35,347
עריכות
שו"ת חתם סופר/א/עה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | |||
'''ע"ד''' קושיית פר"מ על מנהגינו לומר באתה חוננתנו בין יום השביעי והר"ן פ' ע"פ כ' שאין לאומרו דע"כ לא אמרי' לי' בהבדלה אלא משום שהוא טעון פתיחה וחתימה משא"כ בתפלה מהודענא לי' למעלתו כי לא זכיתי להבין דברי הר"ן ז"ל הללו כי מה יענה בנוסח ותודיענו דמבואר בש"ס ברכות ל"ג ע"ב דהוא מרגניתא דרב ושמואל והוזכר בהן בין קדושת שבת לקדושת הבדלה והי' די בהבדלה זו והוסיף בה עוד בין יום השביעי לששת ימי המעשה ואינו צריך לא למעין פתיחה ולא מעין חתימה וצ"ע והיותר נכון בזה מ"ש בשלשי גבורים שם בע"פ כיון דכבר תיקנו בנוסח ברכת הבדלה דהוה מעין חתימה ושוב אומרים ג"כ בתפלה וכן נ"ל דעת תוס' במ"ש דבי"ט אומרים ז' הבדלות וקחשיב להו ז' חוץ מיום השביעי לששת ימי המעשה כי הוא מעין חתימה וקשה הרי הוא רחוק מחתימה בי"ט לדעת התוס' דמונה להלן עוד כמה הבדלות ובין יום השביעי באמצען אע"כ ה"פ כיון דכולי שתא הוה מעין חתימה גם בי"ט אומרים אותו ומכ"ש בתפלה באמצע השנה: | |||
'''והנה''' בהא דאמרי' בש"ס שם לא יפחות משלשה ולא יוסיף על ז' כ' תוס' משום דנתקן נגד דבר מה כמו בחולית שבציצית לא יפחות מז' ולא יוסיף על י"ג וצל"ע מהא דתנן ר"פ הקורא עומד בשבת קורין ז' לא יפחות אבל מוסיפין והוא נגד ז' רואי פני המלך ומזה הוכיח הרא"ש שלהי ר"ה דמותר להוסיף על פסוקי מלכיות אע"ג שנתקנו נגד עשרה מאמרות כי אין הפסד בהוספה ומזה למד מהרי"ל להוסיף על ב' נרות אע"פ שהם נגד זכור ושמור ופסקו רמ"א א"ח סי' רס"ג וצ"ע לכאורה והנלע"ד בזה דודאי בסדר הבדלות לולי תיקון חז"ל מה"ת לעשות חוליות כלל ואפי' הי' עושי' שליש גדיל מ"מ חוליות לא הי' עושים והם אמרו והם אמרו ואין לשנות משא"כ בהדלקת נר שבת דמצוה להרבות בנרות כדכתי' באורים כבדו ה' ואמרו במדרש בפנסי' ואיך יבואו חז"ל ויאסרו להוסיף על ב' נרות משום רמז דדהו וכן בקריאת התורה בשבת שאין בו בטול מלאכה לעם הי' יכולים לקרות כל היום ולהזמין גברא טובא הלא בימיהם לא היה תוספת ברכה שאינה צריכה כי הראשון מברך לאחרי' ואיך יבואו חכמים לאסור שלא יקרא יותר משבעה משום רמז דדהו ע"כ די להם שלא יפחתו אבל המוסיף שפיר קא מוסיף וכן בפסוקי דר"ה דמלכיות שהוא בתוך התפלה וספור שבחי' של מקום אין לתת קצבה להוסיף בשבחים כי הכל מענין התפלה ע"כ אמרו לא יפחות אבל מותר להוסיף וא"כ בנידון דידן נמי נאמר דוקא בברכת הבדלה דקדקו לומר והא מר לא ג' אמר ולא ז' אמר אבל בתפלה לית לן מספר לסדור שבחי' וכל המוסיף מוסיפים לו: | |||
'''וצ"ע''' בי"ד סי' ער"ה סק"ח ובלאה"נ צ"ע מ"ש בשם דרישה מ"ח מסעו' ולא היה אלא מ"ז ואין כאן מקום להאריך בזה: | |||
'''מ"ש''' אפסק הרמב"ם פכ"ט מה' שבת דהאוכל בשבת וחשכה עלי' אומר הבדלה וב"המ על כוס א' וכ' ה"ה דס"ל דוקא קידוש וב"המז תרי מילי נינהו משא"כ הבדלה וב"המ וקשי' לי' מש"ס דפע"פ ק"ו דאמרי' ש"מ תמני' וכו' ש"מ אומרי' ב' קדושות על כוס א' הא הבדלה וב"המ לא מחשבי' ב' קדושו' להרמב"ם זו אינה צריכה לפנים דמצינו למימר דה"נ קאמר ש"מ אומרים ב' קדושות כגון אלו על כוס א' וכמו שצריכים לפרש גם לרשב"ם ש"מ אומרים ב' קדושות דהיינו באין לו אלא כוס א' ה"נ נימא ב' קדושות כאלו מיהו שינוי דחיקה לא משנינא לך קושטא