פתחי תשובה/יורה דעה/קפח: הבדלים בין גרסאות בדף

 

 

{{עוגןמ|ב}} '''וכן מראה ירוק.''' בשל"ה דף ק' ע"ב כתב וז"ל ורש"ל כתב בירוק צ"ע כי מהר"ם מינץ כתב בתשובה בשם הגדולים דאסרינן גם בירוק ע"כ אין להקל במהירות אם הוא כמראה השעוה ומכ"ש כמראה הזהב אא"כ יש ג"כ צדדים אחרים וסברות מוכיחות שאינו נדות ואם מצאה מראה הירוק הזה ע"י הרגשה נ"ל להחמיר ואם בלי הרגשה מצאה כתם בזה יש להקל ואם בקינוח ממנה בלי הרגשה קנחה מראה זו אזי יש לצדד כך וכך והכל לפי ראות הענין עכ"ל. [ועי' בסדרי טהרה שכתב עליו והאחרונים השמיטו זה אלמא דלא ס"ל הכי מ"מ בעל נפש יחמיר לעצמו לפי ראות הענין עכ"ל]. [ועי' בתשו' חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/קמט|סימן קמ"ט]]}} שנסתפק באשת חבר שמצאה בעד הבדיקה כעין מראה אדמדם ושאלה לחכם וטיהר אי שרי לבעלה להחמיר ע"ע דלא גרע מבהמה שהורה בה חכם {{ממ|לעיל ס"ס קט"ז}} או דילמא לאו כל כמיניה להפקיע שעבודו לאשתו. והאריך בזה ומסיק דודאי רשאי להחמיר ע"ע כיון שכן דרכן של פרושים ואף דבשעת נשואין לא היה עדיין מתנהג בפרישות מ"מ אמרינן רגיל הוא זה שעתיד להיות פרוש וחסיד וזקני ת"ח כל זמן שמזקינין וכו' וכשם שאמרו אשרי לנשותיהן של אלדד ומידד שזכו לנבואה. הוא הדין כל מדרגות מעלות עבודת השם שמחה היא לאשתו ואף אם צווחת אמרינן השתא היא דאיתרעי ומעולם לא נשתעבד לה ע"ש ועיין מה שכתבתי בפ"ח לאה"ע סי' ע"ו ס"ה]:

{{עוגןמ|ג}} '''השעוה.''' עבה"ט מ"ש עוד המציא הב"ח כו'. ועי' במ"י ובסדרי טהרה שגם הם חלקו על הב"ח וגדולה מזו כתב בתשו' א"צ סי' מ"ו דאפילו אם ראה המורה כשהיה לח והיה לו מראה טהור ואח"כ כשנתייבש נמצא מראה טמא טהורה ואזלינן תמיד בתר יציאה מן הגוף הן לטמא או לטהר ע"ש ועי' בתשו' שבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/ב/עד|ח"ב סי' ע"ד]]}} שחלק עליו בזה אך כתב הסדרי טהרה שאין ראייתו מוכרחת גם החות דעת הסכים עם החכם צבי בזה ועי' בשאילת יעב"ץ ח"א סוס"י י"ב שכתב דמסתפי למעבד עובדא כדעת אביו ז"ל ודעתו להחמיר דכי איתרמי דהדר למראה טמא אחר שיבש יש להורות דטמאה ואע"ג דכבר הורה בה להיתרא ולזילותא לא חיישינן ומביא ראיה מלעיל סי' נ"ב סעיף ג' גבי הוריקו ע"י שלק דאמרי' איגלי בהתתייהו וכ"ש הכא דלא עביד ביה מעשה ע"ש. ומ"ש הבה"ט לא הבנתי כו' עיין בספר נחלת עזריאל בנדה דף ך' בד"ה רבי ראה שכתב דאינו השגה ע"ש. אך לע"ד בלא"ה אין מובנים לי דברי הט"ז בזה שהרי בסי' קפ"ו שם א"צ לראות בלילה כלל כמ"ש הרמ"א שם אלא דבדיקה היא שתדע למחר עבה"ט שם ס"ק ב' ומצאתי בחות דעת שהרגיש בזה [וצ"ל דס"ל להט"ז דהרמ"א שם קאי רק אבדיקה שלאחר תשמיש וכמ"ש שם סק"ג בשם תשובה מאהבה שנסתפק בזה]:

{{עוגןמ|ד}} '''מיד.''' היינו בתוך שיעור וסת {{ממ|המבואר לקמן סי' ק"ץ סנ"א}} ח"ד [ועמש"ל [[פתחי תשובה/יורה דעה/קצ#ה|סי' ק"צ סק"ה]] ודו"ק]:

{{עוגןמ|ה}} '''מראות הללו טהורה.''' עי' בתשו' גבעת שאול [[גבעת שאול/סז|סי' ס"ז]] באשה שהרגישה שנפתח מקורה ובדקה תיכף בחלוקה ומצאה כתם גדול ממראה הטהור רק שבתוך הכתם היה כמו נקודה אדומה קטנה כמו טיפת חרדל והחלוק ההוא לא היה בדוק ויש לספק אם לתלות הרגשה במראה טמא כמו במראה טהור או לתלות המראה טמא בדם מאכולת כיון שהוא פחות מכגריס והרגשה במראה טהור לבד וכתב דטהורה דתלינן הרגשה במראה טהור והדם במאכולת ע"ש באורך ושם בסופו כתוב בשם הגאון מוהר"ר מרדכי ז"ל מטיקטין שפקפק בפסק זה ועמש"ל [[פתחי תשובה/יורה דעה/קצ#ו|סי' ק"צ סק"ו]]:

{{עוגןמ|ו}} '''סומכין עליה.''' עבה"ט מ"ש וכן אשה כו' אין לה לסמוך על חברתה כו' ועי' בסדרי טהרה שכ' דאפילו על עצמה אינה יכולה לסמוך בזה כגון שיודעת שכזה טיהר לה החכם וצריכה להראות גם עתם לחכם. ועי' בתורת השלמים שכ' דאפילו אם היא מביאה דם הראשון ואומרת זה שהוא כזה טיהר לי החכם דאז ליכא למיחש שמא טעתה בדמיונות מ"מ אין סומכין עליה ע"ש ומ"ש הבה"ט יכול לראות דמי אשתו עי' בספר חכמת אדם {{ממ|[[חכמת אדם/צה|כלל צ"ה]]}} שכתב דאם אירע לה שאלה בענין הטבילה אינו יכול להורות מאחר דאיתחזק איסורא ע"ש ועי' בתשו' חות יאיר {{ממ|[[חות יאיר/קכא|סי' קכ"א]]}}:

{{עוגןמ|ז}} '''מקור שלה.''' עיין מענין זה בתשובת שבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/א/סה|ח"א סי' ס"ה]] ו[[שבות יעקב/ב/מה|ח"ב סי' מ"ה}} ובתשו' צמח צדק [[צמח צדק/פז|סי' פ"ז]] ובתשובת חינוך בית יהודה [[חינוך בית יהודה/סז|סי' ס"ז]] ובתשו' שב יעקב [[שב יעקב/לז|סי' ל"ז]] ובספר באר יעקב כמה תשובות בדבר ובתשובת חכם צבי [[חכם צבי/מו|סי' מ"ו]] ובתשו' פני יהושע חלק יו"ד [[שו"ת פני יהושע/יורה דעה/ו|סי' ו']] ובתשו' זכרון יוסף [[זכרון יוסף/יורה דעה/יב|חי"ד סי' י"ב]] ובשאילת יעב"ץ ח"ב סי' ע"ג ובנו"ב קמא [[נודע ביהודה/קמא/יורה דעה/נח|סי' נ"ח]] ובתניינא [[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/פט|סי' פ"ט]] ו[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קיד|סי' קי"ד]] ובתשו' ברית אברהם ב[[ברית אברהם/יורה דעה/פתחי נדה|קונטרס פתחי נדה]] ובתשו' מעיל צדקה {{ממ|[[מעיל צדקה/לד|סי' ל"ד]]}} ובתשו' שמן רוקח חלק ב' סי' כ"א ובתשו' תפארת צבי חלק יו"ד [[תפארת צבי/יורה דעה/כב|סי' כ"ב]] [ובתשו' חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/קמה|סי' קמ"ה]] ו[[שו"ת חתם סופר/ב/קעא|קע"א]] ו[[שו"ת חתם סופר/ב/קעג|קע"ג]] ובתשו' משכנות יעקב {{ממ|[[משכנות יעקב/מב|סי' מ"ב]]}}] ומפני שדבר זה וכיוצא בו לא ניתן רשות לכל מורה לפסוק הדין בזה כ"א לגדולי הדור כמבואר בתשו' נודע ביהודה [[נודע ביהודה/קמא/יורה דעה/פח|ס"ס פ"ח]] לכן לא הבאתי הכל באריכות:

