מחצית השקל/אורח חיים/תרי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרי

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(ב) (ס"ק ב) מאחר כו' משמע די"מ על השלחן ולא בחדר. דהא כתב ומדליקי' נרות על שלחנם ואף יש מדליקים בחדרים משמע דיש מוסיפים להדליק גם בחדרים ויש שאין מדליקין בחדרים אבל על שלחנם הכל מדליקין:

והיינו דלא כמ"ש רמ"א בש"ע וקשיא כמ"ש מ"א סס"ק זה דא"כ כשיראנה בבית יתאוה לה כו':

וכ"מ שם סוף יומא שכתב ר"ל מרדכי כ' סוף יומא:

וא"ל דהיינו כו' קאי על מ"ש שם דאין לברך על הדלקת נר ביוה"כ (דלא כמ"ש פה בש"ע סעיף ב') דדוקא בשבת שהדלקת נר בשבת חובה יש לברך. אבל ביוה"כ דהדלקת נר תליא במנהגא. א"כ אפילו במקום שנוהגים להדליק אין לברך עליו דאין לברך על דבר שאינו אלא משום מנהג וע"ז כ' וא"ל דוקא בחדר כו' תליא במנהג אבל בבית חובה להדליק וא"כ שפיר יש לברך על נר שמדליק בבית. ודחה זה דע"כ גם בבית תליא במנהג. דהא תנן מדליקין בבתי כנסיו' כו':

וקשה דא"כ כו' ר"ל על מ"ש מרדכי ריש יומא דיש מדליקים על השלחן ולא בחדר יש להקשות לפי האמת דא"כ כשיראנה יתאוה כו' ועל מ"ש מרדכי סוף יומא קשה למה הוצרך לדחות דע"כ גם בבית תליא במנהג מדתנן מדליקים בבתי כנסיות כו' ת"ל איך א"ל דבבית חייב להדליק בכ"מ ובחדר תליא במנהג. א"כ במקום שנהגו שלא להדליק בחדר ובבית חובה להדליק א"כ כשיראנה יתאוה כו':

כ"ז ליישב המנהג. ר"ל שמ"א ראה בימיו שנוהגים דלא כרמ"א אלא מדליקים בבית ולא בחדר. לכן למד מ"א עליהם זכות דסומכים על דברי מרדכי הנ"ל:

(ג) (ס"ק ג) איש כו' נגמרת ביה"כ ר"ל מרע"ה ירד ביה"כ עם לוחות שניות כ"כ בס' א"ר:

ואשה לאו ב"ת. אע"ג דמברכת ברכת התורה כמ"ש ס"ס מ"ז. והיינו משום דעכ"פ חייבת ללמוד דינים שלהם. כמ"ש בי"ד. ובזה יישב מ"א בסי' קפ"ז מה שנשים אומרים בבהמ"ז תורה ע"ש צ"ל דמ"מ עיקר תורה ניתן דוקא לאנשים:

כנגד אבריו של אדם. ר"ל שאיש יש לו רמ"ח אברים ונוסף עליהם רוח ונשמה ה"ל ר"נ כמנין נר. כ"כ בס' א"ר. ואשה י"ל אברים יתירים כדאי' במסכת בכורות פ"ז דף מ"ה ע"א מחלוקת תנאים דלחד יש לה רנ"ב אברים. ולחד י"ל רנ"א וע' ברמב"ם פ"ב מה"ל טומאת מת ובכ"מ שם:

או כנגד מ"ע. שהן רמ"ח ושני לאוין הניתקין לעשה והוי ר"ן כ"כ בס' א"ר אע"ג דהוי טובא לאו הנית' לעשה. י"ל דר"ל דמשכחת בהו מלקות אע"ג דהוה ניתק לעשה. והיינו קיימו ולא קיימו. ובטלו ולא בטלו. ע' מס' מכות דף י"ז והם דומי' יותר לעשה וליכא אלא תרי ע"ש:

ואכה לא נתחייב'. ר"ל במ"ע שהז"ג וא"כ חסר ממנין ר"ן:

אלא הנשוי. ועל מ"ש בש"ע גם נר נשמה לאביו ואמו. כ בס' א"ר דמלשון זה משמע דסגי בנר א' לאביו ואמו. אך מפקפק קצת ע"ז ממ ש בס' אמרכל:

(ד) (ס"ק ד) ואם כבו כו' עמ"ש סי' רע"ו סעיף ג'. דמותר לומר לגוי ליטול נר דלוק ולילך עמו כיון דליכא רק איסור טלטול מוקצה וגם הגוי צריך לו דהא הולך עמו. אבל אסור לומר לו להדליק נר אפילו הולך הגוי עמו. וא"כ לענין טלטול שעוה הנוטף. במקום שיש מנהג שגם אותו גוי יש לו חלק בשעוה הנוטף היה אפשר להתיר לומר לגוי לקבל שעוה הנוטף כיון שהגוי עושה גם לטובת עצמו. כדלעיל אם הולך גוי עמו. אך כתב שם מ"א בשם רדב"ז דאין להתיר אלא לבני תורה דלמא אתי למסרך. ובס' א"ר כ' וז"ל בלבושים ישנים כתב ועיין סי' רע"ו סעיף ב' וסי' ש"ז סעיף ה'. ופי' מי"ט דר"ל דלדעה א' שם יש ללמוד טעם על שנהגו להקל לומר לגוי לתקן הנרות ע"כ דס"ל דמותר אמירה לגוי אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה וסיים בס' א"ר ואני כתבתי שם דכל האחרוני' הסכימו לאסור עכ"ל. גם מ"א שם כ' דאין מוחי' ביד המתירים דמוטב שיהיו שוגגים גם כתב שם מ"א דוקא מצוה שגופו נהנה ממנו כגון נר לאכול ע"ש ומ"ש עליו בס' א"ר:

(ה) (ס"ק ה) דוגמת כו' דעיר גברי' כתיב. ר"ל דאי' בילקוט משלי ך"א ע"פ עיר גברי' עלה חכם וז"ל ר' יהושע בשם רבי אחא גברים כתיב (ר"ל דגברים כתיב חסר וי"ו בין ב' לרי"ש) שכלם זכרים ואין בהם נקבות. עלה חכם זה משה. שנא' ומשה עלה אל אלקים וגו' עכ"ד:

כמ"ש מט"מ גבי טבילה. ר"ל דס"ל טעם הטבילה בערב יוה"כ ע"פ המדרש שביוה"כ גם השטן מעיד על ישראל לטובה ואומר יש לך עם שהם נקיים כמלאכי השרת ולכן טובלים שיהיו נקיים מטומאת קרי וטעם זה כ' גם הלבוש. ומה"ט כתב מט"מ דאין לנשים לטבול דא"א להיות כמלאכים אך מ"א כ' לעיל סי' תר"ו דהמנהג דאפילו נשים ובתולות טובלות ג"כ שהטעם טבילה גם משום תשובה:

אי' בילקוט כו' פתילות עבות כו' דדבורה נקראת אשת לפידות שהיתה עושה פתילות עבות להרבות אורן ובעלה היה מוליך הפתילות לבית המקדש ובזכות זה זכתה לנבואה ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.