אמינא דה"פ כוונת ה"ה דב"המ על סעודת חול וקידוש הוי תרי מילי משום דב"המ היא סילוק סעודת חול וקידוש הוא הכנסת שבת וה"ה והוא הטעם בברייתא דהבדלה הוא סלוק שבת וב"המ הוא על סעודה שהתחיל בה בחול ותרי מילי נינהו ואמר שפיר ש"מ אומרי' ב' קדושות היכא דלא אפשר ורמב"ם מיירי מסעודה שהתחיל בשבת והוה ב"המז סלוק סעודת שבת והבדלה הוא ג"כ סילוק שבת זהו שס"ל לרמב"ם דהוה כעין קדושה א' וראי' לרמב"ם בזה ממה שהקשו תוס' ק"ב ע"ב דה"ל להש"ס להקשות ממתני' דנר ומזון בשמי' והבדלה והא"ש דהתם מיירי במזון דמבע"י והוה שפיר קדושה א' משא"כ בברייתא דנכנס לביתו ואפשר דהתוס' נמי לא הקשו אלא לשיטת ר"נ ז"ל דנכנס לביתו נמי במתחיל מבע"י מיירי אבל לקושטא דמלתא אפשר דמודו לי' לרמב"ם: | |||
'''מ"ש ''' אפסק הרמב"ם פכ"ט מה' שבת דהאוכל בשבת וחשכה עלי' אומר הבדלה וב"המ על כוס א' וכ' ה"ה דס"ל דוקא קידוש וב"המז תרי מילי נינהו משא"כ הבדלה וב"המ וקשי' לי' מש"ס דפע"פ ק"ו דאמרי' ש"מ תמני' וכו' ש"מ אומרי' ב' קדושות על כוס א' הא הבדלה וב"המ לא מחשבי' ב' קדושו' להרמב"ם זו אינה צריכה לפנים דמצינו למימר דה"נ קאמר ש"מ אומרים ב' קדושות כגון אלו על כוס א' וכמו שצריכים לפרש גם לרשב"ם ש"מ אומרים ב' קדושות דהיינו באין לו אלא כוס א' ה"נ נימא ב' קדושות כאלו מיהו שינוי דחיקה לא משנינא לך קושטא אמינא דה"פ כוונת ה"ה דב"המ על סעודת חול וקידוש הוי תרי מילי משום דב"המ היא סילוק סעודת חול וקידוש הוא הכנסת שבת וה"ה והוא הטעם בברייתא דהבדלה הוא סלוק שבת וב"המ הוא על סעודה שהתחיל בה בחול ותרי מילי נינהו ואמר שפיר ש"מ אומרי' ב' קדושות היכא דלא אפשר ורמב"ם מיירי מסעודה שהתחיל בשבת והוה ב"המז סלוק סעודת שבת והבדלה הוא ג"כ סילוק שבת זהו שס"ל לרמב"ם דהוה כעין קדושה א' וראי' לרמב"ם בזה ממה שהקשו תוס' ק"ב ע"ב דה"ל להש"ס להקשות ממתני' דנר ומזון בשמי' והבדלה והא"ש דהתם מיירי במזון דמבע"י והוה שפיר קדושה א' משא"כ בברייתא דנכנס לביתו ואפשר דהתוס' נמי לא הקשו אלא לשיטת ר"נ ז"ל דנכנס לביתו נמי במתחיל מבע"י מיירי אבל לקושטא דמלתא אפשר דמודו לי' לרמב"ם | |||
'''ודע''' דשיטת ר' ניסים לא רחוקה ולא נפלאת לומר דהא הך ברייתא בלא"ה אתי' כר' יהודא ואיהו ס"ל ר"פ תפלת השחר מפלג המנחה מתפלל ערבית ומסקי' שם כ"ז ע"ב דהלכתא מתפללי' של מ"ש בשבת ואומרי' הבדלה על הכוס והשתא ס"ל לר' דמ"מ אם ירצה אז לאכול קודם הבדלה על הכוס רשות בידו כיון שעדיין לא חשכה והשתא הנכנס לביתו במ"ש ר"ל מבע"י אחר שכבר התפלל של מ"ש קרו לי' מ"ש שהציבור עשאוהו כבר ליל מ"ש והי' לו להבדיל על הכוס ג"כ מ"מ אם אין לו אלא כוס א' סועד תחלה דכיון שהוא עדיין יום ואין לפקפק א"כ ה"ל למפשט מהך ברייתא דצלי של מ"ש בשבת י"ל דזה אינו מבואר להדי' בברייתא דמיירי מבע"י אלא משום הנך מימרות דאסור לטעום קודם שיבדיל דחקינן ומפרשי לברייתא הכי אבל מברייתא לא מוכח מידי משו"ה לא הו"מ למפשט מידי ולמימר נמי ש"מ תשעה: | |||
'''וזולת''' זה אקצר באמרים וה' קרנו ירים והי' זה שלום לו ולכל מרבית ביתו החותם בכל חותמי ברכות פה ק"ק מ"ד נגהי ליום ג' טו"ב טבת תקס"ג לפ"ק משה"ק סופר מפפ"דמ: | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מתאריך י"ז טבת ה'תקס"ג]]]</noinclude> | |||
[[קטגוריה: | |||