מחצית השקל/אורח חיים/תעט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תעט

(א) (ס"ק א) כמה פעמים כשהיה דעתו דאם ל"כ הוי היסח הדעת וצריך לברך והוי כמוסיף על הכוסות. וכן כתב בסי' תע"ב סעיף ז' היכי דמברך על הכוס הוי כמוסיף שם סעיף ט' דעכ"פ צריך לשתות בבת אחת רוב רביעית:

(ב) (ס"ק ב) אחר כו' משמע בטור דוקא להלל היינו כמ"ש לעיל סי' תכב ס"ק ז' בשם מדרש ש"ט. דאם לא יהיו שנים עמו למי יאמר הודו וע"ש בשאר ימות השנה עסי' קצ"ז כנ"ל דאם אוכלים שנים ובא שלישי. אם יכולים להזקיקו לאכול עמהם כדי שיברכו בזימון עדיף. אבל אם אין רק שנים לא אכפת לן אלא במקום שמברך. דאי יאכל אפיקומן בביתו כשילך לבית אחר אינו רשאי לברך שם בהמ"ז ולהרא"ש בסי' קפ"ד כה"ג אי בירך במקום אחר לא יצא וצריך לחזור במקומו ולברך שנית ברכת המזון:

דאם יאכל אפיקומן ב"פ כו' ר"ל דאין לומר שלעולם אפשר שיאכל אפיקומן בביתו. ואפ"ה יהיה מותר לברך בהמ"ז במקום אחר ע"י שיאכל שם שנית אפיקומן דכה"ג אי אוכל גם במקום אחר פת מותר לברך במקום אחר כמ"ש לעיל סי' קפ"ד לזה כתב מ"א דאסור לעשות כן:

דהא זימון הוי כו' ר"ל ניהו דאין אוכל אפיקומן כ"א במקום שדעתו לברך בהמ"ז דכה"ג אי יצא ממקומו והלך למקום אחר רשאי לברך במקום אחר בהמ"ז אם אוכל שם גם מעט פת מ"מ הכא קי"ל סי' קעח דעכ"פ לכתחלה אסור לעקור ממקומו עד שיברך בהמ"ז:

ומיהו למ"ש הרב"י כו' דלדידיה ל"מ מה שרוצה לאכול אפיקומן במקום שהולך לשם דס"ל דאסור לאכול עד שיברך תחלה בהמ"ז על מה שאכל במקום הראשון וא"כ ממילא קודם אכילת אפיקומן במקום השני צריך לחזור למקומו לברך בהמ"ז. וא"כ להרב"י אין תקנה להצטרף במקום אחר לזימון לבהמ"ז. ועמ"ש מ"א סי' קפד ס"ק ג' ואנו נוהגים כמ"ש רמ"א סי' קעח דאם אכל פת וכדומה הצריך בהמ"ז במקומו אם עקר מקומו והלך למקום אחר מותר לברך שם בהמ"ז אם אוכל במקום האחר פת וא"צ לברך המוציא ולא בהמ"ז תחלה על מה שאכל במקום ראשון אבל לכתחלה אסור לעקור כ"א לצורך מצוה עוברת:

והטור כו' ובניו שהגיעו לחינוך בהלל זה שגם הם היו באותו נס. אבל לא בהלל דסוכות ועצרת ע"ש בתו'. וא"כ בפסח די לצרף גם נשים דהרי עונים אחריו כו' וא"כ אין הקטן מוציא הגדול דהא גם הגדול אומרו. משא"כ הודו שאין השומע אומר מה שהקטן אומר א"כ הקטן מוציאו והו אינו בר חיוב וא"י להוציא הגדול. וגם איכא בהודו טעם אחר כמ"ש אח"ז:

וביאמר נא כתב אח"ז בשם אגודה כיצד יעשה ואע"ג דאמרינן בגמרא. שם בסכה דף לח וקאי על מי שקטן מקר' לו הלל והוא אומר אחריו מה שהקטן אומר אעפ"כ אמרה המשנה תבא לו כו':

בתחלת הפרק. היינו כמו הודו. שהוא תחלת מזמור. אבל אנא שאינו תחלת מזמור וגם עונה אחריו מה שהקטן אומר ל"ל בה:

יאמר נא כו' דזה גם כן אינו תחלת פרק אבל עכ"פ צ"ל מה שהקטן אומר ולא סגי שיאמר הודו כו' כמו שאם גדול אומר יאמר נא. כ"א שנים יאמרו שניהם כצ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.