{{עוגןמ|ח}} '''ראתה דם.''' עיין [[באר היטב/{{כאן}}#|באר היטב]] בשם [[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז]] ועי' חות דעת שכתב דזה דוקא כשהחתיכה נפלה לבית החיצון בשעת וסתה אבל אם נפלה קודם ובשעת וסתה ראתה דם טמאה. ובש"ך ס"ק ח' החמיר בזה אף אם רואה דם בחתיכה שנעקר ממקורה בשעת וסתה אבל כשהחתיכות נופלות ממנה בלא דם טהורה לכ"ע ע"ש ועמ"י סק"ז ודו"ק:

{{עוגןמ|ט}} '''דם.''' כתב בתשובת בי"ע סי' קכ"ז דאשה שראתה קרטין ונאבדו בלא בדיקה אם נימוחו דמותר מטעם ס"ס ספק אם הוא אדום או לא ואם תמצא לומר שהוא אדום שמא לא היה נמוח ואע"ג שהאשה אומרת שראתה מקודם שהיה אדום מ"מ כיון שיש מראה אדום שהוא טהור אלא שאין אנו בקיאין חשיב ספיקא כו' ע"ש ועי' בסדרי טהרה שחלק על זה דלא חשיב ס"ס דהוי הכל משם אחד אם דם נדה היא או לא ע"ש עוד ועי' בתשו' בגדי כהונה חלק יו"ד סי' ה' [ובתשו' חתם סופר [[שו"ת חתם סופר/ב/קכט|סי' קכ"ט]] ו[[שו"ת חתם סופר/ב/קעו|קע"ו]]]:

{{עוגןמ|י}} '''טמאה.''' עי' בתשו' חינוך בית יהודה [[חינוך בית יהודה/סח|סי' ס"ח]] שכתב דוקא כשהיבחושין וכיוצא יוצאים ממנה לבד ואף אם תראה קצת לובן מ"מ הם עיקר אבל כשהלובן עיקר ומעט נקודות או שירטוט של דם כו' ע"ש עוד. ולענ"ד דבריו צ"ע ושוב מצאתי בשאילת יעב"ץ ח"א סי' י"ג שהשיג עליו והאריך לבאר דכל אותה התשובה כולה משגה הוא:

{{עוגןמ|יא}} '''מיהו נ"ל כו'.''' כתב בספר עמודי כסף כ"י שחיבר ש"ב הגאון בעל מאיר נתיב וז"ל ונראה דאף שראתה אח"כ דם עמו טהורה דע"י ג"פ הוחזקה דמכה בגופה ותלינן בה כמו במכה דעלמא בין וסת לוסת וז"ש בהג"ה ודוקא כו' כשראתה עמו דם גמור ובזה נסתלק קושית הש"ך {{ממ|הובא בבאר היטב [[באר היטב/{{כאן}}#ו|סק"ו]] וס"ק ט"ז}} ע"ש עכ"ד: