ריטב"א/עירובין/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

'''שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין שנ' ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול.''' פי' לאו דדרשי' פתח כמו פתוח דא"כ יהא זה הפך מימר' דרב דיליף לעיל מפתח ממש אלא כך ר"ל שאינו נקרא פתח בדווקא אלא בזמן שהוא פתוח. והקשו בתוספ' ולמה לי לפוסלה מהאי קרא תיפוק לי שאם שחטן קודם פתיח' דלתות ההיכל הרי שחטן קודם שחיטת תמיד שלא היה תמיד נשחט אלא לאחר פתיחת דלתות כדתנן במס' תמיד בהדיא לא היה שוחט את התמיד אלא עד שהיה שומע קול שער גדול שנפתח וקיימ' לן שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר שנ' העול' עולה ראשונה: וי"ל דההיא למצוה לכתחילה אבל בדיעבד אין הקרבן נפסל מן התורה והא דתניא בתוספת דפסח שני כל הקדשים שהקריבן קודם לתמיד של שחר או לאחר תמיד של בין הערבים פסולין י"ל דהתם כשהקטירו הקריב קודם לתמיד של שחר דהכי מוכח בריש תמיד נשחט דכולי קרא דוערך עליה העולה בהקטרה הוא דכתיב. והא דמשמע בפסח שני בסוף אלו דברים גבי שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידם ממנו דאפילו משום ששחט הפסח לאחר שחיטת בין הערבים נפסל דנפקא לן נמי מדכתיב העולה עליה השלם כל הקרבנות כולן: ההוא מדרבנן הוא דנפסל. אי נמי דהתם אם הקריבו כשר אלא דהתם עדיין לא הקריבו וכיון דאסור לכתחילה להקריבו קודם תמיד של בין הערבים אף בראשו של מזבח אין מעלין אותו ונפסל בלינה א"נ כמ"ד דלינה פוסלת אפילו בראשו של מזבח דפלוגת' היא בפ' המזבח מקדש ועי"ל דאיצטריך האי קרא לשמואל כגון שהקריבו התמיד תחילה בדלתות סגורות דהא לא אשכחן דמיפסיל בהכי דלא תנן אלא לא היה שוחט את התמיד כו'. אי נמי שפתח דלתו' ושחט את התמיד ואח"כ סגר הדלתות והקריב שלמים אלו כל זה שטת התוספת: