הרי בשמים/א/פט
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ו' עש"ק ב' דעשי"ת שנת תרל"ז לפ"ק סערעט.
- למאן דלא קחזינא. ברוכי קא מברכינא. ה"ה כבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי. ירא ושלם. כש"ת מו"ה לוי יצחק הלוי נ"י אבד"ק הוש יצ"ו במדינת מאלדווי:
שתים הנה קוראותיו אלי במכתביו פעמים באהבה כי אחוה דעי אף אני על אודת דברי ריבות אשר בשערי עירו נידן התקנות שנתיסדו שמה עפ"י הסכמתו והסכמת טובי העיר במא"ה כאיש אחד חברים לעשות טאקסע מהזביחה שיעלה מזה להספקת עניי העיר ות"ת וכדומה לטובת ותועלת הקהלה בכלל ושעל כן קימו וקבלו על נפשם לאסור עליהם בשר שחיטת שו"ב אחר אשר לא יהי' מידו והסכמתו כאשר הי' כ"ז למראה עיני ונקהלו איזו אנשים בעצה אחת והמתיקו סוד יחדיו לאמר ננתקה את מוסרות התקנות ונשליכה ממנו עבותות האיסור והחרם ויעשו כונים להעציבו ולמרות עיני כבודו. ולמען השג מטרת חפצם בחרו למו איש אחד אשר הביא בכליותיו בני אשפתו. לירות חציו לעומתו. ואחר כבוד יקחוהו ישאוהו על אברותם. לכנותו בשם רב ומורה ולבקש מפיו תורה. ולפי מכתבו אין עטרה זו הולמתו הן מצד שדרכי ההוראה זרו ממנו ועקבותי' לא נודעו אליו גם סני שומעני'. ואיננו ראוי לספחו אל כהונת משמרת הקודש. ואך לערוך מלחמה וקרב. ידיו לו רב ועי"ז שמה ושערורה נהיתה בקרב העיר ורוח הנצחון מתנוססת על דגל מחנה העברים שמה. ויפיח שלהבת המריבה וזיקי משטמה לנגד כ"ת ולא אכחד קשט אמרי אמת כי עד כה נסוג אחור ימיני ואמרתי אשמרה לפי מחסום מהתערב בזה. כי מעודי אנכי בורח מפני המחלוקת וחלילה לי מהיות מוכיח ולהשית ידי בין שני הצדדים וחשבתי כי עד מהרה תקום הסערה לדממה ויחשו גלי המריבה אמנם אחרי השיגי מכתבו שנית ואזני תשמענה מאחרי דבת רבים מגור מסביב כי לא תרפינה ידיהם מערוך מלחמה נגדו ובזדון לבבם יהרסו שתות התקנות אשר נתיסדו עפ"י דתוה"ק ולקחו להם שו"ב ויכרתו ברית עלי זובח הלז ויאטימו אזנם משמוע לקול שרי התורה. אשר להם משפט הבכורה. איש אל אחיו יאמר חזק צרור את המדנים ויסובו עליו ארחות אידם לירות במו אופל לו חצי נקמתם להמיר כבודו בלא יועיל ואנכי הרואה כי משורש המריבה הלזו ראש יצמיח ומבין שריגי' לענה יפריח. כמעט נטיו רגלי הדת כאין שפכו אשורי האמונה ח"ו. לכן הציקתני רוח בטני. ורגש שלהבת יה הסתער בקרבי כי איככה אוכל וראיתי באבדן כבוד התורה ונזרה לארץ הושלכה ואמרתי לא עת לחשות היא. אסורה נא ואראה מדוע זה סנה המחלוקת בוער באש הנצחון ואיננו אכל. ומצאתי את נפשי מחויבת בדבר לענות חלקי אמרה נפשי בזה בקיצור נמרץ:
הנה ש"ס ערוך הוא ב"ב ח' ע"ב רשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ולהסיע על קיצתן. ומובא במרדכי שם פלוגתא בין הראשונים ז"ל בפירושא דהא מילתא דר"ת וסייעתי' ס"ל דההוא מיירי דוקא היכא שהי' מעיקרא בהסכמת כל הקהל ואח"כ חזרו קצת מהסכמתם אבל אם לא הי' מעיקרא בהסכמה זו אין יכולת ביד בני העיר להכריח לשום א' מבני עירם למה שירצו ודקא' הפקר ב"ד הפקר היינו כגון בי דינא דר' אמי ור' אסי בגיטין פ' השולח והיינו בגדול שאין כמותו בדור אבל לא כשיש בדור גדול כמותו אף שבעיר אין גדול כמותו אולם הראבי"ה וסייעתי' חולקין ע"ז וס"ל דרוב הקהל יכולין לכוף את היחידים ע"ש ואנו נוהגין כראבי"ה כמ"ש ברמ"א ח"מ סי' ב' וכן העיד בנו הב"ח ז"ל