מחצית השקל/אורח חיים/תקסג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקסג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) דלא כו' משמע ברא"ש דאצ"ל כלל. ר"ל אפי' הוציאו בפיו רק שלא היה בשעת תפלת המנחה:

דהא כ' בסי' תי"ח כו' דמבואר שם יחיד שקיבל עליו להתענות בר"ח אם קבלו בל' קבלת תענית א"צ התרה ואם קבלו בלשון נדר צריך התרת חכם וכ"ה לקמן סי' תק"ע. ע"כ צ"ל דקבלת תענית אינו כמו נדר. אולם לפמ"ש הט"ז בי"ד סימן רט"ו ס"ק ג' טעם לחלק דבלשון קבלת תענית אינו לשון נדר אלא לשון שבועה. וקי"ל אע"ג דנדר חל ע"ד מצוה אבל שבועה אינה חלה ע"ד מצוה אפי' מצוה דרבנן. והטעם מבואר בי"ד סי' רל"ט ולכן אם קבלו בלשון קבלת תענית א"צ התרה הדרא קושית הב"ח לדוכתיה דעכ"פ יהיה צריך להתענות מטעם שבועה. אמנם על טעם דהט"ז יש לפקפק דהא בכולל דבר הרשות עם דבר מצוה חלה שבועה כמבואר שם ביו"ד סי' רל"ט. והא לעיל סי' תי"ח ולקמן סי' תק"ע. מבואר דאפי' בכולל אינו חל לשון קבלת תענית על ר"ח וכדומה. אע"כ הטעם משום דלשון קבלת תענית אינו לא נדר ולא שבועה:

והמרדכי כ' דכ"ע מודים כו' ר"ל אע"ג דבגמ' פליגי רב ושמואל אימתי יקבל התענית. רב ס"ל כשיגיע זמן תפלת מנחה שלא בתוך התפלה. ושמואל ס"ל תוך תפלת המנחה. וס"ל להרא"ש והעומדים בשיטתו דרב מתיר לקבלו אפי' קודם מנחה כיון שהגיע זמן מנחה. כ"ש תוך תפלת מנחה. ושמואל ס"ל דוקא תוך תפלת מנחה אבל קודם לא מהני. אבל המרדכי ס' ל איפכא דלרב דוקא קודם תפלה. אבל משהתחיל להתפלל שוב לא מהני קבלה. ושמואל ס"ל אפי' תוך התפלה יכול לקבלו כ"ש קודם התפלה. א"כ קודם התפלה כ"ע מודים בין רב ובין שמואל דמהני. וס"ל דכ"ש קודם שהגיע זמן תפלת מנחה דמהני לכ"ע דלא כהפוסקים הנ"ל:

משמע שבאותו פעם מקבל כו' אף דאינו זמן תפלת מנחה שקודם התענית. אבל הוציא בשפתיו נ"ל להחמיר כמש"ל ר"ל דאפשר לפרש גם לשון הרא"ש דמודה אי הוציא בשפתיו חייב מטעם נדר אף שלא בשעת חפלה. אבל בהרהור לבד אפשר גם ר"ת מודה אי לא היה בשעת התפלה דלא מהני. ואף דלדעת המרדכי אי הוציא בשפתיו אפי' קודם התפלה מהני ולר"ת הרהור לענין תענית יש לו דין הוציא בשפתיו. מ"מ כיון דלהרבה פוסקים הקבלה שקודם תפלה לא מהני והרבה פוסקים חולקים על ר"ת דהרהור לא מהני אפי' בשעת תפלה סמכי' להקל בהרהור שלא בשעת תפלה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.