משנה ברורה/אורח חיים/תקסג
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דין מי שהרהר בלבו להתענות
(א) מי שהרהר בלבו. ר"ל אפילו גמר בדעתו וקיבל במחשבתו להתענות למחר:
(ב) שלא בשעת תפלת המנחה. אלא קודם לזה דאלו אחר שהתפלל משמע (א) מאחרונים דמהני הקבלה בדיעבד כל זמן שהוא יום בין בהוצאה בפה ובין (ב) בהרהור:
(ג) דלא הוי קבלת תענית. משמע מלשון זה דא"צ להתענות כלל כיון שלא קיבלו בתפלת המנחה (ג) אבל האחרונים הסכימו דמחוייב להתענות עכ"פ מדין נדר [ואפילו רק גמר בדעתו וקיבל במחשבתו להתענות ג"כ (ד) יש מחמירין דהרהור כדיבור דמי] אכן לענין תפלת עננו משמע דלא יכול לומר. והנה כ"ז לענין הש"ץ לומר ענינו בין גואל לרופא ובחתימה כנהוג אבל ליחיד לומר ענינו בשומע תפלה כבר הכריע רמ"א לעיל בס"ה דיחיד יכול לומר אפילו לא קיבלו כלל וכ"ש בענינינו שקיבלו שלא בתפלת המנחה דלהרבה פוסקים חשוב זה קבלה גמורה עכ"פ לענין יחיד (ה) בודאי יש לו לומר עננו:
< הקודם · הבא >