מחצית השקל/אורח חיים/תרנו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרנו

(א) (ס"ק א) אם קנה. היינו כשאינו סובר לייקר כו' ר"ל דמיירי בענין שאין לחוש שעל ידי ההוספה משום הידור ייקר הגוי אתרוגים האחרים. אבל אם יש לחוש שעי"ז ייקר הגוי השער של אתרוגים האחרים לא יוסיף. שע"י ההוספה שמייקר הגוי השער ימנעו בני אדם לקנות אתרוגים מצד יוקר השער. ודוגמא לזה מצינו ספ"ח דכריתות שאמר ר"ג המעון הזה כו' ועמ"ש מ"א ר"ס רמ"ב בשם תשובת צ"צ לענין יוקר שער הדגים:

(ב) (ס"ק ב) אתרוג כו'. ול"נ דהא בגמ' בב"ק דף ט' ע"ב אר"ה בהידור מצוה עד שליש. ולא פרט אתרוג. אלא כלל כל המצות:

וגם רש"י פי' על ב' ס"ת. דאם מוצא אדם לקנות שני ס"ת א' הדור מחבירו יוסיף שליש ויקח ההדר. ורבינו תם נחלק עליו והוא דעה א' שבש"ע שאם קנה אתרוג והוא שיעור מצומצם ואחר כך מצא גדול צריך להיות שליש. ואם כן רש"י דנקט הדמיון בשני ספרי תורות על כרחך לאו דוקא אתרוג אלא בכל המצות הדין כן. וניהו דרבינו תם חלק בפי' הידור מצוה. וכן מהרש"ל הסכים לפירוש ר"ת. מכל מקום בזה לא מצינו שחולק רבינו תם ומסתמא בזה סבירא ליה כרש"י דכל המצות הן בכלל הידור מצוה עד שליש. ואע"ג דנקט הדמיון באתרוג הוא לאו דוקא:

(ה) (ס"ק ה) יקח כולי לכ"ע. דלדעה א' דס"ל אפי' כבר קנה אתרוג מ"מ צריך להוסיף. מ"מ הא לדידיה א"צ להוסיף כ"א כשהראשון הוא דוקא שיעור מצומצם. אבל אם הוא שיעור מורווח אין צריך להוסיף אפי' השני הדר יותר. ולדעה שניה דס"ל אפי' הראשון הוא שיעור מורווח אם השני הדור יותר צריך להוסיף. מ"מ היינו דוקא לכתחלה אם עדיין לא קנה ויש לפניו שנים א' הדור מחברו צריך להוסיף ולקנות ההדר אבל אם כבר קנה א' לא:

וגם ביש"ש הקשה כו' ר"ל על הרא"ש דס"ל אפי' קנה אתרוג שהוא שיעור מורווח ואח"כ נזדמן לו יותר יפה צריך להוסיף שליש על זה הקשה אי אתרמי כו' דהא שקיל וטרי הש"ס הא דאמרי' בהידור מצוה עד שליש. מאי שליש אילימ' שליש ביתו. היינו שליש כל הונו כל מה שישלו. אלא מעתה אי אתרמי ליה תלתא מצוה ליתב לכולי ביתיה והוא יחזור על הפתחים וזה לא מסתבר ומסיק אלא בהידור מצוה עד שליש במצוה. ולכן הקשה מהרש"ל א"א כדעת הרא"ש הדר' קושי' לדוכתיה אי אתרמי ליה מאה כו' ולפי מה שנראה מדברי ש"ע וכמ"ש של"ה לא קשיא קושית מהרש"ל:

ול"נ דא"צ כו' ר"ל דאין הכרח לדעת ש"ע ושל"ה די"ל כמ"ש הרא"ש דאפי' כבר קנה ונזדמן לו יפה ממנו צריך להוסיף ומה שהקשה מהרש"ל יש ליישב:

(ו) (ס"ק ו) א"צ כו' דלא כמ"ש נ"י דאמרי'. שם עד שליש משלו. מכאן ואילך משל הקב"ה. ופי' נ"י שליש משלו היינו ממון הבא לו ע"י יגיעה מכאן ואילך משל הקב"ה. ר"ל יותר משליש א"צ להוסיף כ"א מה שהקב"ה חננו בלי יגיעה. כגון מציאה מתנה ירושה וכ עוד בשם הרמ"ה דלפי' זה לאו דוקא ממון הבא בלי יגיעה אלא אפי' בא לו ע"י יגיעה אלא שיש לו יותר ממה שהוא צריך לפרנסתו ג"כ צריך להוסיף יותר על שליש. ולא אמרו דוקא שליש אלא למי שחייו ופרנסתו דחוקה ומצומצמת. וע"ז חלק רמ"א בד"מ וכ' אפי' מי שאין כו'. ואמרינן בגמ' כו' ר"ל דאין הפירוש בגמ' עד שליש משלו כפי' הנ"י. אלא כפירש"י ותו' שם ובמ"א טעות סופר. ודעת רש"י עד שליש משלו. שאין הקב"ה פורע לו בעוה"ז ושכרו בעוה"ב מכאן ואילך משל הקב"ה. יפרע לו בעוה"ז. והתו' כתבו וז"ל משל הקב"ה אוכל פירות בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא עכ"ל:

(ז) (ס"ק ז) מצוה כו' כמו שכתב בי"ד סי' רמ"ט לענין צדקה ולענין מעשר כספים:

(ח) (ס"ק ח) יתן כו' דגבי שבועה כו' שכ' שם מי שגזר עליו השר שיעבור על שבועתו ואם לאו יקנסוהו ממון רב. פסק שם דרשאי לעבור על שבועתו דזה מיקרי אונס. ותיקשי דהא כאן כתב שלא לעבור על ל"ת צריך ליתן כל הונו ואיך הותר לעבור על שבועה דהיא ל"ת חמיר משום הפסד ממון רב. וע"ז תי' דהתם ה"ט דאמרינן אדעתא דהכי לא נדר להפסיד ממון רב. א"כ אין אנו מתירים לו לעבור על השבועה אלא הכוונה דזה מיקרי אונס ואנן סהדי דאדעתא דהכי לא נדר ואינו עובר על השבועה וכן תי' שם הש"ך וט"ז. משמע קצת כו' בעובדא דקיסר שלח קרבן ע"י בר קמצא להקריבו בבית המקדש. ועשה בר קמצא מום בקרבן ההוא ואינו מום דלגבי ישראל הוי מום ופסול לקרבן וגבי גוי אינו נחשב מום לדעתם כדי שימצא מקום להעליל על ישראל שמרדו בו ואין רצונם להקריב קרבנו ורצו חכמים להקריבו אע"ג דהוי בעל מום ופסול להקרבה מ"מ משום שלום מלכות היו רוצים להקריבו אלא שר"ז בן אבקולס מיחה להקריבו שלא יאמרו בעלי מומים קרבים על גבי מזבח שלא ידעו שהטעם היה מפני שלום מלכות. משמע לולי האי גזרה היו עוברים על ל"ת להקריב בעל מום על גבי מזבח משום שלום מלכות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.