אליה רבה/אורח חיים/תרסג
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] [לבוש] וגומרים וכו'. דיני חול המועד ושבת חול המועד שבסימן זה נתבארו בסימן ת"צ בחול המועד של פסח. ואם המפטיר שכח לקרות ביום השלישי עיין סוף סימן קל"ז:
ב[עריכה]
[ב] ומוציאים ספר תורה וכו'. והטעם שאין מוציאין שתי ספרי תורה כמו בחול המועד של פסח שבפסח יש שם פרשיות הרבה מענין המועד אבל בסוכות אין שם פרשה מעין המועד אלא קרבנות בלבד (רז"א):
ג[עריכה]
[ג] ביום ג' וכו' ושאר הסדר וכו'. כשחל יום ראשון ביום שלישי אז הסדר למען אמיתך אבן שתיה אערוך שועי אום אני חומה אום נצורה אדון המושיע. כשחל יום ראשון ביום חמישי אז הסדר כך, למען אמיתך אבן שתיה אום נצורה אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע, כך נרשם בסידורים, וצריך למה לא אמרינן נמי כשחל יום ראשון ביום שלישי אחר אערוך שועי אל למושעות ולא אום אני חומה כמו שדוחין אותו כשחל יום ראשון ביום חמישי או בשבת, ואפשר כיון דבתחילה ניתקן אום אני חומה ליום רביעי דחג לא דחינן לה מקמי דאל למושעות שניתקן ליום חמישי דחג וכן ביום חמישי דחג לא דחינן לה אל למושעות:
ד[עריכה]
[ד] [לבוש] כל מקום וכו'. פה פראג נוהגין כן:
ה[עריכה]
[ה] [לבוש] וטעמא וכו'. ועוד לפי שיש בקהלת תן חלק לשבעה וגם לשמונה ונדרש על חג, ואבודרהם פ' עומר [קריאת המגילה] כתב דשלמה המלך בחג אמרו בהקהל כמו שכתוב בחג הסוכות בבא כל ישראל וגו' הקהל את העם וגו' וכתיב ויקהלו אל המלך שלמה בעת ההיא בחג ואז אמרו בהקהל להוכיח ישראל:
ו[עריכה]
[ו] [לבוש] אבל תמיהני וכו'. ואני אוסיף דהגהות מיימוני כתב דאין מברכין משום דבמסכת סופרים לא נזכר אלא ארבע מגילות ולא קהלת, ואני ראיתי בספר המנהיג שכתב בשם מסכת סופרים דמברכין על חמש מגילות וכן פסק במהרי"ל ומעגלי צדק, לכן נראה לי לברך בלא שם מלכות וכמו שכתב בסימן ת"צ:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |