12,137
עריכות
אין תקציר עריכה |
(מהשלמות דק"ס) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
להקב"ה אדון עד שבא אברהם{{הערה|אברהם '''אבינו''' וקראו {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} וקראו אדון | להקב"ה אדון עד שבא אברהם{{הערה|אברהם '''אבינו''' וקראו {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} וקראו אדון | ||
שנאמר [[תנ"ך/בראשית/טו#ב|ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי | שנאמר [[תנ"ך/בראשית/טו#ב|ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי | ||
אירשנה]]. אמר רב<ref>באה"ת הגי' אמר ר' '''יוסי''' אף דניאל. ואולי צ"ל ר' אסי {{ממ|דק"ס}}.</ref> אף דניאל לא נענה אלא | אירשנה]]. אמר רב<ref>באה"ת הגי' אמר ר' '''יוסי''' אף דניאל. ואולי צ"ל ר' אסי {{ממ|דק"ס}}.</ref> אף<ref>בכ"י פאריז אמר רב '''יוסף''', ונר' שהוא ט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> דניאל לא נענה אלא | ||
בשביל<ref>בכי"מ אלא '''בזכות''' אברהם, וכ"ה בב"נ ובילקוט פ' לך לך רמז ע"ז ובילקוט דניאל ט' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אברהם שנא' [[תנ"ך/דניאל/ט#יז|ועתה שמע אלהינו אל | בשביל<ref>בכי"מ אלא '''בזכות''' אברהם, וכ"ה בב"נ ובילקוט פ' לך לך רמז ע"ז ובילקוט דניאל ט' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אברהם שנא' [[תנ"ך/דניאל/ט#יז|ועתה שמע אלהינו אל | ||
תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על | תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
שמעון בן יוחי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר [[תנ"ך/תהלים/ג#א|מזמור לדוד בברחו | שמעון בן יוחי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר [[תנ"ך/תהלים/ג#א|מזמור לדוד בברחו | ||
מפני אבשלום בנו]] וכתיב בתריה [[תנ"ך/תהלים/ג#ב|ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי]] ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב [[תנ"ך/תהלים/ב#א|למה | מפני אבשלום בנו]] וכתיב בתריה [[תנ"ך/תהלים/ג#ב|ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי]] ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב [[תנ"ך/תהלים/ב#א|למה | ||
רגשו גוים ולאומים יהגו ריק]] ואילו מה רבו צרי לא כתיב<ref>בכי"מ יותר ממלחמת גוג ומגוג '''דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב ["למה רגשו גוים וגו'"] יתיצבו מלכי ארץ''' ('''ולא כתיב ה' מה רבו צרי'''. והמה מוקפין) '''ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב ה' מה רבו צרי'''. והיא גי' נכונה דכן דרך הגמ' בכ"מ בכעין זה להתחיל ממקום שסיים וכמו דאמר בסמוך דאלו בן חמי כו' וכן בפסחים קי"ח א' דאלו ביולדה כו' דאלו בגאולה כו' והרבה כיוצא בו וכ"ה בב"נ ובילקוט תהלים ג' ובס' המוסר פ"ז ד' פ"ג ב'. ובאה"ת הגי' '''דאלו בתרבות רעה כתיב''' מזמור כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref>: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד | רגשו גוים ולאומים יהגו ריק]] ואילו מה רבו צרי לא כתיב<ref>בכי"מ יותר ממלחמת גוג ומגוג '''דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב ["למה רגשו גוים וגו'"] יתיצבו מלכי ארץ''' ('''ולא כתיב ה' מה רבו צרי'''. והמה מוקפין) '''ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב ה' מה רבו צרי'''. והיא גי' נכונה דכן דרך הגמ' בכ"מ בכעין זה להתחיל ממקום שסיים וכמו דאמר בסמוך דאלו בן חמי כו' וכן בפסחים קי"ח א' דאלו ביולדה כו' דאלו בגאולה כו' והרבה כיוצא בו וכ"ה בב"נ ובילקוט תהלים ג' ובס' המוסר פ"ז ד' פ"ג ב'. ובאה"ת הגי' '''דאלו בתרבות רעה כתיב''' מזמור כו' {{ממ|דק"ס}}. ובכ"י פאריז '''דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים וגו' ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו וגו' אלו גבי מלחמת גוג ומגוג''' ('''כתיב''', וט"ס) ''ה' מה רבו צרי לא כתיב''' {{ממ|דק"ס בהשלמות}}.</ref>: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד | ||
