27,153
עריכות
רב נסים גאון/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | |||
'''גמ' ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה.''' מכלל דהאי דכתב רחמנא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|ויקרא כ"ב]]}} ואחר יאכל מן הקדשים אינו מיוחד אלא בתרומה בלבד אבל דבר שהוא למעלה הימנה מן הקדשים אינו מותר לטמא לאוכלן לאחר ביאת השמש בלבד אלא אסור הוא כל אותה הלילה לאכול בקדשים עד שיבא היום ויביא כפרתו ואז יהא מותר בקדשים ואיתא מפרשא במסכת יבמות בפ' הערל {{ממ|[[בבלי/יבמות/עד/א|דף עד]]}} והכי אמרי הא דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים מנלן אמר רבא אמר רב חסדא ג' קראי כתיבי כתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|ויקרא כ"ב]]}} לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים תלה הדבר ברחיצ' בלבד וכתי' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|שם]]}} ובא השמש וטהר [ואחר יאכל מן הקדשים] תלה הדבר גם בביאת אור השמש והיא שעת יציאת הכוכבים וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יב#|שם י"ב]]}} וכפר עליה הכהן וטהרה תלה גמירו' הטהר' גם בהקרבת קרבן ואלו המקראות היו נראין כסותרין זה את זה ולפי שאי אפשר להיות דברי הכתובין סותרין זה את זה כי כלם נכוחים למבין העתיקו לנו קדמונינו פירושם והעמידו לנו כל אחד ואחד מאלו המקראות בדבר שהוא מיוחד לו ואמרו הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים הפסוק הראשון שתלה בו הדבר ברחיצה בלבד הוא מיוחד למעשר והפסוק השני שהצריכו לביאת השמש הוא מיוחד לתרומה אבל קדשי המזבח אין מותר לו לאכלן אלא א"כ הביא הכפרה שהוא מתחייב בה ואז תהי כפרתו גמורה כדכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה: | |||
{{ | ואני אפרש לך עיקר גדול שלמדונו רבותינו ז"ל כי אלו הג' דברים המעשר והתרומה והקדשים כל אחד ואחד יש לו יתרון ויש בו חומרא שהיא מיוחדת לו זולתי חבריו ואע"פ ששלשתן קראן הכתוב קדשים. המעשר כבר נאמר בו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#|דברים כ"ו]]}} בערתי הקדש מן הבית ויש בו חומרא שאין מותר לאכלו חוץ לחומת ירושלים אלא חייבין הן בעליו לשאת אותו לשם ולאכלו שם כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#|שם י"ב]]}} לא תוכל לאכול בשעריך כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#|שם]]}} והבאתם שמה. ודבר שאין יכול להביאו למקדש פודהו בשוויו (מאחרים) [לאחרים] ואם רצה ליטלו לעצמו יש עליו לתת שומתו ומוסיף חומש כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כז#|ויקרא כ"ז]]}} ואם גאל יגאל איש ממעשרו וגו' ויהיו דמיו שמורין אצלו עד עת עלותו לרגל מעלהו עמו לירושלים ומוציאו לשם במאכל ובמשתה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#|דברים י"ד]]}} ונתתה בכסף [וגו'] ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך. וחייב להתודות עליו כדכתיב בפרשת כי תכלה לעשר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#|שם כ"ו]]}} ואמרת לפני ה' אלהיך ומפורש בספרי {{ממ|פרשת כי תבא}} ואמרת בכל לשון לפני ה' אלהיך זה וידוי מעשר ואסור לאונן לאכול ממנו ואם נטמא אסור באכילה והאוכלו חייב מלקות ואם היה שמן אסור להדליקו בנר דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#|שם]]}} ולא בערתי ממנו בטמא ודרשינן ליה בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא אבל לסוך ממנו מותר ומה שמשתייר ממנו לשנה הרביעית ושנה השביעית עד ערב יום טוב האחרון של פסח חייב לבערו כדכתיב בפרשת וידוי בערתי הקדש מן הבית ותנא בשאר סיפרי דבי רב {{ממ|שם}} כי תכלה לעשר יכול בחנוכה וכו' ת"ל כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלין בו הוי אומר זה הפסח. מכאן אמרו ערב יו"ט האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשביעית מפני מעשר עני שבששית ותניא {{ממ|שם בספרי ומשנה במע"ש [[משנה/מעשר שני/ה#י|פ"ה מ"י]]}} בערתי הקודש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי. נתתיו ללוי זה מעשר לוי וגם נתתיו זה תרומה ותרומת מעשר. לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני לקט שכחה ופאה ותנן {{ממ|שם במשנה}} במנחה ביו"ט [האחרון] היו מתודין ואמרינן עלה בגמ' דבני מערבא ויתודה ביום ראשון של פסח כדי שיהא לו לאכול בפסח ויתודה בשחרית עד כאן מצוה לאכול אלו החומרות שיש במעשר ואינן בתרומה כדתנן {{ממ|[[משנה/ביכורים/ב#ב|בכורים פ"ב מ"ב]]}} יש במעשר מה שאין בתרומה שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום וטעונין וידוי ואסורין לאונן וחייבין בביעור וכו' הרי אלו במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה ותנא בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/מעשר שני/ב|מעשר שני פ"ב]]}} נמי חומר במעשר שני שמעשר שני קונה את הקנקנים ואוסר (דמי עירוביו) [דמיו ועירוביו] וספק עירוביו כל שהוא וטעון חומש וטעון וידוי ואסור לאונן ולא הותר לאכילה אלא בפדיון ואין מדליקין בו את הנר מה שאין כן בתרומה ואמרינן עלה {{ממ|יבמות [[בבלי/יבמות/עג/א|דף עג]]}} דמתני' ואלו אסורין לבער מהן בטומאה ואוכלן בטומאת עצמן לוקה לא קתני אלמא תני ושייר ואמרינן {{ממ|שם דף עד}} אמר ריש לקיש משום ר' סימאי מנין למעשר שני שנטמא שמותר לסוכו בטומאה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#|דברים כ"ו]]}} ולא נתתי ממנו למת וכו' והתרומה נקרית קודש כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|ויקרא כ"ב]]}} וכל זר לא יאכל קדש וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|שם]]}} ואיש כי יאכל קדש בשגגה ובבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/יד/א|דף יד]]}} פ' שני {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כ"ב]]}} רק קדשיך אלו התרומות והחומרות שישנן בה ואינן במעשר שאם יאכלנה זר במזיד חייב מיתה בידי | ||
<noinclude> | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
[[קטגוריה:רב נסים גאון: ברכות]] | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:רב נסים גאון: ברכות]]</noinclude> | |||