12,106
עריכות
בית נתן/ברכות/מ/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מדק"ס
(עוד) |
(מדק"ס) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''רב חמא בר חנינא אמר''' הרגיל {{ממ|בקצס}} [בקצח] וכו' מיתיבי רשב"ג אומר קצח '''אחד מסמני המות והישן''' למזרח גרנו דמו בראשו ל"ק הא '''בטעמא''' הא '''בריחא''' אימי' דר' ירמיה '''הות מדבקא ליה בריפתא'''<ref>וכ"ה בכי"פ ומנוה"מ. והגי' מדבקה ליה בריפתא היה לפני רש"י וצריך להיות הפסק הנקודה אחר מדבקא ליה בריפתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ומקלפה ליה: | '''רב חמא בר חנינא אמר''' הרגיל {{ממ|בקצס}} [בקצח] וכו' מיתיבי רשב"ג אומר קצח '''אחד מסמני המות והישן''' למזרח גרנו דמו בראשו ל"ק הא '''בטעמא''' הא '''בריחא''' אימי' דר' ירמיה '''הות מדבקא ליה בריפתא'''<ref>וכ"ה בכי"פ ומנוה"מ. והגי' מדבקה ליה בריפתא היה לפני רש"י וצריך להיות הפסק הנקודה אחר מדבקא ליה בריפתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ומקלפה ליה: | ||
אר"ז ואיתימא ר' '''חנינא''' בר '''פפא הלכה''' כר' יהודה ואר"ז ואיתימה ר' '''חנינא''' בר פפא מאי '''קראה''' ברוך ה' יום יום וכי כו' (הנה חכם עדיף מנביא הה"ג אלפי מנשה הגיה מדעתו הרחבה כך הלכה כר"י ומחק מלת אין כגי' הכ"י והנני מעתיק לשונו ד' פ"ב ע"ב אין הלכה כר' יהודה, נ"ל לגרוס הלכה כר"י, חדא דבכ"מ שהאמורא פוסק כחד תנא אומר אח"ך טעמו עי' י"ד א' וכן בכמה מקומות ותו דאי אין הלכה קאמר מאי קמ"ל פשיטה יחיד ורבים הלכה כרבים וע' מ"ש לעיל כ"ח א', ובר מן דין דבסוכה מ"ו א' איכא פלוגתא כה"ג ר"י ורבנן היו לפניו הרבה מצות וכו' ע"ש וקאמר האי אמורא גופא שם הלכה כר"י וקאמר שם האי טעמא דהכא עכ"ל | אר"ז ואיתימא ר' '''חנינא''' בר '''פפא הלכה''' כר' יהודה ואר"ז ואיתימה ר' '''חנינא''' בר פפא מאי '''קראה'''<ref>וכ"ה באה"ת וגי' הדפוס נוח יותר {{ממ|דק"ס}}.</ref> ברוך ה' יום יום וכי כו' (הנה חכם עדיף מנביא הה"ג אלפי מנשה הגיה מדעתו הרחבה כך הלכה כר"י ומחק מלת אין כגי' הכ"י והנני מעתיק לשונו ד' פ"ב ע"ב אין הלכה כר' יהודה, נ"ל לגרוס הלכה כר"י, חדא דבכ"מ שהאמורא פוסק כחד תנא אומר אח"ך טעמו עי' י"ד א' וכן בכמה מקומות ותו דאי אין הלכה קאמר מאי קמ"ל פשיטה יחיד ורבים הלכה כרבים וע' מ"ש לעיל כ"ח א', ובר מן דין דבסוכה מ"ו א' איכא פלוגתא כה"ג ר"י ורבנן היו לפניו הרבה מצות וכו' ע"ש וקאמר האי אמורא גופא שם הלכה כר"י וקאמר שם האי טעמא דהכא עכ"ל | ||
והנה גם פה אביא מש"כ יד"ין הרב חן טוב בס' עלים למבחן ד' ט"ו ע"א וע"ב והנה הרב הנז' העתיק דברי ה"ג ס' אלפי מנשה אך השמיט הראיה שמביא דבכ"מ שהאמורא פוסק כחד תנא אומר אח"ך טעמו עי' י"ד א' ושם מבואר א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כר"י דאמר בין אלהיכ' לאמת לא יפסיק אמר ר' אבוה אמר"י מאי טעמא דר' יהודה דכתיב וכו' והוא ראיה נכונה לדבריו והרב חן טוב נראה שהשמיט ראיה זו בכונה מכוונת שלא מצא מענה לראי' זו | והנה גם פה אביא מש"כ יד"ין הרב חן טוב בס' עלים למבחן ד' ט"ו ע"א וע"ב והנה הרב הנז' העתיק דברי ה"ג ס' אלפי מנשה אך השמיט הראיה שמביא דבכ"מ שהאמורא פוסק כחד תנא אומר אח"ך טעמו עי' י"ד א' ושם מבואר א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כר"י דאמר בין אלהיכ' לאמת לא יפסיק אמר ר' אבוה אמר"י מאי טעמא דר' יהודה דכתיב וכו' והוא ראיה נכונה לדבריו והרב חן טוב נראה שהשמיט ראיה זו בכונה מכוונת שלא מצא מענה לראי' זו | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ולענין דקדוקו בדברי רש"י נ"ל דלכאורה משמע דלר' יהודה לית ליה כלל ברכת בפ"ה בירקות כמו דלרבנן לית להו כלל ברכת בורא מיני דשאים וכן מצאתי כתוב בס' מלאכת שלמה ממוהר"ש עדני ז"ל חיבור על משניות כ"י וז"ל ומשמע קצת דלר' יהודה לית ליה כלל ברכת בורא פרי האדמה בירקות כמו דלרבנן לית להו כלל ברכת בורא מיני דשאים וברכת מיני זרעים עכ"ל ולזה בא רש"י במתק לשונו לאפוקי סברא זו {{ממ|וכאשר באמת מבואר בדברי הרמב"ן הנזכרים הפך מזה וז"ל ואם אינו מין אילן בפה"א כגון קשואים ואבטיחים ושומים וכיוצא בהם עכ"ל}} ולומר שלא תטעה בדר"י דלית ליה ברכת בפה"א כלל לזה כתב רש"י לפי שיש בכלל פרי האדמה דשאים וזרעים כגון קטניות על אלו דוקא אומר ר"י בורא מיני דשאים אבל כבר יש מינים שגם אליביה דר"י מברכין עליהן בפה"א כמבואר בדברי הרמב"ן ולמה לנו לחלק כ"כ המינין כיון שכולן מיני אדמה הם לזה כתב רש"י ור' יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין אעפ"י שכולם מיני אדמה הם בעי ר' יהודה ברכה פרטית לכל מין ודו"ק, | ולענין דקדוקו בדברי רש"י נ"ל דלכאורה משמע דלר' יהודה לית ליה כלל ברכת בפ"ה בירקות כמו דלרבנן לית להו כלל ברכת בורא מיני דשאים וכן מצאתי כתוב בס' מלאכת שלמה ממוהר"ש עדני ז"ל חיבור על משניות כ"י וז"ל ומשמע קצת דלר' יהודה לית ליה כלל ברכת בורא פרי האדמה בירקות כמו דלרבנן לית להו כלל ברכת בורא מיני דשאים וברכת מיני זרעים עכ"ל ולזה בא רש"י במתק לשונו לאפוקי סברא זו {{ממ|וכאשר באמת מבואר בדברי הרמב"ן הנזכרים הפך מזה וז"ל ואם אינו מין אילן בפה"א כגון קשואים ואבטיחים ושומים וכיוצא בהם עכ"ל}} ולומר שלא תטעה בדר"י דלית ליה ברכת בפה"א כלל לזה כתב רש"י לפי שיש בכלל פרי האדמה דשאים וזרעים כגון קטניות על אלו דוקא אומר ר"י בורא מיני דשאים אבל כבר יש מינים שגם אליביה דר"י מברכין עליהן בפה"א כמבואר בדברי הרמב"ן ולמה לנו לחלק כ"כ המינין כיון שכולן מיני אדמה הם לזה כתב רש"י ור' יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין אעפ"י שכולם מיני אדמה הם בעי ר' יהודה ברכה פרטית לכל מין ודו"ק, | ||
והנה אחר כתבי כל זה ראיתי בס' שונה הלכות ד' ך' ע"ב שהביא דברי בה"ג וכתב שבודאי פוסק כת"ק דר"י וכו' נעלם ממנו דברי הרמב"ן וכל דבריו מש"כ לא {{ממ|טהירין}} [נהירין] כאשר יראה המעיין הישר וק"ל<ref>ולע"ד אחהמ"ר כל דבריו תמוהים ותחי' אני תמיה עליו בדרך כלל מהו זה שהוא מבקש לדחות ולעקור הגי' שלפנינו ולהחזיק ולהעמיד הגי' שמצא בכ"י דגריס הלכה כר"י. וכי יעלה על הדעתשבשביל שנמצא כך בכ"י נפיל ארצה ח"ו כל פסקי הלכות שפסקו גדולי עולם עמודי ההוראה אשר בית ישר' נכון עליהם כי רוח ה' נוססה בם להורות את בנ"י ואנן ניקום ונפסק להלכה ולמעשה הפך דבריהם לשנות סדרי בראשית לברך על הירקות בורא מיני דשאים הא ודאי זה זר מאד ומוקצה מן הדעת והגם דאנכי חזון הרביתי דגם בילקוט תהלים גריס ג"כ הלכה כר"י מעולם לא לבי הלך לעקור הלכה קבועה מימות עולם ח"ו. ולמה לא נשא ק"ו מדברי הרמב"ן ז"ל דהגם דלא היו לפניו חילופי גירס' אלא גיר' אחת זאת אומרת הלכה כר"י עכ"ז כמה כרכורים כרכר וצלל במים אדירים ובקש לאשר ולקיים דברי הגאוני' ז"ל דפסקו כת"ק והגם דלא מצא מנוח לא החליט לדחות דבריהם וכ' ועדיין צריכה לפנים. כ"ש אנן דבכל הגי' שלפנינו כתוב אין הלכה כר"י אשר עליה בנו כל הראשו' ז"ל פסק דינם דעל הירקות מברך בפה"א ופשטה הוראתם בכל גבול ישר' דבכה"ג ודאי אין להחזיק הגירסא המנגדת לזו לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומת נחושת כדי לסתור פסק עמודי ההוראה שהלכה כמותם בכ"מ. ותימא עליו אטו נוסחא זו דכ"י לו לבדו נגלית ולא לכל הני רבוותא קמאי ז"ל פוסקי ההלכות דודאי הדבר ברור שגם הם ראוה ולא נראית עיקר בעיניהם מכח סוגייות הש"ס המוכחות כאידך גיר' דגריס אין הלכה כר"י והיא נכונה ועיקרית וקיימוה בידם ואידך גירס' דחאוה. ובודאי אשתמיט מיניה דברי הרב מגדל עוז ז"ל פ"ב מהי"ט הי"ב עמ"ש הראב"ד ז"ל שם על הרמב"ם ז"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא כ' וז"ל ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נוסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחאות שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילין כס"ת שלנו וכו' ע"ש הרי דהרמב"ם ז"ל נגלו אליו כל תעלומות חכמה נוסחאות התלמוד כתובות בגוילין ובודאי שגם נוסחא זו כבר היתה ביד הרמב"ם ז"ל ואיהו גופיה כ' בהקדמתו דקרוב הדבר דש"ס זה היה בידו של הרמב"ם ע"ש ואיך פה לא נתפעל ולא נסוג אחור לבו בקיום הגי' הגם דחזינן להרמב"ם שפסק כרבנן דעל הירקות או' בפה"א דודאי מוכרח שזיקק וליבן הענין והכריע שזו היא הנוסחא האמיתית להלכה ולמעשה וכמו שכן הורו כל הגאונים ז"ל והראב"ד לא השיג עליו מעתה לא ידעתי איך יכתוב על הרב אלפי מנשה שכיון אל האמת מפני שכיון אל הגי' כ"י ולא חשש לכבוד תפארת יקר גדולת כל הגאונים המקיימים גירסתינו דנר' ח"ו מדבריו שלא כיונו אל האמת חלילה {{ממ|פתח הדביר ח"ב או"ח סי' ר"ה, עיי"ש עוד באריכות}}.</ref>): | והנה אחר כתבי כל זה ראיתי בס' שונה הלכות ד' ך' ע"ב שהביא דברי בה"ג וכתב שבודאי פוסק כת"ק דר"י וכו' נעלם ממנו דברי הרמב"ן וכל דבריו מש"כ לא {{ממ|טהירין}} [נהירין] כאשר יראה המעיין הישר וק"ל<ref>ולע"ד אחהמ"ר כל דבריו תמוהים ותחי' אני תמיה עליו בדרך כלל מהו זה שהוא מבקש לדחות ולעקור הגי' שלפנינו ולהחזיק ולהעמיד הגי' שמצא בכ"י דגריס הלכה כר"י. וכי יעלה על הדעתשבשביל שנמצא כך בכ"י נפיל ארצה ח"ו כל פסקי הלכות שפסקו גדולי עולם עמודי ההוראה אשר בית ישר' נכון עליהם כי רוח ה' נוססה בם להורות את בנ"י ואנן ניקום ונפסק להלכה ולמעשה הפך דבריהם לשנות סדרי בראשית לברך על הירקות בורא מיני דשאים הא ודאי זה זר מאד ומוקצה מן הדעת והגם דאנכי חזון הרביתי דגם בילקוט תהלים גריס ג"כ הלכה כר"י מעולם לא לבי הלך לעקור הלכה קבועה מימות עולם ח"ו. ולמה לא נשא ק"ו מדברי הרמב"ן ז"ל דהגם דלא היו לפניו חילופי גירס' אלא גיר' אחת זאת אומרת הלכה כר"י עכ"ז כמה כרכורים כרכר וצלל במים אדירים ובקש לאשר ולקיים דברי הגאוני' ז"ל