הרי בשמים/א/פט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(העלאה אוטומטית מתוך דיקטה + התאמה ראשונית)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|<small>בעזה"י יום ו' עש"ק ב' דעשי"ת שנת תרל"ז לפ"ק סערעט.
<small>בעזה"י יום ו' עש"ק ב' דעשי"ת שנת תרל"ז לפ"ק סערעט.


למאן דלא קחזינא. ברוכי קא מברכינא. ה"ה כבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי. ירא ושלם. כש"ת מו"ה לוי יצחק הלוי נ"י אבד"ק הוש יצ"ו במדינת מאלדווי:
::למאן דלא קחזינא. ברוכי קא מברכינא. ה"ה כבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי. ירא ושלם. כש"ת מו"ה '''לוי יצחק הלוי''' נ"י אבד"ק '''הוש''' יצ"ו במדינת מאלדווי:</small>
</small>}}


'''שתים''' הנה קוראותיו אלי במכתביו פעמים באהבה כי אחוה דעי אף אני על אודת דברי ריבות אשר בשערי עירו נידן התקנות שנתיסדו שמה עפ"י הסכמתו והסכמת טובי העיר במא"ה כאיש אחד חברים לעשות טאקסע מהזביחה שיעלה מזה להספקת עניי העיר ות"ת וכדומה לטובת ותועלת הקהלה בכלל ושעל כן קימו וקבלו על נפשם לאסור עליהם בשר שחיטת שו"ב אחר אשר לא יהי' מידו והסכמתו כאשר הי' כ"ז למראה עיני ונקהלו איזו אנשים בעצה אחת והמתיקו סוד יחדיו לאמר ננתקה את מוסרות התקנות ונשליכה ממנו עבותות האיסור והחרם ויעשו כונים להעציבו ולמרות עיני כבודו. ולמען השג מטרת חפצם בחרו למו איש אחד אשר הביא בכליותיו בני אשפתו. לירות חציו לעומתו. ואחר כבוד יקחוהו ישאוהו על אברותם. לכנותו בשם רב ומורה ולבקש מפיו תורה. ולפי מכתבו אין עטרה זו הולמתו הן מצד שדרכי ההוראה זרו ממנו ועקבותי' לא נודעו אליו גם סני שומעני'. ואיננו ראוי לספחו אל כהונת משמרת הקודש. ואך לערוך מלחמה וקרב. ידיו לו רב ועי"ז שמה ושערורה נהיתה בקרב העיר ורוח הנצחון מתנוססת על דגל מחנה העברים שמה. ויפיח שלהבת המריבה וזיקי משטמה לנגד כ"ת ולא אכחד קשט אמרי אמת כי עד כה נסוג אחור ימיני ואמרתי אשמרה לפי מחסום מהתערב בזה. כי מעודי אנכי בורח מפני המחלוקת וחלילה לי מהיות מוכיח ולהשית ידי בין שני הצדדים וחשבתי כי עד מהרה תקום הסערה לדממה ויחשו גלי המריבה אמנם אחרי השיגי מכתבו שנית ואזני תשמענה מאחרי דבת רבים מגור מסביב כי לא תרפינה ידיהם מערוך מלחמה נגדו ובזדון לבבם יהרסו שתות התקנות אשר נתיסדו עפ"י דתוה"ק ולקחו להם שו"ב ויכרתו ברית עלי זובח הלז ויאטימו אזנם משמוע לקול שרי התורה. אשר להם משפט הבכורה. איש אל אחיו יאמר חזק צרור את המדנים ויסובו עליו ארחות אידם לירות במו אופל לו חצי נקמתם להמיר כבודו בלא יועיל ואנכי הרואה כי משורש המריבה הלזו ראש יצמיח ומבין שריגי' לענה יפריח. כמעט נטיו רגלי הדת כאין שפכו אשורי האמונה ח"ו. לכן הציקתני רוח בטני. ורגש שלהבת יה הסתער בקרבי כי איככה אוכל וראיתי באבדן כבוד התורה ונזרה לארץ הושלכה ואמרתי לא עת לחשות היא. אסורה נא ואראה מדוע זה סנה המחלוקת בוער באש הנצחון ואיננו אכל. ומצאתי את נפשי מחויבת בדבר לענות חלקי אמרה נפשי בזה בקיצור נמרץ:
