משנה ברורה/אורח חיים/תרי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ברורהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרי

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה (צורת הדף)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


סימן תרי
הדלקת הנרות ביום כפור

(א) מקום שנוהגים להדליק וכו'. ושני המקומות (א) נתכונו לדבר אחד דהיינו לבטל תשמיש דהמדליק כוונתו שאסור לשמש נגד אור הנר ומאן דלא מדליק כונתו שלא יראה אותה ויתאוה לה ויוכל לבוא לידי תשמיש (ב) ואפילו היא נדה דאסור לו בלא"ה לבוא עליה מ"מ מידי הרהור לא יצא. ויבטל מחשבתו הטהורה ביום זה:

(ב) בליל יום הכפורים. אף בחדר משכבו ומקום שנוהגין שלא להדליק (ג) היינו אף בבית אין מדליקין:

(ג) מדליקין. אמרינן בירושלמי דמקום שנהגו להדליק חשיבא טפי ונ"מ לעיר חדשה שראוי לנהוג כן [פר"ח]:

(ד) חייב להדליק וכו'. ר"ל אף במקום שנהגו שלא להדליק:

(ה) אצל הנר שבביתו. המ"א מיישב המנהג שאין נוהגין כן וכתב דמ"מ יש להחמיר אכן באשתו כשהיא נדה דבלא"ה בדיל מינה משום נדותה (ד) יש להקל כשמדליק בשולחן ולא בחדר:

(ו) שמברך וכו'. היינו במקום שנוהגין להדליק שוב ממילא הוי ליה חיובא עליו להדליק משום שלום בית כמו בשבת:

(ז) וכן המנהג וכו'. דהיינו שנוהגין (ה) לברך אקב"ו להדליק נר של יוה"כ:

(ח) בכל מקום מדליקין בבתי כנסיות וכו'. ובכל אלו (ו) אין לברך לכו"ע דאין כאן משום שלום בית:

(ט) נוהגין בכ"מ וכו'. דדרשינן (ז) לקדוש ד' מכובד זה יוה"כ וכיון דאין לכבדו באכילה ושתיה כבדהו בכסות נקיה ונרות הוי ג"כ כבוד היום דכתיב על כן באורים כבדו ד' ומתרגמינן בפנסיא יקרו ד'. ואין מקבלין שעוה ממומר לעכו"ם שנתן נדבה לביהכ"נ וכדלעיל בסימן קנ"ד סי"א בהג"ה ע"ש במ"ב ואם יש חשש איבה וכ"ש שר מקבלין ממנו וצ"ע [פמ"ג]:

(י) שכל איש. ואין לעשות נר לאשה עיין במ"א הטעם:

(יא) או קטן. ועכשיו אין עושין נרות אלא לנשוי. בילקוט שופטים איתא לעשות פתילות עבות בבהכ"נ כדי להרבות אורן [[[מגן אברהם/אורח חיים/תרי#|מ"א]]]:

(יב) לאביו ולאמו. לכפר עליהם ומשמע מלשון זה דסגי בנר אחד ועיין בא"ר:

(יג) אין לומר וכו'. אפילו (ח) ברמיזה ומצוה עושה כשיניחה כך מכובה. ונהגו ליקח עכו"ם לשמור הנרות שלא יבואו ח"ו לידי דליקה ומכח זה נהגו לומר לו לכבות ולהדליק (ט) ויש למחות בידם. ואף אם העכו"ם רוצה להדליק מעצמו (י) צריך למחות בידו מאחר שהוא בשביל ישראל:

(יד) שיחזור וידליקם. ומאחר שהעולם מקפידים אם כבה נרו אע"פ שלדעתי אין בו משום חשש דלפעמים נכבה מחמת רוח או מחמת חום מ"מ כיון שהעולם מקפידים ראוי לכל אדם ליתן נרו לשמש ולא ישגיח עליו כלל וגם המותר יניח בבהכ"נ [ח"א]:

(טו) השולחנות. משום דאקרי שבת שבתון:

(טז) שנהגו ללבוש בגדים לבנים וכו'. ונוהגין (יא) שגם הנשים לובשים בגדים לבנים ונקיים לכבוד היום אבל לא יקשטו עצמן בתכשיטין שמתקשטין בהם בשבת ויו"ט מפני אימת יום הדין (יב) ואין נוהגות ללבוש קיטל:

(יז) השרת. ומטעם זה נהגו ללבוש בגדי פשתן לבן נקיים כמ"ש איש אחד לבוש בדים [ד"מ]:

(יח) נכנע ונשבר. וגם אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו או תוך ל' על שאר קרובים (יג) יכול ללבשו (יד) ויש מקומות שנוהגים שאין האבל לובשו. אין לכנוס לבית הכסא (טו) בקיטל שהוא מיוחד לתפלה אבל להשתין בו מותר:



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >