הון עשיר/כלאים/ח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''כלאי בהמה'''. מה שהתיר הר"ב לרכוב על פרדה דלא כירושלמי {{ממ|ה"ב לח.}} מהטעם שכתב התי"ט בשם הר"ש דק"ו דירושלמי שהביא הר"ב פריכא הוא, או מהטעם שראיתי בשו"ת ן' זמרא סימן כ"ד משום שלא נזכר איסור זה בבבלי. לא נהירא, דאין אלו טעמים מספיקים לחלוק על הירושלמי, וכ"ש דפירכת הק"ו שכתב הר"ש והוא דלא מצינו שאסר הכתוב כלאים בלא חיבור שני גופים יחד, אינה פירכא שהרי בהמת פסולי המוקדשין יוכיח שהחורש בו בפני עצמו בלי חיבור בהמה אחרת לוקה משום כלאים כדמסקינן במכות דף כ"ב ע"א ופסקו הרמב"ם בפ"ט מה' כלאים {{ממ|הי"א}}, משום דחשבו הכתוב כשני גופים שהם כלאים זה בזה אע"פי שאינו אלא גוף אחד כמבואר שם ובש"ס. ואי איכא למפסק דלא כירושלמי הוא משום דהבבלי חולק עליו בפירוש, שהרי בחולין דף ע"ט ע"א שקיל וטרי על היתר הנהגת שני פרדות יחד, והכי הלכתא {{ממ|רמב"ם ה' כלאים פ"ט ה"ו ושו"ע יו"ד רצז ב, ס"ט}}, מכלל דפרדה בפני עצמה הוא דשרי. ועוד לישנא דש"ס דמכות הנ"ל דייקא דקאמר דבהמת פסולי המוקדשין גוף אחד הוא ועשאו הכתוב שני גופים, ולא קאמרא מין אחד הוא ועשאו הכתוב שני מינים, אע"ג דאיסור כלאים ברבוי המינים תליא ולא ברבוי הגופים כל שהם ממין אחד, ואין זה אלא להודיע שלא היה אסור משום כלאים אם לא היה חשוב אף לשני גופים אע"פ שהוא חשוב לשני מינים, דומיא דפרד אחד שהוא משני מינים ממש ואינו אסור לבדו משום כלאים להיותו גוף אחד:

== ג ==