'''שתים''' הנה קוראותיו אלי במכתביו פעמים באהבה כי אחוה דעי אף אני על אודת דברי ריבות אשר בשערי עירו נידן התקנות שנתיסדו שמה עפ"י הסכמתו והסכמת טובי העיר במא"ה כאיש אחד חברים לעשות טאקסע מהזביחה שיעלה מזה להספקת עניי העיר ות"ת וכדומה לטובת ותועלת הקהלה בכלל ושעל כן קימו וקבלו על נפשם לאסור עליהם בשר שחיטת שו"ב אחר אשר לא יהי' מידו והסכמתו כאשר הי' כ"ז למראה עיני ונקהלו איזו אנשים בעצה אחת והמתיקו סוד יחדיו לאמר ננתקה את מוסרות התקנות ונשליכה ממנו עבותות האיסור והחרם ויעשו כונים להעציבו ולמרות עיני כבודו. ולמען השג מטרת חפצם בחרו למו איש אחד אשר הביא בכליותיו בני אשפתו. לירות חציו לעומתו. ואחר כבוד יקחוהו ישאוהו על אברותם. לכנותו בשם רב ומורה ולבקש מפיו תורה. ולפי מכתבו אין עטרה זו הולמתו הן מצד שדרכי ההוראה זרו ממנו ועקבותי' לא נודעו אליו גם סני שומעני'. ואיננו ראוי לספחו אל כהונת משמרת הקודש. ואך לערוך מלחמה וקרב. ידיו לו רב ועי"ז שמה ושערורה נהיתה בקרב העיר ורוח הנצחון מתנוססת על דגל מחנה העברים שמה. ויפיח שלהבת המריבה וזיקי משטמה לנגד כ"ת ולא אכחד קשט אמרי אמת כי עד כה נסוג אחור ימיני ואמרתי אשמרה לפי מחסום מהתערב בזה. כי מעודי אנכי בורח מפני המחלוקת וחלילה לי מהיות מוכיח ולהשית ידי בין שני הצדדים וחשבתי כי עד מהרה תקום הסערה לדממה ויחשו גלי המריבה אמנם אחרי השיגי מכתבו שנית ואזני תשמענה מאחרי דבת רבים מגור מסביב כי לא תרפינה ידיהם מערוך מלחמה נגדו ובזדון לבבם יהרסו שתות התקנות אשר נתיסדו עפ"י דתוה"ק ולקחו להם שו"ב ויכרתו ברית עלי זובח הלז ויאטימו אזנם משמוע לקול שרי התורה. אשר להם משפט הבכורה. איש אל אחיו יאמר חזק צרור את המדנים ויסובו עליו ארחות אידם לירות במו אופל לו חצי נקמתם להמיר כבודו בלא יועיל ואנכי הרואה כי משורש המריבה הלזו ראש יצמיח ומבין שריגי' לענה יפריח. כמעט נטיו רגלי הדת כאין שפכו אשורי האמונה ח"ו. לכן הציקתני רוח בטני. ורגש שלהבת יה הסתער בקרבי כי איככה אוכל וראיתי באבדן כבוד התורה ונזרה לארץ הושלכה ואמרתי לא עת לחשות היא. אסורה נא ואראה מדוע זה סנה המחלוקת בוער באש הנצחון ואיננו אכל. ומצאתי את נפשי מחויבת בדבר לענות חלקי אמרה נפשי בזה בקיצור נמרץ:
שורה 11: שורה 10:
'''ולענין''' האיך מחשבין הרוב של הקהלה הנה כתב מהר"ם בתשו' מיימוני לס' קנין סי' כ"ז וז"ל נראה בעיני שיש להושיב כל בע"ב שנותנים מס ויקבלו עליהם ברכה שכ"א יאמר דעתו לשם שמים ולתקנת העיר וילכו אחר הרוב הן לברור ראשים הן להעמיד חזנים הן לתקן כיס של צדקה כו' סוף דבר כל צורכי הקהלה יעשה על פיהם ככל אשר יאמרו הרוב ואם המיעוט ימאנו ויעמדו מצוד מלשמור ולעשות ככל הכתוב יש כח ביד הרוב או מי שימנו עליהם הרוב לראשים להכריח אותם כו' והמסרב לומר דעתו עפ"י הברכה דעתו בטלה וילכו עפ"י הרוב מקבלי הברכה עכ"ד והובא ברמ"א ח"מ סי' קס"ז ס"א להלכה וע' בתשובת הרא"ש כלל ז' סי' ג' שכ' דהולכין אחר רוב פורעי ממון וכ' המהרי"ט ח"א סי' ס"ט דאין כונתו שאפי' הם שנים ופורעין יותר מכל הקהל דאזלינן בתר הב' שהם רוב ממון אלא דאתא לאפוקי אותם שאינם פורעים כלל אלא רוב ממון ר"ל רוב פורעי ממון ושוים העשיר בעשרו והעני בעניו דלפום גמלא שיחנא וכ"כ נזהר אותו עני על פרוטה שלו כמו שנזהר העשיר בדינר שנוגע לחלקו כו' הלכך אזלינן בתר רוב דיעות ע"ש וכ"ה בכנה"ג ח"מ סי' קס"ג צבא רב מן הפוסקים שמסכימים לזה וע' תשו' מהר"א ששון סי' ס"ט וע' בתשו' כנ"י סי' י' דבענין קבלת ש"ץ או שו"ב בעינן רוב בנין ורוב מנין ואם לא יוכלו להשוות א"ע אז רוב מנין עדיף מרוב בנין אך בתשו' רשד"ם חא"ח סי' ל"ז כ' דבבלתי שוים רוב בנין עיקר אפס מבואר שם מדבריו דרוב בנין אין הכונה בעלי כיסים דוקא רק שאם הוא בעסק מינוי רב וכדומה שתלוי בחכמה בעינן שיהי' הרוב בעלי חכמה ומדע ע"ש ובודאי כן הוא ג"כ בענין מינוי שו"ב וע' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' ע"ז שכתב בענין תקנת הקהלות שהוא למיגדר מילתא לאפרושי מאיסורא אי לדבר מצוה יכולין הרוב לכוף את המיעוט וע' עוד שם בשאלה השני' שיש בעיר א' מרביץ תורה ומורה ושופט בכל הד' קהלות וקהל א' בעטו וקיבלו עליהם חכם א' שהוא סני שומעני' וכתב שאם הוא סני שומעני' אין זה צריך לא שאלה ולא תשובה שאפי' לא הי' חכם בעיר אסור למנותו מרביץ תורה בשום קהל אך אם לא סני שומעני' עכ"פ אסור לו להורות בפני החכם ולא לשום הנהגה ושררות רק שיהי' הוא והקהל שקבלוהו כפופים לחכם שמקודם ופקודתו תשמור רוחם ע"ש כ"ז אמרתי לבאר אף שהם דברים פשוטים אך למען הצג לעיני ההמון הדין בכתב מפורש באר היטב שעפ"י דתוה"ק חלילה להם לאכול משחיטת השו"ב שקבלוהו. ואוכלי מבשר זבחו עונם ישאו. ונכשלים ברשת התקנה. יואל ה' להרים קרן האמת ישיב את ידו ויצרוף כבור סיגי השקר ויסיר כל בדילי הנצחון מקרב ישראל וידריכם באמיתו למען שמו ית'. ויקרא ארי' על המצפה אנכי עומד כי האנשים השלמים עם ה' ותורתו אחרי שובם ינחמו על מעשיהם יכנעו עורף תחת עול הדרכתו ויכופו כאגמון ראשם תחת שבט ממשלתו עפ"י דתוה"ק. הקולות יחדלון וכל העם הזה על מקומו יבא בשלום דברי הכותב לכבוד ה' ותורתו דור"ש באהבה מברכו בגמר חתימה טובה:
