463
עריכות
אבן יקרה/א/לד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''והנה''' ראיתי מה שהעלת בישוב קושית הגאון הנ"ל. ואם אמנם דבריך בדעת נאמרים לפי מעוט השנים, אולם אחשוב כי כבר ידעת כי אין דעתי נוחה בדברים בנויים על דברי האחרונים וציר חידושיך יסוב על דברי הגאון בעל ישועות יעקב ז"ל בתירוצו על קושית התוס' הנ"ל. ואין דרכי לעיין הרבה בדברי האחרונים גם אין ספר זה תחת ידי. גם שגית מאד באשר חשבת כי לדברי הגאון בעל ישועות יעקב חולה שיש בו סכנה שכיח שפיר ובנית מדבריו שיטה חדשה, לא כן יקירי אין כח באחד מגדולי האחרונים יהי' מי שיהי' לחלוק על רבותינו בעלי התוס' ז"ל בדבר הנוגע לכלל מכללי התורה, ואם עלתה בידו לתרץ קושית התוס' באופן אחר מדבריהם הלא ד"ת כפטיש יפוצץ סלע בכ"ז דבר מדבריהם לא יפול ארצה, ובמה דכיילי לן כללא דחולה שיב"ס לא שכיח בודאי כדבריהם כן הוא אם לא נמצא איזה פוסק קדמון חולק עליהם להדיא. וגם הר"ן שכתב דעגל שנולד בשבת דמותר ביו"ט שלאחריו מטעם דשבת לעצמו הכין אין מוכרח שיחלוק על דברי התוס' בהא דחולה שיב"ס לא שכיח כמו שחשבת ואין ענינו להואיל כלל כאשר יבין כל מעיין שופט בצדק ואין רצוני להאריך. ובודאי חובה עלינו להישיר דברי התוס' עם כל הקדמונים שלא יהי' מחלוקת ביניהם בכל מה דאפשר וגם מה שכתבת דקושית הגמ' היא דאי ס"ל כר"י לענין טומאה הותרה הא ר"י ס"ל חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט זה דבר שאין לו שחר כלל דאטו משום דס"ל כותי' בהא מוכרח לסבור כותי' בהך בדבר שאין תלוי זה בזה כלל זה לא ניתן להאמר ואפילו כקולו של זה וכקולו של זה יכול לעשות בשני ענינים נפרדים כמבואר ב[[רש"י/ראש השנה/יד/ב|רש"י ר"ה]] דף י"ד ע"ב וכ"ד: | '''והנה''' ראיתי מה שהעלת בישוב קושית הגאון הנ"ל. ואם אמנם דבריך בדעת נאמרים לפי מעוט השנים, אולם אחשוב כי כבר ידעת כי אין דעתי נוחה בדברים בנויים על דברי האחרונים וציר חידושיך יסוב על דברי הגאון בעל ישועות יעקב ז"ל בתירוצו על קושית התוס' הנ"ל. ואין דרכי לעיין הרבה בדברי האחרונים גם אין ספר זה תחת ידי. גם שגית מאד באשר חשבת כי לדברי הגאון בעל ישועות יעקב חולה שיש בו סכנה שכיח שפיר ובנית מדבריו שיטה חדשה, לא כן יקירי אין כח באחד מגדולי האחרונים יהי' מי שיהי' לחלוק על רבותינו בעלי התוס' ז"ל בדבר הנוגע לכלל מכללי התורה, ואם עלתה בידו לתרץ קושית התוס' באופן אחר מדבריהם הלא ד"ת כפטיש יפוצץ סלע בכ"ז דבר מדבריהם לא יפול ארצה, ובמה דכיילי לן כללא דחולה שיב"ס לא שכיח בודאי כדבריהם כן הוא אם לא נמצא איזה פוסק קדמון חולק עליהם להדיא. וגם הר"ן שכתב דעגל שנולד בשבת דמותר ביו"ט שלאחריו מטעם דשבת לעצמו הכין אין מוכרח שיחלוק על דברי התוס' בהא דחולה שיב"ס לא שכיח כמו שחשבת ואין ענינו להואיל כלל כאשר יבין כל מעיין שופט בצדק ואין רצוני להאריך. ובודאי חובה עלינו להישיר דברי התוס' עם כל הקדמונים שלא יהי' מחלוקת ביניהם בכל מה דאפשר וגם מה שכתבת דקושית הגמ' היא דאי ס"ל כר"י לענין טומאה הותרה הא ר"י ס"ל חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט זה דבר שאין לו שחר כלל דאטו משום דס"ל כותי' בהא מוכרח לסבור כותי' בהך בדבר שאין תלוי זה בזה כלל זה לא ניתן להאמר ואפילו כקולו של זה וכקולו של זה יכול לעשות בשני ענינים נפרדים כמבואר ב[[רש"י/ראש השנה/יד/ב|רש"י ר"ה]] דף י"ד ע"ב וכ"ד: | ||
