנם''' הא יש לתמוה בתוס' בכורות הנ"ל נ"ח ע"א שכ' לתרץ קושייתם ל"ל משום סקרתא תיפוק לי' משום דאין מקדישין ביו"ט דאיסור מקדיש אינו אלא מדרבנן והוי גזלג"ז אבל איסור צביעה הוא דאוריי' והוא תמוה דאיך שייך התם גזירה דהא קאי שם אהא דאין מעשרין בא' בתשרי שהוא יו"ט והאיך שייך התם גזירה ואין מקום לתי' זה אלא בתוס' חגיגה הנ"ל וכ"כ בתוס' שם להדי' ע"ש אם לא שנימא דכונתם בבכורות דלכך קא' הטעם משום סקרתא דהוא עדיף שהצביעה היא מלאכה דאוריי' משא"כ מקדיש אינו אלא דרבנן ועדיף לן לומר טעם מפני שהוא איסו' דאוריית' ונצטריך למחוק ולהוסיף איזו תיבות בתוס' שם. אולם עכ"פ קשי' לי דהרי כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' שבת הי"ג דשיעור מלאכת צביעה היא כדי לצבוע חוט שארכו ד' טפחים וע' בס' מים חיים מהפר"ח על הרמב"ם ה' שבת פ"ח שמתרץ ד' הרמב"ם שכ' החיוב בשוחט בשבת משום נטילת נשמה ולא כ' משום צובע כיון דלהטעם דצובע צריך שיצא דם כדי לצבוע ממנו חוט ממנו ד"ט ולהטעם דנ"נ במשהו חייב ע"ש [ולפי"ז הא כ' א"ז הח"צ בתשו' סי' פ"ו דהא דח"ש אסור מה"ת הוא רק באיסורי אכילה דאיכא קרא דכל חלב אבל בשאר איסורים אין ח"ש אסור רק מדרבנן דטעמ' דחזי לאצטרופי לחוד ל"מ ע"ש וע' בפנ"י בחי' ביצה ז' ובפמ"ג א"ה בפת"כ וכן בדגמ"ר סי' תמ"ב כ' ג"כ דבדבר שאינו אי' אכילה אין ח"ש אסור מה"ת וע' במנחות י"ב ע"ב במשנה לאכול כחצי זית ולהקטיר כח"ז כשר ולכאורה הא מאי דבפיגול בעינן כזית הוא משום דאיתקש אכילת מזבח לאכילת אדם והא קיי"ל ח"ש אסור מה"ת א"ו כיון דהאיסור אינו איסו' אכילה ל"א בי' ח"ש אסור מה"ת וע' בהגהת מ"ל פח"י מה' שבת ה"א. וא"כ גם כדקא' הטעם משום סקרתא אין בו איסור תורה דהא אפשר לצבוע העשירי בפחות מהשיעור כדי לצבוע חוט שארכו ד"ט ובאיסורים שאינם איסו' אכילה הא אין אסור ח"ש רק מדרבנן ואפשר דס"ל להתוס' כרש"י שבת ע"ד ע"א וההג"א ס"פ כלל גדול דגם במלאכות שבת ח"ש אסור מה"ת. אמנם בלא"ה י"ל דחשש סקרתא לאו משום צובע הוא אלא משום רושם דהיינו כותב וכן כ' בס' מרכבת המשנה על הרמב"ם ז"ל ובהכי אזדא מה שראיתי מקשין אמאי חיישינן משום סקרתא לפי"מ דס"ל לרב בשבת ע"ה דסוחט בשבת חייב משום צובע א"כ ליכא איסור כלל בצביעה ביו"ט מטעם מתוך שהותרה לצורך א"נ דהיינו שחיטה הותרה נמי שלא לצורך והמצוה דמ"ב הוי צורך קצת ולפי"ד דלאו משום צובע הוא רק משום רושם דהוא תולדה דכותב לק"מ. דברי ידידו דור"ש באהבה:
<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך י"ג אדר ב' ה'תרל"ח]]</noinclude>

תפריט ניווט