דפסקו כת"ק והגם דלא מצא מנוח לא החליט לדחות דבריהם וכ' ועדיין צריכה לפנים. כ"ש אנן דבכל הגי' שלפנינו כתוב אין הלכה כר"י אשר עליה בנו כל הראשו' ז"ל פסק דינם דעל הירקות מברך בפה"א ופשטה הוראתם בכל גבול ישר' דבכה"ג ודאי אין להחזיק הגירסא המנגדת לזו לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומת נחושת כדי לסתור פסק עמודי ההוראה שהלכה כמותם בכ"מ. ותימא עליו אטו נוסחא זו דכ"י לו לבדו נגלית ולא לכל הני רבוותא קמאי ז"ל פוסקי ההלכות דודאי הדבר ברור שגם הם ראוה ולא נראית עיקר בעיניהם מכח סוגייות הש"ס המוכחות כאידך גיר' דגריס אין הלכה כר"י והיא נכונה ועיקרית וקיימוה בידם ואידך גירס' דחאוה. ובודאי אשתמיט מיניה דברי הרב מגדל עוז ז"ל פ"ב מהי"ט הי"ב עמ"ש הראב"ד ז"ל שם על הרמב"ם ז"ל מעולם לא שמענו זאת הנוסחא כ' וז"ל ואני אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו נוסחאות אשר לא הגיעו לידינו שהרי זכה לבא בידו מן הנוסחאות שנכתבו בימי מחברי התלמוד בגוילין כס"ת שלנו וכו' ע"ש הרי דהרמב"ם ז"ל נגלו אליו כל תעלומות חכמה נוסחאות התלמוד כתובות בגוילין ובודאי שגם נוסחא זו כבר היתה ביד הרמב"ם ז"ל ואיהו גופיה כ' בהקדמתו דקרוב הדבר דש"ס זה היה בידו של הרמב"ם ע"ש ואיך פה לא נתפעל ולא נסוג אחור לבו בקיום הגי' הגם דחזינן להרמב"ם שפסק כרבנן דעל הירקות או' בפה"א דודאי מוכרח שזיקק וליבן הענין והכריע שזו היא הנוסחא האמיתית להלכה ולמעשה וכמו שכן הורו כל הגאונים ז"ל והראב"ד לא השיג עליו מעתה לא ידעתי איך יכתוב על הרב אלפי מנשה שכיון אל האמת מפני שכיון אל הגי' כ"י ולא חשש לכבוד תפארת יקר גדולת כל הגאונים המקיימים גירסתינו דנר' ח"ו מדבריו שלא כיונו אל האמת חלילה {{ממ|פתח הדביר ח"ב או"ח סי' ר"ה, עיי"ש עוד באריכות}}. | ||
{{ש}}בכי"מ ופ' אר"ז כו' אין הלכה כר"י ליתא כלל (וממשיך אמר ר"ז), וכן לא היה כתוב לפני השט"מ והרא"ה שכתבו וז"ל מ"ט דר' יהודה ואע"ג דפירשו טעמי' דר"י לית הלכתא כוותיה דבכולא סוגין אמרינן בפה"א. וכן כתב באו"ז הל' סעודה סי' קע"א יש ספרים שכתוב בהם הלכה כר"י (והוא כגי' הב"נ) ובפי' ר"ח ליתא להאי פיסקא {{ממ|דק"ס}}.</ref>): | |||
על פירות הארץ '''בפה"ע לא יצא פשיטה | על פירות הארץ '''בפה"ע לא יצא פשיטה לא''' נצרכה אלא וכו': | ||
הוא דתניא '''אותו''' אילן שאכל וכו' דבר שמביא יללה '''לעולם''': | הוא דתניא '''אותו''' אילן שאכל וכו' דבר שמביא יללה '''לעולם''': | ||
ר' יהודה אומר חטה היתה '''ללמדך''' שאין '''תינוק''' יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן '''אפילו הכי לענין ברכה לא מ"ט''' היכא '''אמרינן''' בפה"ע היכא '''בעדנא''' דכי שקלת ליה לפירי איתיה '''לאילנא דהדר''' מפיק: | ר' יהודה אומר חטה היתה '''ללמדך'''<ref>וכ"ה באו"ז הל' סעודה סי' קע"ב ואין הלשון יפה. ובכ"י פ' '''תדע''' שאין התינוק יודע לקרות אב ואם {{ממ|דק"ס}}.</ref> שאין '''תינוק''' יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן '''אפילו הכי לענין ברכה לא מ"ט''' היכא '''אמרינן''' בפה"ע היכא '''בעדנא''' דכי שקלת ליה לפירי איתיה '''לאילנא דהדר''' מפיק: | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||