קינה{{הערה|בכי"מ "מזמור לדוד מפני אבשלום בנו" ליתא, והגי' מזמור לדוד '''בכיה וקינה''' לדוד {{ממ|דק"ס}}.}} לדוד מיבעי ליה אמר ר' שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם | קינה{{הערה|בכי"מ "מזמור לדוד מפני אבשלום בנו" ליתא, והגי' מזמור לדוד '''בכיה וקינה''' לדוד {{ממ|דק"ס}}.}} לדוד מיבעי ליה אמר ר' שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם | ||
שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח{{הערה|בכי"מ א"ר שמעון בן '''אבשלום''' משל לאדם '''שהיו אומרים לו למחר מוציאין עליך''' שט"ח קודם '''שרואהו''' עצב לאחר '''שרואהו''' שמח, ובגליון. א"ר שמעון בן לקיש מעשה אבשלום למה הדבר דומה משל לאדם כו' כמו בדפוס. קודם שרואהו כו', והוא נוסח ישר מאוד קודם שרואהו דואג אולי יגדל יותר מיכלתו לשלם ואחר שרואהו שיוכל לשלמו שמח. ולגי' הדפוס אינו מדוקדק הלשון לאחר שפרעו הא עדיין לא פרעו. ובב"נ הגי' דרש ר' שמעון בן אבשלום וכ"ה בילקוט שם ותיבת אבשלום איתא גם בע"י ועי' הגהות הגרי"ב ובאה"ת הגי' אמר ר"ש בן '''יוחאי''' {{ממ|דק"ס}} וכנראה הדפוסים הגיהו | שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח{{הערה|בכי"מ א"ר שמעון בן '''אבשלום''' משל לאדם '''שהיו אומרים לו למחר מוציאין עליך''' שט"ח קודם '''שרואהו''' עצב לאחר '''שרואהו''' שמח, ובגליון. א"ר שמעון בן לקיש מעשה אבשלום למה הדבר דומה משל לאדם כו' כמו בדפוס. קודם שרואהו כו', והוא נוסח ישר מאוד קודם שרואהו דואג אולי יגדל יותר מיכלתו לשלם ואחר שרואהו שיוכל לשלמו שמח. ולגי' הדפוס אינו מדוקדק הלשון לאחר שפרעו הא עדיין לא פרעו. ובב"נ הגי' דרש ר' שמעון בן אבשלום וכ"ה בילקוט שם ותיבת אבשלום איתא גם בע"י ועי' הגהות הגרי"ב ובאה"ת הגי' אמר ר"ש בן '''יוחאי''' {{ממ|דק"ס}} וכנראה הדפוסים הגיהו | ||
שורה 47: | שורה 47: | ||
וכתיב [[תנ"ך/משלי/יב#כא|לא יאונה לצדיק כל און]] אלא<ref>בכי"מ וכי רשע בולע כו' לצדיק כל און אלא ליתא, וכן ליתא בב"נ וכן ליתא במגילה שם ובב"מ ד' ע"א א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואב"א שעה משחקת לו | וכתיב [[תנ"ך/משלי/יב#כא|לא יאונה לצדיק כל און]] אלא<ref>בכי"מ וכי רשע בולע כו' לצדיק כל און אלא ליתא, וכן ליתא בב"נ וכן ליתא במגילה שם ובב"מ ד' ע"א א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואב"א שעה משחקת לו | ||
שאני<ref>שהשעה מצחקת [לפו"ר צ"ל משחקת] לו '''אל תתחר במרעים ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין לו''' שנא' יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה '''בשונאיו''' שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא '''בצדיק''' גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש '''כבלע''' רשע '''צדיק''' ממנו צדיק ממנו '''הוא''' בולע צדיק גמור אינו בולע '''איבעית''' אימא שעה משחקת לו שאני (ע"כ גרסת הכ"י וכמה נוסח' מרווחת עי' בהרי"ף שבע"י שכ' על ואב"א שעה משחקת לו שאני וקשה טובא דהא לעיל נמי אוקי קרא דיחילו דרכיו ברשע שהשעה משחקת לו וא"כ מה חזר לומר ואיבעית אימא ועיין בהרש"ל מה שהגיה וכן הקשה בס' למנצח לדוד וז"ל ואבע"א שעה משחקת לו שאני ואיברא דלכאורה הך תירוצא היא גופא תירוצא תניינא הא בשהשעה משחקת וכו' ועש"ב ועי' בס' צל"ח ובספר מעון הברכות) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בכי"מ "ואב"א שעה משחקת לו שאני" ליתא, וכבר קשו בה המפרשים טובא וממס' מגילה בא לכאן בטעות. ובב"נ ליתא מן ולא קשיא הא ברשע כו' ול"ק הא בצדיק כו' ולפ"ז הגי' כאן כמו במגילה רק דבמגילה הגי' הא והא במילי דידיה וכאן הא והא במילי דשמיא וכבר הקשה זאת בטורי אבן במגילה ונראה דגי' דהכא עדיפה דבמילי דידיה אל תען כסיל כאולתו כ"ש להתגרות בו {{ממ|דק"ס}}.</ref>: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתפלתו<ref>מקום לתפלתו '''ולתורתו''' (וגי' הרי"ף לתורתו ועיין ברבינו יונה מה שפי' {{ממ|כו'}}) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בב"נ הגי' לתפלתו '''לתורתו''' וכ"ה באה"ת. ובילקוט שמואל ב' ז' וברי"ף הגי' לתורתו {{ממ|דק"ס}}.</ref> אויביו נופלים תחתיו שנאמר | שאני<ref>שהשעה מצחקת [לפו"ר צ"ל משחקת] לו '''אל תתחר במרעים ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין לו''' שנא' יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה '''בשונאיו''' שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא '''בצדיק''' גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש '''כבלע''' רשע '''צדיק''' ממנו צדיק ממנו '''הוא''' בולע צדיק גמור אינו בולע '''איבעית''' אימא שעה משחקת לו שאני (ע"כ גרסת הכ"י וכמה נוסח' מרווחת עי' בהרי"ף שבע"י שכ' על ואב"א שעה משחקת לו שאני וקשה טובא דהא לעיל נמי אוקי קרא דיחילו דרכיו ברשע שהשעה משחקת לו וא"כ מה חזר לומר ואיבעית אימא ועיין בהרש"ל מה שהגיה וכן הקשה בס' למנצח לדוד וז"ל ואבע"א שעה משחקת לו שאני ואיברא דלכאורה הך תירוצא היא גופא תירוצא תניינא הא בשהשעה משחקת וכו' ועש"ב ועי' בס' צל"ח ובספר מעון הברכות) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בכי"מ "ואב"א שעה משחקת לו שאני" ליתא, וכבר קשו בה המפרשים טובא וממס' מגילה בא לכאן בטעות. ובב"נ ליתא מן ולא קשיא הא ברשע כו' ול"ק הא בצדיק כו' ולפ"ז הגי' כאן כמו במגילה רק דבמגילה הגי' הא והא במילי דידיה וכאן הא והא במילי דשמיא וכבר הקשה זאת בטורי אבן במגילה ונראה דגי' דהכא עדיפה דבמילי דידיה אל תען כסיל כאולתו כ"ש להתגרות בו {{ממ|דק"ס}}.</ref>: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתפלתו<ref>מקום לתפלתו '''ולתורתו''' (וגי' הרי"ף לתורתו ועיין ברבינו יונה מה שפי' {{ממ|כו'}}) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בב"נ הגי' לתפלתו '''לתורתו''' וכ"ה באה"ת. ובילקוט שמואל ב' ז' וברי"ף הגי' לתורתו {{ממ|דק"ס}}.</ref> אויביו נופלים תחתיו שנאמר | ||
[[תנ"ך/שמואל ב/ז#י|ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה]]<ref>בכי"מ "כאשר בראשונה" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> | [[תנ"ך/שמואל ב/ז#י|ושמתי מקום לעמי לישראל]]<ref>בכי"מ ופאריז '''ישראל''', וכ"ה בכל הדפוסים הישנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/שמואל ב/ז#י|ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה]]<ref>בכי"מ "כאשר בראשונה" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> | ||
רב הונא רמי כתיב לענותו וכתיב לכלותו בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן | רב הונא רמי כתיב לענותו וכתיב לכלותו בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן | ||
יוחי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנא' [[תנ"ך/מלכים ב/ג#יא|פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו]] למד לא | יוחי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנא' [[תנ"ך/מלכים ב/ג#יא|פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו]] למד לא |