בתשו' סי' ס' ע"ש ובאמת בנ"ד אין אנו צריכין לד' ראבי"ה דהתם מיירי כשבא הפסד ליחיד בעניני הרשות דבזה דעת ר"ת ודעימי' דאין כח ביד הקהל לתקן מידי דאיכא פסידא להאי ורווחא להאי ואף בזה חולק הראבי"ה וס"ל דכיון שהוא לטובת הקהל ולתקנתם הרשות בידם. וכמ"ש בזה המהרי"ק שורש י"ד אבל במידי דליכא פסידא דרשות רק שלהיחידים לא נאות התקנה בזה אין חולק דהרוב יכול לכוף את המיעוט וכמו שהביא הב"י ביו"ד סי' רכ"ח חבילות פוסקים דבתקנות וחרמי הציבור המיעוט נגרר אחר הרוב ומקרא מלא דיבר הכתוב במארה אתם נארים הגוי כולו ורובו ככולו כדאי' בע"ז ל"ו וב"ב ס' ע"ב עיי' פרש"י שם וע' בהוריות ג' ע"ב והא הכא דכתיב הגוי כולו ורובו ככולו דמי ומכ"ש היכא שהוא למיגדר מילתא ולדבר מצוה וע' ב"ח ח"מ סוס"י ב' שכ' ולענין הלכה נוהגין כראבי"ה רק שכ' שם דאם עשו מקצת הטובים איזה תקנה מחדש ומקצתם לא הי' שם וכשבאו מיחו אפי' הם המיעוט יכולים למחות דכיון שלא הי' במעמד כשתקנו התקנה ל"ח רוב כלל ואין בתקנתם כלום וסיים ודוקא בדברים דלאו מילי דשמיא אלא צורך הקהל אבל במילי דשמיא א"י למחות אעפ"י שלא הי' במעמד ע"כ וע' בתשו' פרח מטה אהרן ח"א סי' מ"ד שהאריך ג"כ בראיות דכל היכי שהתקנה של רוב הקהל הי' לדבר מצוה כ"ע מודו דא"י לבטל אפי' ב"ד גדול הימנו וע"כ המיעוט גרירי אחר הרוב וא"כ ה"ה בנ"ד שהוא מילי דשמיא והתקנה היתה למיגדר מילתא ונעשה בדעת רב העיר ע' ב"ב ט' ע"א בודאי המיעוט גרירי אחר הרוב וע"כ חלה עליהם התקנה עם תוקף האיסור וגדולה מזו מצינו בש"ס יבמות צ' ע"ב דאף דאין ב"ד מתנין לעקור דבר מה"ת בקו"ע אבל היכי שהוא למיגדר מילתא לצורך שעה יכולין לתקן אף נגד ד"ת בקו"ע ע' בתוס' שם מכ"ש שיכולין להתנות במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי. ועוי"ל דבנ"ד כ"ע מודו דאף על אותם שלא הי' במעמד חל עליהם התקנה מטעם שהוא להספקת עניי העיר ות"ת בכלל הרי זה דומה למ"ש ר"ה במגילה כ"ו ע"ב וכ"ש דעניי דידי ודידכו עלי יסמוכו ע"ש וא"כ מכ"ש בעיר א' בודאי יפה כח ב"ד וטובי העיר לתקן תקנות שהם לצורך כל עניי העיר והלא כבר נודע מ"ש הרבינו ירוחם והרא"ש בתשו' מובא בש"ע יו"ד סי' א' סי"א דאם הטילו קהל חרם שלא ישחוט אלא טבח ידוע ושחט אחר שחיטתו אסורה משום דדמי לחשוד לא"ד וכ' הש"ך דמשמע מדבריהם שם דאפי' בלא חרם אסור כיון דהקהל פסלו שחיטת הכל ואף שהפר"ח כ' שזה דרך חומרא וקנסא בעלמא ואין בכלל הטלת חרם פיסול שחיטה בדיעבד וגם לא מיקרי חשוד לא"ד כלל מ"מ אם מפורש בתקנת הקהל שהבשר משחיטת אחר יהי' אסור בודאי אסור דהרשות ביד הציבור לאסור את המותר וכמו שחילק זה להדיא בתבו"ש סי' ב' סעי' כ"ב וע' פמ"ג שם ובנוב"י מהדו"ק חיו"ד סי' א'. ובתקנות שבקהלתו מפורש שהבשר משחיטת שו"ב אחר יהי' אסור ומכ"ש אי נימא כטעם א"ז החוו"ד ז"ל שם משום אי עביד לא מהני בלא"ה שחיטתו אסורה ובמק"א פלפלתי בזה באורך אכ"מ ומבואר בש"ע יו"ד סי' רכ"ח סל"ג דהנשבע שלא לכנוס בתקנת הקהל ע"כ חלה עליו התקנה ואם אינו נוהג כמותם נכשל בחרם תקנתם וכ' בטו"ז שם דאם התקנה היא למיגדר מילתא א"צ התרה כלל על השבועה וע' בתשו' הרשב"א המיוחסות סי' ר"פ שכתב דאפי' קדמה שבועתו לתקנת הקהל ג"כ חל עליו התקנה ע"ש וע' בתה"ד סי' רפ"א שכתב דתקנת הקהל אפי' בלא חרם ואלה הוי דאוריי' ולכך הנשבע שלא לכנוס בתקנת הקהל הוי שבועת שוא וכ"כ בתשו' מהרי"ק שורש קכ"ו ע"ש וא"כ בודאי אין יכולת ביד היחידים לעקור התקנה ההיא וע' בתוס' גיטין ל"ו ע"ב סד"ה אא"כ כו' דדבר שלא תיקנו שיתפשט האיסור בכל ישראל אלא במקום אחד דינו במקום הלז כפשט איסורו ברוב ישראל דלד' התוס' שם בעי' גדול בחכמה ובמנין ולד' הרמב"ם בפ"ב מה' ממרים אפי' ב"ד גדול בחכמה ובמנין א"י להתיר:
ולענין האיך מחשבין הרוב של הקהלה הנה כתב מהר"ם בתשו' מיימוני לס' קנין סי' כ"ז וז"ל נראה בעיני שיש להושיב כל בע"ב שנותנים מס ויקבלו עליהם ברכה שכ"א יאמר דעתו לשם שמים ולתקנת העיר וילכו אחר הרוב הן לברור ראשים הן להעמיד חזנים הן לתקן כיס של צדקה כו' סוף דבר כל צורכי הקהלה יעשה על פיהם ככל אשר יאמרו הרוב ואם המיעוט ימאנו ויעמדו מצוד מלשמור ולעשות ככל הכתוב יש כח ביד הרוב או מי שימנו עליהם הרוב לראשים להכריח אותם כו' והמסרב לומר דעתו עפ"י הברכה דעתו בטלה וילכו עפ"י הרוב מקבלי הברכה עכ"ד והובא ברמ"א ח"מ סי' קס"ז ס"א להלכה וע' בתשובת הרא"ש כלל ז' סי' ג' שכ' דהולכין אחר רוב פורעי ממון וכ' המהרי"ט ח"א סי' ס"ט דאין כונתו שאפי' הם שנים ופורעין יותר מכל הקהל דאזלינן בתר הב' שהם רוב ממון אלא דאתא לאפוקי אותם שאינם פורעים כלל אלא רוב ממון ר"ל רוב פורעי ממון ושוים העשיר בעשרו והעני בעניו דלפום גמלא שיחנא וכ"כ נזהר אותו עני על פרוטה שלו כמו שנזהר העשיר בדינר שנוגע לחלקו כו' הלכך אזלינן בתר רוב דיעות ע"ש וכ"ה בכנה"ג ח"מ סי' קס"ג צבא רב מן הפוסקים שמסכימים לזה וע' תשו' מהר"א ששון סי' ס"ט וע' בתשו' כנ"י סי' י' דבענין קבלת ש"ץ או שו"ב בעינן רוב בנין ורוב מנין ואם לא יוכלו להשוות א"ע אז רוב מנין עדיף מרוב בנין אך בתשו' רשד"ם חא"ח סי' ל"ז כ' דבבלתי שוים רוב בנין עיקר אפס מבואר שם מדבריו דרוב בנין אין הכונה בעלי כיסים דוקא רק שאם הוא בעסק מינוי רב וכדומה שתלוי בחכמה בעינן שיהי' הרוב בעלי חכמה ומדע ע"ש ובודאי כן הוא ג"כ בענין מינוי שו"ב וע' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' ע"ז שכתב בענין תקנת הקהלות שהוא למיגדר מילתא לאפרושי מאיסורא אי לדבר מצוה יכולין הרוב לכוף את המיעוט וע' עוד שם בשאלה השני' שיש בעיר א' מרביץ תורה ומורה ושופט בכל הד' קהלות וקהל א' בעטו וקיבלו עליהם חכם א' שהוא סני שומעני' וכתב שאם הוא סני שומעני' אין זה צריך לא שאלה ולא תשובה שאפי' לא הי' חכם בעיר אסור למנותו מרביץ תורה בשום קהל אך אם לא סני שומעני' עכ"פ אסור לו להורות בפני החכם ולא לשום הנהגה ושררות רק שיהי' הוא והקהל שקבלוהו כפופים לחכם שמקודם ופקודתו תשמור רוחם ע"ש כ"ז אמרתי לבאר אף שהם דברים פשוטים אך למען הצג לעיני ההמון הדין בכתב מפורש באר היטב שעפ"י דתוה"ק חלילה להם לאכול משחיטת השו"ב שקבלוהו. ואוכלי מבשר זבחו עונם ישאו. ונכשלים ברשת התקנה. יואל ה' להרים קרן האמת ישיב את ידו ויצרוף כבור סיגי השקר ויסיר כל בדילי הנצחון מקרב ישראל וידריכם באמיתו למען שמו ית'. ויקרא ארי' על המצפה אנכי עומד כי האנשים השלמים עם ה' ותורתו אחרי שובם ינחמו על מעשיהם יכנעו עורף תחת עול הדרכתו ויכופו כאגמון ראשם תחת שבט ממשלתו עפ"י דתוה"ק. הקולות יחדלון וכל העם הזה על מקומו יבא בשלום דברי הכותב לכבוד ה' ותורתו דור"ש באהבה מברכו בגמר חתימה טובה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |