מחצית השקל/אורח חיים/תרסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרסג

(א) כתב מ"א בתפלת כו' אומר יום ב' כו' ומנחתם וכתב הלבוש הטעם דאם לא יאמר ומנחתם כ"א אחר אמירת יום שלישי. אז משמעות הלשון דהאי ומנחתם לא קאי כ"א על יום ג' ולא על יום שני. והא צריכים לו' וביום השני משום ספקא דיומא דילמא יום א' די"ט חול היה ונמצא יום ראשון דחה"מ יום שני של סכות וכיון דאמירת ומנחתם משמע דלא קאי על וביום השני וכיון דהאמירה היא במקום קרבן. א"כ הוי אמירת וביום השני כמו המקריב קרבן בלא מנחה ונסכים. וגם את"ל ומנחתם אפי אמרי' אחר וביום השלישי מ"מ קאי ומנחתם גם על יום שני. מ"מ משמע דשיעור המנחה ונסכים שאומרים הוא לשני ימים ליום שני וגם ליום ג' נמצא אין מגיע לכל יום כ"א חצי שיעור הנסכים שהיה ראוי מן הדין:

ס' הושענות כו' ובח"ה אערוך שועי אום אני חומה אל למושעות אדון המושיע כצ"ל:

והם ד' הושענות לד ימי חוה"מ ונאמרים כסדר הזה שהוזכרו פה אם לא שחל אחד מימי חה"מ בשבת שנדחה הושענא הראוי לאותו יום ואומרים תמורתו אום נצורה אבל אין ההושענות שוין יש מהן שנדחים לגמרי ויש מהן אומרים אותו למחרתו כאשר יתבאר:

וטעם סדורן לא מצאתי אלא בלבוש ראיתי טעם על שני הושענות אערוך שועי ראוי לו ביום ראשון דח"ה כיון שכתוב בו גליתי בצום פשעי א"כ ראוי להסמיכו ליום הכפורים אלא שבי"ט אין ראוי לאומרו דהוי כמו תחנה לכן אומרים אותו ביום א' דחה"מ. ואדון המושיע שמיוחד ליום ד' דחה"מ דהיינו יום ששי של חג. היינו משום דעיקרו מתוקן על המטר ומטר בחג סי' קללה לכן אין אומרים אותו עד יום ששי שהוא סוף החג ויום קודם הושענא רבה גם בקריאת פ' הקרבנות דרשו חז"ל מפ' הקרבנות של יום ששי רמז לניסוך המים. ועל האחרים לא מצאתי טעם לסדורן. כי אפי' מנהגים אין ת"י ולאשר לא אד"ו סוכות וא"א לחול יום א' כ"א באחד מד' ימים דהיינו ז"ב ג"ה לכן כתב מ"א אם יחול באחד מהן סדר הושענות. והתחיל מ"א אם חל יום ראשון בשבת אז נדחה למען אמתך מיום ראשון ואומרים אותו בי"ט שני. והיה ראוי לו' ביום א' דחה"מ אבן שתיה מה שהיה ראוי לו' ביום שני של י"ט אלא שרצו לו' ביום א' דחה"מ אערוך שועי דכתיב ביה גליתי בצום פשעי כדי להסמיכו ליה"כ מה דאפשר לכן אומרים אבן שתיה ביום שני דחה"מ ואום אני חומה שהיה ראוי לו' יום שני דח"ה נדחה לגמרי ושאר ימי ח"ה אומרים כל יום כפי תחלת התקנה אח"ז כ' מ"א ואם חל יום ששי בשבת. ר"ל שחל יום א' דסוכות ביום שני אז אומרים כל יום כפי תקנה א'. אלא ביום ששי שהוא שבת אומרים אום נצורה ואדון המושיע שהיה ראוי לו ביום ששי נדחה לגמרי דהא למחר הושענא רבה. ואם חל יום א' דסוכות ביום ג' או ביום ה' חסר במ"א סדר הושענות. וראיתי בלבוש וספר א' שכתב אם חל יום א' ביום ג'. אז אומרים בשני י"ט למען אמיתך ואבן שתיה כראוי להם. וביום ראשון דח"ה אערוך שועי. ביום שני דח"ה אום אני חומה. וביום ג' דח"ה הוא שבת אום נצורה ואל למושעות נדחה לגמרי. ולמחר יום א' שהוא יום ששי של חג אדון המושיע שהוא תפלה על המטר ויום קודם הושענא רבה שראוי לו' סוף החג כנ"ל. וכשחל יום א' דסוכות ביום ה' אז בשני י"ט אומרים למען אמיתך ואבן שתיה כתיקון. ביום א' דחול המועד ראוי לו' אערוך שועי ולפי שהוא שבת אומרים אום נצורה. ולמחרתו שהוא שני דח"ה אומרים אערוך שועי:

ואום אני חומה שהיה ראוי לו' ביום שני דח"ה נדחה לגמרי וביום ג' דח"ה אל למושעות וביום ד' דחול המועד אדון המושיע:

(ב) (ס"ק ב) ומפטיר כו' וחותם כו' עססי' ת"צ. ר"ל דבחול המועד של פסח שחל בשבת אין חותמין והזמני כתב מ"א שם הטעם. כיון דבסוכות הימים מחולקים במספר הקרבנות חמיר טפי מפסח שהיו כל הימים שוין בקרבן מוסף. ומה שאין מוציאים בחול המועד סוכות שני ס"ת כמו בחה"מ פסח כתב בא"ר בשם רד"א הטעם דבפסח יש בתורה הרבה פרשיות המדברי' מענין פסח. לכן קורין בכל יום בס"ת א' בפ' המדברי' מענין פסח. ובשני בפ' מוספי'. אבל בסוכות לא מצאו פ' מענין סכות (חוץ ממה שקורין בי"ט) אלא בפרשת קרבנות ולכן אין מוציאים רק ספר תורה א' וקורין בו ד' גברי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.