3,308
עריכות
ערך/משיכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רבא
(אולי זה הפשט) |
(רבא) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
אליבא דחכמים, נחלקו האמוראים. | אליבא דחכמים, נחלקו האמוראים. | ||
לפי רבי יוחנן | לפי רבי יוחנן {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מז/ב|ב"מ מז:]]}} ורב נחמן {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מח/א|שם מח.]]}} דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה, גזירה שמא תפול דליקה{{הערה|באונס, דאל"כ המבעיר ישלם.}} בחטים ששילם עליהן הלוקח מעות. אי מוקמת להו ברשותיה דמוכר, מסר נפשיה טרח ומציל. ואי לא, לא מסר נפשיה טרח ומציל, כי יאמר המוכר בלבו "איני מפסיד כלום, אם ישרפו, אומר ללוקח נשרפו חטיך". | ||
לפי ריש לקיש | לפי ריש לקיש {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מז/ב|שם]]}} משיכה מפורשת מן התורה, דאמר קרא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#יד|ויקרא כה יד]]}} "וכי תמכרו ממכר לעמיתך '''או קנה מיד עמיתך''' אל תונו איש את אחיו"{{הערה|ומכל מקום ילפינן מפסוק זה עוד דרשא, "מיד" למעוטי קרקע, דלית ביה אונאה. דאל"כ לכתוב קרא "וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו", "או קנה" למה לי, שמע מינה למשיכה {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מז/ב|גמרא שם]]}}.}}. | ||
עוד פסוק הביא רבא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/מח/א|שם מח.]]}} לסייע לריש לקיש, דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ה#כא|ויקרא ה כא]]}} "וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו", וכי אהדריה קרא כתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ה#כג|שם פסוק כ"ג]]}} "והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו" ואילו תשומת יד לא אהדריה, מאי טעמא, משום דמחסרא משיכה. | |||
=== לדעת רבי שמעון === | === לדעת רבי שמעון === | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
אמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה, גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה. סוף סוף, מאן דשדא דליקה בעי שלומי. אלא, גזירה שמא תפול דליקה באונס. אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל, ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל. | אמר ר' יוחנן דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה, גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה. סוף סוף, מאן דשדא דליקה בעי שלומי. אלא, גזירה שמא תפול דליקה באונס. אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל, ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל. | ||
ריש לקיש אמר, משיכה מפורשת מן התורה. מאי טעמא דריש לקיש, אמר קרא [[תנ"ך/ויקרא/כה#יד|וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך]], דבר הנקנה מיד ליד. ורבי יוחנן אמר, "מיד" למעוטי קרקע, דלית ביה אונאה. וריש לקיש, א"כ לכתוב קרא וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו, או קנה למה לי, שמע מינה למשיכה. | ריש לקיש אמר, משיכה מפורשת מן התורה. מאי טעמא דריש לקיש, אמר קרא [[תנ"ך/ויקרא/כה#יד|וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך]], דבר הנקנה מיד ליד. ורבי יוחנן אמר, "מיד" למעוטי קרקע, דלית ביה אונאה. וריש לקיש, א"כ לכתוב קרא וכי תמכרו ממכר מיד עמיתך אל תונו, או קנה למה לי, שמע מינה למשיכה. ור' יוחנן או קנה מאי עביד ליה. מיבעי ליה לכדתניא: וכי תמכרו ממכר אל תונו, אין לי אלא שנתאנה לוקח, נתאנה מוכר מנין, תלמוד לומר "או קנה אל תונו". וריש לקיש תרתי גמר מיניה. | ||
תנן, ר"ש אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה, מוכר הוא דמצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה, אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי מוכר מצי הדר ביה לוקח לא מצי הדר ביה אלא אי אמרת מעות אינן קונות לוקח נמי ליהדר ביה. אמר לך ריש לקיש, אליבא דרבי שמעון לא קאמינא, כי קאמינא אליבא דרבנן. | |||
בשלמא לריש לקיש, היינו דאיכא בין ר' שמעון לרבנן. אלא לרבי יוחנן, מאי איכא בין ר"ש לרבנן. איכא בינייהו, דרב חסדא. דאמר רב חסדא: כדרך שתקנו משיכה במוכרין, כך תקנו משיכה בלקוחות. ר"ש לית ליה דרב חסדא, רבנן אית להו דרב חסדא. | |||
בשלמא לריש לקיש, היינו דאיכא בין ר' שמעון לרבנן. אלא לרבי יוחנן, מאי איכא בין ר"ש לרבנן. | |||
איכא בינייהו, דרב חסדא. דאמר רב חסדא: כדרך שתקנו משיכה במוכרין, כך תקנו משיכה בלקוחות. ר"ש לית ליה דרב חסדא, רבנן אית להו דרב חסדא. | |||
תנן, אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי קאי באבל, אלא אי אמרת מעות אינן קונות אמאי קאי באבל. משום דברים. ובדברים מי קאי באבל, והתניא: רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית מכל מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו והנושא ונותן בדברים לא קנה והחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו. ואמר רבא אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו. דברים ואיכא בהדייהו מעות קאי באבל, דברים וליכא בהדייהו מעות לא קאי באבל. | תנן, אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. אי אמרת בשלמא מעות קונות משום הכי קאי באבל, אלא אי אמרת מעות אינן קונות אמאי קאי באבל. משום דברים. ובדברים מי קאי באבל, והתניא: רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קונה טלית מכל מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו והנושא ונותן בדברים לא קנה והחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו. ואמר רבא אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו. דברים ואיכא בהדייהו מעות קאי באבל, דברים וליכא בהדייהו מעות לא קאי באבל. | ||
| שורה 38: | שורה 34: | ||
אמר רבא, קרא ומתניתא מסייע ליה לריש לקיש. | אמר רבא, קרא ומתניתא מסייע ליה לריש לקיש. | ||
קרא, דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/ה#כא|וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו]] תשומת יד אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי להלואתו עשק א"ר חסדא כגון שיחד לו כלי לעשקו וכי אהדריה קרא כתיב [[תנ"ך/ויקרא/ה#כג|והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו]] ואילו תשומת יד לא אהדריה מאי טעמא לאו משום דמחסרא משיכה. | קרא, דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/ה#כא|וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו]] תשומת יד אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי להלואתו עשק א"ר חסדא כגון שיחד לו כלי לעשקו וכי אהדריה קרא כתיב [[תנ"ך/ויקרא/ה#כג|והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו]] ואילו תשומת יד לא אהדריה מאי טעמא לאו משום דמחסרא משיכה. אמר ליה רב פפא לרבא אימא מעושק הוא דהדר קרא. הכא במאי עסקינן כגון שנטלו ממנו וחזרו והפקידו אצלו. היינו פקדון. תרי גוני פקדון. אי הכי תשומת יד נמי ליהדריה ולוקמיה כגון שנטלו הימנו וחזר והפקידו אצלו. אי אהדריה קרא לא תיובתא ולא סייעתא, השתא דלא אהדריה קרא מסייע ליה. ותשומת יד לא אהדריה קרא, והתניא אמר ר' שמעון מנין ליתן את האמור למעלה למטה דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/ה#כד|או מכל אשר ישבע עליו לשקר]], ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב לרבות תשומת יד להישבון. בהדיא מיהא לא אהדריה קרא. | ||
אמר ליה רב פפא לרבא אימא מעושק הוא דהדר קרא. הכא במאי עסקינן כגון שנטלו ממנו וחזרו והפקידו אצלו. היינו פקדון. תרי גוני פקדון. אי הכי תשומת יד נמי ליהדריה ולוקמיה כגון שנטלו הימנו וחזר והפקידו אצלו. אי אהדריה קרא לא תיובתא ולא סייעתא, השתא דלא אהדריה קרא מסייע ליה. ותשומת יד לא אהדריה קרא, והתניא אמר ר' שמעון מנין ליתן את האמור למעלה למטה דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/ה#כד|או מכל אשר ישבע עליו לשקר]], ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב לרבות תשומת יד להישבון. בהדיא מיהא לא אהדריה קרא. | |||
מתניתא מנלן, דתניא: נתנה לבלן מעל. ואמר רב, דוקא בלן הוא דלא מחסרא משיכה, אבל מידי אחריתא דמחסרא משיכה לא מעל עד דמשיך. | מתניתא מנלן, דתניא: נתנה לבלן מעל. ואמר רב, דוקא בלן הוא דלא מחסרא משיכה, אבל מידי אחריתא דמחסרא משיכה לא מעל עד דמשיך. | ||