463
עריכות
אבן יקרה/א/כט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "סימן כ"ט שאלה לבאר דברי הרמב"ם התמוהים בפ"ד מה' קרבן פסח ה"ב: '''א. טרם''' יצמח כל שיח מוכרח א...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
'''ז. אולם''' גם זה ל"ק דהא לכאורה יקשה אהא דמסקינן בסוגיא אימר דקאמרינן דיעבד לכתחלה נמי הא כלל מונח בידינו מכל הפוסקים דהיכא דאי אפשר בענין אחר חשיב דיעבד וא"כ כאן הא על השחיטה אין כאן שום איסור (לפי מה דקיימינן בקרבן נשים דלא בעי סמיכה ודוק) וא"כ שפיר יכול לשוחטו וכל הפקפוק הוא רק אשעת זריקה ואז הא ליכא שום תיקון אחר ושפיר חשיב דיעבד: | '''ז. אולם''' גם זה ל"ק דהא לכאורה יקשה אהא דמסקינן בסוגיא אימר דקאמרינן דיעבד לכתחלה נמי הא כלל מונח בידינו מכל הפוסקים דהיכא דאי אפשר בענין אחר חשיב דיעבד וא"כ כאן הא על השחיטה אין כאן שום איסור (לפי מה דקיימינן בקרבן נשים דלא בעי סמיכה ודוק) וא"כ שפיר יכול לשוחטו וכל הפקפוק הוא רק אשעת זריקה ואז הא ליכא שום תיקון אחר ושפיר חשיב דיעבד: | ||
'''ח. ועל''' כרחנו נאמר בזה כמו שהביא הר"ן בפרק ר' אליעזר דמילה בשם הרז"ה והרשב'"א בהא דתנינן במשנה ביצה ב"ה אומרים לא ישחוט אלא א"כ הי' לו דקר נעוץ מבעוד יום וב"ש מתירין ושוין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. והקשו הא על השחיטה אין כאן איסור וא"כ נשחוט משום שמחת יו"ט ולאחר מכאן נימא שמצות כיסוי הוא שדוחה שהרי מודי ב"ה שאם שחט בדיעבד שיחפור ויכסה והביאו ראי' מכאן שכל שיודעים בתחלת הדבר שיבא לידי איסור אסור להתחיל אף שההתחלה היא בהיתר, א"כ גה כאן כיון שאנו יודעין שאסור לזרוק דמי הקרבן כהלכתו אסור ג"כ לשוחטו וחשיב לכתחלה, דהרי אותן ד' שכבר יצאו יזרקו שלא כהלכתן ושפיר חשיב לכתחלה ודוק כי קצרתי והוא ברור: | |||
'''ט. ובזה''' מיושב היטב הקושיא באות ו' דשוב לא שייך לומר שיתן במתן א' ובשפיכה משום דהוה חטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת כנ"ל דכ"ז הי' ניחא אם היינו דנין על שעת הזריקה ואם לא נזרקהו שלא כהלכתן ישפך הדם וכיון שכבר נשחטו הקרבנות על כל אחד מהחמשה לחוש על קרבנו לבל ישפך הדם שפיר הוה אמרינן עמוד וחטא בשלמים בשביל שתזכה בשלמים משא"כ כאן דהאיסור הוא גם על השחיטה כנ"ל והרי אותן ארבעה שכבר יצאו באמת אינן צריכין לקרבן כלל רק בשביל זה שלא יצא א"כ כיון שהאיסור על הוא השחיטה שוב הוי"ל חטא אתה בחטאת בשביל שיזכה חברך בעולה שהרי הם יחטאו בשלמים שלהם כדי שיזכה זה בפסח וזה בודאי לא אמרינן ודוק היטב: | |||
'''י ומעתה''' יכונו דברי הרמב"ם ז"ל דכ"ז ניחא בחמשה שנתערבו עורות פסחיהם שהד' יחטאו בשביל האחד משא"כ בשוחט שאמר שלא לשמו שחטתיו שאין כאן אלא פסח אחד וחבורה אחת הרי שפיר יכול להביא פסח שני בתנאי וליתנו במתן אחת ושפיכה ואי משום שמא הוא שלמים שוב הוה חטא בשלמים כדי שתזכה בשלמים כקושיתנו אות ו' ודוק היטב (אך עוד לא נתישבה קושית הלח"מ ממפקח את הגל): | |||