'''ולענין''' האיך מחשבין הרוב של הקהלה הנה כתב מהר"ם בתשו' מיימוני לס' קנין סי' כ"ז וז"ל נראה בעיני שיש להושיב כל בע"ב שנותנים מס ויקבלו עליהם ברכה שכ"א יאמר דעתו לשם שמים ולתקנת העיר וילכו אחר הרוב הן לברור ראשים הן להעמיד חזנים הן לתקן כיס של צדקה כו' סוף דבר כל צורכי הקהלה יעשה על פיהם ככל אשר יאמרו הרוב ואם המיעוט ימאנו ויעמדו מצוד מלשמור ולעשות ככל הכתוב יש כח ביד הרוב או מי שימנו עליהם הרוב לראשים להכריח אותם כו' והמסרב לומר דעתו עפ"י הברכה דעתו בטלה וילכו עפ"י הרוב מקבלי הברכה עכ"ד והובא ברמ"א ח"מ סי' קס"ז ס"א להלכה וע' בתשובת הרא"ש כלל ז' סי' ג' שכ' דהולכין אחר רוב פורעי ממון וכ' המהרי"ט ח"א סי' ס"ט דאין כונתו שאפי' הם שנים ופורעין יותר מכל הקהל דאזלינן בתר הב' שהם רוב ממון אלא דאתא לאפוקי אותם שאינם פורעים כלל אלא רוב ממון ר"ל רוב פורעי ממון ושוים העשיר בעשרו והעני בעניו דלפום גמלא שיחנא וכ"כ נזהר אותו עני על פרוטה שלו כמו שנזהר העשיר בדינר שנוגע לחלקו כו' הלכך אזלינן בתר רוב דיעות ע"ש וכ"ה בכנה"ג ח"מ סי' קס"ג צבא רב מן הפוסקים שמסכימים לזה וע' תשו' מהר"א ששון סי' ס"ט וע' בתשו' כנ"י סי' י' דבענין קבלת ש"ץ או שו"ב בעינן רוב בנין ורוב מנין ואם לא יוכלו להשוות א"ע אז רוב מנין עדיף מרוב בנין אך בתשו' רשד"ם חא"ח סי' ל"ז כ' דבבלתי שוים רוב בנין עיקר אפס מבואר שם מדבריו דרוב בנין אין הכונה בעלי כיסים דוקא רק שאם הוא בעסק מינוי רב וכדומה שתלוי בחכמה בעינן שיהי' הרוב בעלי חכמה ומדע ע"ש ובודאי כן הוא ג"כ בענין מינוי שו"ב וע' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' ע"ז שכתב בענין תקנת הקהלות שהוא למיגדר מילתא לאפרושי מאיסורא אי לדבר מצוה יכולין הרוב לכוף את המיעוט וע' עוד שם בשאלה השני' שיש בעיר א' מרביץ תורה ומורה ושופט בכל הד' קהלות וקהל א' בעטו וקיבלו עליהם חכם א' שהוא סני שומעני' וכתב שאם הוא סני שומעני' אין זה צריך לא שאלה ולא תשובה שאפי' לא הי' חכם בעיר אסור למנותו מרביץ תורה בשום קהל אך אם לא סני שומעני' עכ"פ אסור לו להורות בפני החכם ולא לשום הנהגה ושררות רק שיהי' הוא והקהל שקבלוהו כפופים לחכם שמקודם ופקודתו תשמור רוחם ע"ש כ"ז אמרתי לבאר אף שהם דברים פשוטים אך למען הצג לעיני ההמון הדין בכתב מפורש באר היטב שעפ"י דתוה"ק חלילה להם לאכול משחיטת השו"ב שקבלוהו. ואוכלי מבשר זבחו עונם ישאו. ונכשלים ברשת התקנה. יואל ה' להרים קרן האמת ישיב את ידו ויצרוף כבור סיגי השקר ויסיר כל בדילי הנצחון מקרב ישראל וידריכם באמיתו למען שמו ית'. ויקרא ארי' על המצפה אנכי עומד כי האנשים השלמים עם ה' ותורתו אחרי שובם ינחמו על מעשיהם יכנעו עורף תחת עול הדרכתו ויכופו כאגמון ראשם תחת שבט ממשלתו עפ"י דתוה"ק. הקולות יחדלון וכל העם הזה על מקומו יבא בשלום דברי הכותב לכבוד ה' ותורתו דור"ש באהבה מברכו בגמר חתימה טובה:
<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך ד' תשרי ה'תרל"ז]]</noinclude>

תפריט ניווט