מחצית השקל/אורח חיים/תרכד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרכד

(א) כתב מ"א יש מקומות כו' ועוד דהא בקידוש כו' ואפ"ה ל"ג בתינוקות והטעם דל"ג כ' מ"א בסי' רס"ט בשם רשב"א חדא כל מידי דהתירא אלא שהוא בזמן איסור והוא רביתי' דתינוק יהבי' לי' ולא גזרי'. ועוד דהא עיקר הבדלה בבה"כ לכתחלה ניתקן בשביל אורחים שיצאו בזה והיו האורחים שותים הכוס אלא דעכשיו דליכא אורחים מ"מ נשארה התקנה וכדי שלא יהיה בזיון נותנים לתינוקות לשתות ואי איכא אורחים לא יהבי' לתינוק אלא לאורחים וא"כ לא הוי דבר קבוע לתינוקות ובכל מידי דלא קביע לא גזרי דלמא אתי למסרך וכה"ג מבואר לעיל סי' תקנ"ט במיל' שחל בט"ב שנותנין לשתות הכוס לתינוקות משום דלא הוי דבר קבוע ע"ש ואע"ג דבמילה ביוה"כ אין נותנים לתינוקות כמ"ש סי' תרכ"א ובמ"א סי' תקנ"ט ע"ש היינו ביוה"כ גופי' יש להחמיר יותר מתשעה באב. אבל במוצאי יום הכפורים אין להחמיר יותר מט"ב:

ונ"ל דמותר כו' קודם שיבדיל ולעיל סי' תצ"א הניח מ"א בצ"ע אי מותר לאכול חמץ במוצאי פסח קודם שהבדיל וצריך לחלק דדוקא רחיצה ושאר עינוי' דכוותי' אבל אכילה ושתיה אפי' מוצאי שבת אסור קודם הבדלה ואם אין לו כוס ע' סי' רצ"ו:

(ב) (ס"ק ב) ואין כו' דבעינן אור ששבת כ"ה בפסחים דף נ"ד ע"א דדוקא במוצאי שבת מברכים אפי' על אור היוצא עתה מן העצים ואבנים דטעם במ"ש משום שאז הי' תחלת בריאת אור דידן וכדאיתא שם בפסחים. במ"ש זימן הקב"ה לאדה"ר שני רעפים והקישן זב"ז ויצא מהן אור כו' ולכן מברכים גם על האור היוצא עתה מהעצים ואבנים דהוא דומה לתחלת ברייתו משא"כ במוצאי יום הכפורים דל"ש טעם זה אלא הטעם משום שפסקה ממנו הנאת האור ביום הכפורים ועכשיו הותר לו. וזה ל"ש באור היוצא עתה אלא בעששית שהיתה דולקת מערב יוה"כ או הודלק מעיוה"כ בהיתר לחי' או לחולה שיש בו סכנה אפי' ע"י ישראל והיכי דליכא סכנה דוקא ע"י גוי (דהיכי דהודלק באיסור אפי' במוצאי שבת אין לברך עליו כיון דנעשה באיסור כמ"ש סי' רצ"ח) דבזה שייך ששבת משא"כ כשיוציא עתה במוצאי יוה"כ מן העצים לא שייך בו ששבת:

(ג) (ס"ק ג) מעמוד כו'. פי' כו' ע"כ דעה זו ס"ל הטעם דאין מברכים במוצאי יוה"כ דהוא דומה לתחלת ברייתו ואין זה שייך במוצאי יוה"כ דהא לא איברי היום כ"א במוצאי שבת. לכן כשהדליקו מן האור שהוציא מעצים ואבנים נר אחר. אותו נר אחר אינו תחלת ברייתו ולכן מברכים עליו:

(ד) (ס"ק ד) שבמ"ש כו' הרי בהדיא כו' אין לברך עליו לכ"ע. ר"ל לשני הדעות שהביאו תר"י אי מברכים על נר שהודלק מגחלים ששבתו. תרווייהו מודו דבנר שהודלק מאור היוצא עתה אין לברך אבל וודאי איכא מאן דס"ל אפי' על נר שהודלק מאור היוצא עתה והוא הי"א שהביא כלבו והן הי"א שמביא הרב"י בסעיף ד' אלא שמ"א תמה כיון דרוב פוסקים חולקים וגם הרב"י סתם פה דלא כי"א בכלבו למה הביא דעתן סעיף ד':

(ה) (ס"ק ה') נר כו' ששבת מערב יוה"כ כצ"ל:

(ו) (ס"ק ו) שאין כו' עססי' רצ"ח סעיף י"ב בנר של מתים וחתנים:

(ז) (ס"ק ז) של כו' מוטב להבדיל על נר אחר כו' ר"ל שהודלק מנר בה"כ. מלברך על נר בה"כ לבד. ודייק לה מדכתב ולא יבדיל על נר עצמו של בה"כ. ולא כתב סתם ולא יבדיל על א' מהן:

ומשמע דאפי' חל כו' מדסתם רמ"א:

ביום כו' משכימים לבה"כ. והטעם כתב בא"ר בשם של"ה שלא יקטרג השטן:

דכב"ד א' בע"א דמי. דבשני ב"ד בעיר א' ליכא משום לא תתגודדו כמ"ש סי' תצ"ג. ג"כ תפילין ועסי' ל"א. וליכא משום בל תוסיף כיון דעביד מספקא:

דלא יאמרו אותן באמצע תפלה כו' עסי' תקס"ו סעיף ד':

אסור להכין כו' ע' סי' תקכ"ז סעיף כ'. ר"ל אע"ג שכתב שם אם שכח להניח ע"ת מקנה קמחו לאחרים והן מבשלים לו. הכא אסור דאפילו מה שאחרים מרבים בשבילם ממה שהוא שייך לאחרים אסור להם. דדוקא בי"ט סמוך לשבת דא"צ ערובי תבשילין כ"א מדרבנן כמ"ש מ"א ר"ס תקכ"ז לכן הקילו משא"כ יוה"כ דאסור להמחמירים ועושים ב' ימים לעשות מיוה"כ לשבת מן התורה אסור החמירו ועיין בב"י:

וא"כ מה שבישל נכרי ר"ל אפי' הוא בענין דלית ביה משום איסור בישולי גוים וע' בי"ד סי' קי"ג:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.