'''יא. אכן''' יש להקשות ע"ז עוד שהרי כתבו התוס' מנחות דף מ"ח שם דהא דאמרינן חטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת היינו דוקא אחר שחיטה אבל קודם שחיטה לא אמרינן חטא אפי' בשביל שיזכה באותו קרבן עצמו כמו שהביאו שם מהא דאבד הלחם אבדו הכבשים ושאר דוכתי עיי"ש א"כ כאן כיון שהעלינו למעלה אות ח' דכאן חל האיסור גם על השחיטה א"כ תיקו הקושיא על הרמב"ם אדוכתא דבאומר שלא לשמו שחטתיו היכא יכול להביא פסח שני בתנאי דמה יעשה במתנות ושפיכה כדאמרינן בגמרא ואי משום חטא בפסח בשביל שתזכה כו' הרי קודם שחיטה לא אמרינן הכי (ובפרט דהרמב"ם מיירי גם בקרבן אנשים בלאו"ה איכא סמיכה קודם שחיטה ודוק): | |||
'''יב. אך''' כשנדקדק היטב גם קושיא זו לק"מ דהרי באמת כתבו התוס' זבחים דף ע"ד ע"ב ומנחות דף ס"ב על מה שהקשו מהא דמקשינן בש"ס גיטין אשולח חטאתו למדינת הים מקריבין אותו בחזקת שהוא קיים והא בעי סמיכה ובזבחים אמרינן לענין ספק מוחלט ואינו מוחלט למחר מביא אשמו ולוגו כו' ומקריבו בלא סמיכה ותירצו דתיקוני גברא שאני הרי דאמרינן לו חטא גם לענין סמיכה אף קודם שחיטה. אך באמת הדבר נכון לפי מ"ש התוס' זבחים דף פ"ד ע"א ד"ה כל שפסולו כו' דקודם שנשחט אין עליו קדושת קרבן עייש"ה א"כ מה שכתבו התוס' מנחות הנ"ל דקודם שחיטה לא שייך חטא בשביל שתזכה היינו דוקא במקום שהבעלים יש להם תקנה אחרת שיביאו קרבן אחר ואי משום תקנת הקרבן עצמו הרי קודם שנשחט אין עליו קדושת קרבן משא"כ היכא שהבעלים לית להו תקנה אחרת בודאי אף קודם שחיטה אמרינן לו חטא בשביל שיזכה משום תקוני גברא כדבריהם בזבחים ע"ד ומנחות ס"ב הנ"ל וז"ב: | |||
'''יג. ומעתה''' מיושב היטב קושיתי אות י"א דהרי כתב הכ"מ סוף הלכות פסולי המוקדשין הטעם שאם רצה להחמיר על עצמו הרי זה משובח מטעם שלחומרא ראוי לחוש לדברי ר' יוסי בגיטין דף נ"ד ע"ב שאמר דעד אחד נאמן מדאורייתא אף באינו בידו עיי"ש וא"כ כאן באמר שלא לשמו שחטתיו אם נחוש לדעת ר' יוסי א"כ לא יצא וחל עליו איסור כרת א"כ אין לך תיקוני גברא יותר מזה וממילא אמרינן חטא בשביל שתזכה אפילו קודם שחיטה כנ"ל אות י"ב: | |||
'''יד. ומעתה''' עלו דברי הרמב"ם כהוגן דהא תינח גבי האומר שלא לשמו שחטתיו משא"כ במפקח גל ארוך לפי מה שכתבתי אות ג' דמדאורייתא אית לן לאוקומי' בחזקת טהרה וא"כ שוב אין עליו איסור כרת וליכא כאן תיקוני גברא שהרי אף אם לא יעשה הפסח אין עליו איסור דאורייתא ושוב ממילא לא שייך גבי' חטא בשביל שתזכה כיון דהאיסור הוא קודם שחיטה כנ"ל אות ח' וכסברת התוס' אות י"א. ובזה באו כל דברי הרמב"ם על נכון בין בחמשה שנתערבו עורות פסחיהן בין בשוחט את הפסח על החבורה ואמר שלא לשמו שחטתיו ובין במפקח את הגל בכ"א כדינו. ודוק בכ"ז היטב כי הדברים חריפים: | |||