לבושי שרד/אורח חיים/תרסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תרסג

מ"א ד"ה בתפלת מוסף. סדר הושענות דע כי סוכות אינו חל אלא בגה"ז ומנהגינו בסדר הושענות נרשם בסידורים שלנו אם חל ביום ב' אומרים למען אמיתך אבן שתיה אערוך שועי אום הני חומה אל למושעות אום נצורה ואם חל ביום ג אומרים למען אמיתך אבן שתיה אערוך שועי אל למושעות אום נצורה אדון המושיע (והא"ר העתיק מסידורים שאומרים אום אני חומה כמו אם חל ביום ב' ותמה עליו ונדחק ואולי במדינתו יש מנהג כך אבל אינו עיקר אלא כמ"ש וכמו שמבואר אח"כ) ואם חל ביום ה' אומרים למען אמיתך אבן שתיה אום נצורה אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ואם חל בשבת אומרים אום נצורה למען אמיתך אערוך שועי אבן שתיה אל למושעות אדון המושיע ע"כ לשון הסידורים וטעם דין זה הוא ע"פ ד' יסודות א' כי למען אמיתך מדבר בכבוד השכינה ואבן שתיה בכבוד בית המקדש לכן ניתקנו לאומרם בשני י"ט לרוב חשיבותן אא"כ יש איזה טעם לדחיי' כמו שיבואר. ב' כי אערוך שועי כתו' בו גליתי בצום פשעי ראוי לסומכו סמוך אחר יום הכיפורים כל מה דאפשר אלא שבי"ט אין אומרים אותו לפי שהוא תחנה לכן אומרים אותו ביום א' דחוה"מ ואם הוא שבת אומרים ביום א' דחוה"מ. ג' אדון המושיע הוא תפלה על המים ולפי שהגשמים בחג אינן ברכה לכן לא ניתקן לאומרו אלא בערב הושענא רבא דהיינו יום ששי לפי שהוא סמוך לכלות חג הסוכות. ד' דבשבת ניתקן אום נצורה שמדבר מעניני שבת וד' יסודות אלו כלל המ"א בקצרה בלשונו הצח וכ' בב' הי"ט למען אמיתך אבן שתיה זהו יסוד הא' יסוד הב' הוא מ"ש ובח"ה אערוך שועי דהיינו לאומרו ביום א' דח"ה לסמכו ליה"כ ואח"כ אל למושעות ואח"כ אדון המושיע נכלל בזה יסוד הג' שהיא לומר אדון המושיע. בסוף ח"ה (חוץ הושענא רבא) ביום ששי ואף שלא נזכר בדברי המ"א עד עתה אלא ה' הושענות היינו משום שכוונתו ימות החול דח"ה דעדיין לא מיירי בשבת ממילא ר"ל דאדון המושיע יהיה בששי משום דכבר היה שבת באמצע הסדר שהזכיר. ואח"כ כ' יסוד הד' שבשבת אומרים אום נצורה. ובזה כבר מובן הסדר כשחל ביום ג' שאז אומרים ממש כפי ד' יסודות אלו וכן כשחל ביום ה' הוא כפי יסודות הנ"ל רק שבשבת יום א' דחה"מ א"א אערוך שועי שהוא תחינה ואומרים אום נצורה ונדחה אערוך שועי לב' דחה"מ ומ"מ לא נסתר בזה יסוד הב' משום דיסוד הב' אינו אלא לסומכו ליה"כ כל מה דאפשר אלא שאין אומרים אותו לא בשבת ולא בי"ט א"כ בב' קביעות אלו שהם ג"ה עושים ממש כפי היסודות וע"ז סיים המ"א שבקביעות ב"ז יש דיחוי להיסודות כי אם חל בשבת אז אמרו אום נצורה ובשני למען אמיתך לכן נדחה אבן שתיה לשני של חה"מ כי בראשון דחה"מ אומרים אערוך שועי לסומכו ליה"כ ונדחה היסוד הראשון. ואם חל יום ששי בשבת דהיינו שחל סוכות ביום ב' אז נדחה יסוד הג' לגמרי שאין אומרים כלל אדון המושיע לפי שאין אומרים אותו אלא בששי ועכשיו הששי הוא שבת שא"א בו תחנה אלא אום נצורה ומכניסין במקום אדון המושיע אום אני חומה. כ"ז היא כוונו' המ"א והפמ"ג לא דרך בזה כראוי ודוק ותבין: (ודע) כי כאשר ה' בחמלתו הביאני לפה עה"ק צפת ת"ו ראיתי את אחי קהל האשכנזים נוהגין בסדר הושענות כאשר הורגלו תמיד בחוצה לארץ ובאמת לפי שאין עושין כאן אלא י"ט יום אחד ראוי לומר תמיד אערוך שועי ביום ב' דסוכות שהוא ראשון דחה"מ וא"כ ישתנה הסדר כמובן. ואמנם לא מלאני לבי להשתדל עמהם לשנות מהרגלם אשר נהגו קודם והדבר צריך תלמוד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.