ערך/יהרג ואל יעבור: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתהליך
(בתהליך)
(בתהליך)
שורה 10: שורה 10:
ממשיכה הגמרא "גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי דתניא רבי אומר [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה]] וכי מה למדנו מרוצח מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ומקיש נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור".
ממשיכה הגמרא "גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי דתניא רבי אומר [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה]] וכי מה למדנו מרוצח מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ומקיש נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור".


== מקור דין "יהרג ואל יעבור" בשפיכות דמים ==
== דין "יהרג ואל יעבור" בשפיכות דמים ==
הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} מבארת שאין צריך מקור לדין זה, ד[[ערך/סברא|סברא]] הוא, למה שתהיה אתה עדיף עליו. "דההוא דאתא לקמיה דרבה, ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך. אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול, מי יימר דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי".
הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} מבארת שאין צריך מקור לדין זה, ד[[ערך/סברא|סברא]] הוא, למה שתהיה אתה עדיף עליו. "דההוא דאתא לקמיה דרבה, ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך. אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול, מי יימר דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי".
דעת הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/יסודי התורה/ה|יסודי התורה פ"ה]]}} שאף שבגמרא מבואר שהטעם שיהרג ואל יהרוג הוא משום סברא דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהאי גברא סומק טפי, מכל מקום אף במקום שאין טעם זה מכל מקום הדיון הוא שיהרג ואל יעבור.
ובקובץ שיעורים {{ממ|פסחים אות ד}} הקשה על שיטתו מדין בא במחתרת שהתירה התורה לרצוח משום פיקוח נפש, והטעם הוא שגלי רחמנא שנפשו של בעל הבית חביבה יותר מנפשו של הגנב, ומוכח שבמקום שאין את הסברא דמאי חזית לא אמרינן יהרג ואל יעבור ברציחה.


== במצבים וזמנים חריגים ==
== במצבים וזמנים חריגים ==
שורה 68: שורה 72:
שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה שנאמר
שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה שנאמר
[[תנ"ך/משלי/ט#יז|מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם]]".
[[תנ"ך/משלי/ט#יז|מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם]]".
== ברציחה ==
דעת הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/יסודי התורה/ה|יסודי התורה פ"ה]]}} שאף שבגמרא מבואר שהטעם שיהרג ואל יהרוג הוא משום סברא דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהאי גברא סומק טפי, מכל מקום אף במקום שאין טעם זה מכל מקום הדיון הוא שיהרג ואל יעבור.
ובקובץ שיעורים {{ממ|פסחים אות ד}} הקשה על שיטתו מדין בא במחתרת שהתירה התורה לרצוח משום פיקוח נפש, והטעם הוא שגלי רחמנא שנפשו של בעל הבית חביבה יותר מנפשו של הגנב, ומוכח שבמקום שאין את הסברא דמאי חזית לא אמרינן יהרג ואל יעבור ברציחה.


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
3,308

עריכות

תפריט ניווט