'''ובגוף''' קושית הגאון מו"ה עקיבא איגר ז"ל אין ספרו תחת ידי לעיין מה שתירץ עלי' ואשר נראה לי בישובה הוא דלכאורה יש להקשות לפי דברי הש"ס [[בבלי/יומא/עד/א|יומא]] דף ע"ד ע"א דמקשינן התם והא משחק בקוביא דמדאורייתא מיחזא חזי ורבנן הוא דפסלוהו כו' ומתרצינן שאני התם דאמר קרא אם | '''ובגוף''' קושית הגאון מו"ה עקיבא איגר ז"ל אין ספרו תחת ידי לעיין מה שתירץ עלי' ואשר נראה לי בישובה הוא דלכאורה יש להקשות לפי דברי הש"ס [[בבלי/יומא/עד/א|יומא]] דף ע"ד ע"א דמקשינן התם והא משחק בקוביא דמדאורייתא מיחזא חזי ורבנן הוא דפסלוהו כו' ומתרצינן שאני התם דאמר קרא אם לא יגיד והאי לאו בר הגדה הוא הרי לפנינו דמה שאינו ראוי מצד איסור דרבנן מקרי אינו ראוי מדאורייתא וכן תפסו בפשיטות ה[[תוספות/פסחים/לח/א|תוס' פסחי']] דף ל"ח ע"א ד"ה אבל חלתו כו' בתירוצם השני עיי"ש וא"כ אמה דמקשה כאן הש"ס אהבערה לא ליחייב נימא לעולם דמיירי בעצי מוקצה ואי משום דמשמע מברייתא דהתם דמוקצה דרבנן מה בכך לו יהא כן כיון שעכ"פ מדרבנן אסור שוב מחייב אהבערה (דהא אכתי לא סלקא אדעתי' הך דאין חילוק מלאכות ליו"ט) ואי משום הואיל וחזי לצורכו הא כיון דמדרבנן אסור להשתמש באש מוקצה שוב לא הוה ראוי כנ"ל: | ||
'''ובישוב''' קושיא זו נראה דלכאורה יש לדקדק בלשון הש"ס [[בבלי/מכות/כא/ב|מכות]] דף כ"א ע"ב דמקשינן שם אמאן דס"ל אין חילוק מלאכות לי"ט מברייתא זו דהמבשל ג"ה בחלב ביו"ט כו' ואי אמרת אין חילוק מלאכות ליו"ט אהבערה לא ליחייב דהא כבר איחייבית לי' משום בישולו. ולכאורה אינו מובן דהא באמת מלאכת ההבערה היא קודם הבישול וא"כ איפכא הוי"ל לאקשויי אבישול לא לחייב דכבר איחייבית ליה משום הבערה אולם הדבר נכון דהא באמת הבערה שהיא לצורכו הותרה ביום טוב וא"כ בשעת ההבערה אכתי אין לחייבו דהא יכול לבשל בו עוד לצרכו ואימת אתה בא לחייבו כשבישל בו מאכל איסור שאז נראה שההבערה היתה שלא לצורך וא"כ שוב איסור הבישול קדים. אולם הא תינח בעצי היתר אבל אח"כ כדמסקינן דמיירי בעצי איסור (אשרה או הקדש) א"כ שוב הדרא קושיא זו לדוכתא למה אמרינן אפיק הבערה ועייל בישול הא כשההבערה היתה בעצי איסור א"כ כבר נודע בשעת ההבערה שהיא שלא לצורך שהרי אסור לבשל בה וא"כ שוב איחייב לי' משעת הבערה ואיפכא הוי"ל למימר אפיק בישול ועייל הבערה והוא דקדוק נכון מאד: | '''ובישוב''' קושיא זו נראה דלכאורה יש לדקדק בלשון הש"ס [[בבלי/מכות/כא/ב|מכות]] דף כ"א ע"ב דמקשינן שם אמאן דס"ל אין חילוק מלאכות לי"ט מברייתא זו דהמבשל ג"ה בחלב ביו"ט כו' ואי אמרת אין חילוק מלאכות ליו"ט אהבערה לא ליחייב דהא כבר איחייבית לי' משום בישולו. ולכאורה אינו מובן דהא באמת מלאכת ההבערה היא קודם הבישול וא"כ איפכא הוי"ל לאקשויי אבישול לא לחייב דכבר איחייבית ליה משום הבערה אולם הדבר נכון דהא באמת הבערה שהיא לצורכו הותרה ביום טוב וא"כ בשעת ההבערה אכתי אין לחייבו דהא יכול לבשל בו עוד לצרכו ואימת אתה בא לחייבו כשבישל בו מאכל איסור שאז נראה שההבערה היתה שלא לצורך וא"כ שוב איסור הבישול קדים. אולם הא תינח בעצי היתר אבל אח"כ כדמסקינן דמיירי בעצי איסור (אשרה או הקדש) א"כ שוב הדרא קושיא זו לדוכתא למה אמרינן אפיק הבערה ועייל בישול הא כשההבערה היתה בעצי איסור א"כ כבר נודע בשעת ההבערה שהיא שלא לצורך שהרי אסור לבשל בה וא"כ שוב איחייב לי' משעת הבערה ואיפכא הוי"ל למימר אפיק בישול ועייל הבערה והוא דקדוק נכון מאד: | ||