מחצית השקל/אורח חיים/תח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תח

(א) (ס"ק א) רחוק מהעיר כו'. בתוך התחום מפתח ביתו ודייק כן מדקתני אח"ז כיצד הרי שהניח את ערובו ברחוק אלף אמה מביתו שבעיר כו' וה"ט דאם מניחו רחוק מהעיר ותוך התתום העיר אבל חוץ לתחום ביתו אינו עירוב דא"כ מונח העירוב חוץ לתחומו דאינו עירוב כמבואר סוף הסימן ועל זה כתב מ"א דליתא דהא התחיל כאן רחוק מהעיר ולא הוזכר בית גם לפי הטעם שכתב הרמב"ם בנתגלגל ח"ל אין טעם לחלק בין תוך תחום ביתו או תוך תחום עירו:

אסור לשוב כו' דהרמב"ם לשיטתיה דאם כלתה מדתו באמצע העיר אין לו כ"א חצי העיר וכ"פ הרב"י (ולדעת רמ"א בהג"הה דכל העיר נחשב כד"א באמת זה ליתא) ועכ"פ גם לדעת מ"א דרשאי להניחו תוך תחום עירו. אפי' היא רחוק מתחום ביתו אפי' עירב ע"י שליח ולא הניח עירוב ע"י עצמו צ"ל שהוא ב"ה תוך תחום העירוב ואפשר לדינ' מודה הע"ש ולא ידעתי במה חולק עליו:

(ג) (ס"ק ג) ומ"מ כו' ז"ל ד"מ כו' וצ"ע מאי נ"מ כו' דלפי הדין אם שבת במקום שאינו מוקף מחיצות יש לו ד"א ומאותן ד"א יש לו אלפי' אמה לכל רוח ברוחב ד"א נמצא יש לו שתי רצועות כמין שתי וערב ד' אלפים על ד' אלפים וד"א אבל רוחב כל רצועה אינה כ"א ד"א כרוחב מקום שביתתו ואח"ז ממלאים הקרנות שבאותו שתי וערב וא"כ יש לו טבלא מרובעת ד' אלפים וד"א אורך על ד' אלפים וד' אמות רוחב משא"כ כששבת בעיר דכל העיר נחשבת כד"א אפי' ארכה ורחבה אלף אמה וא"כ כשרחבה אלף אמה כשמודדים חוצה לה ב' אלפים מכל צד יש לו ב' רצועות כמין שתי וערב כ"א חמשת אלפים אמה אבל אין רוחב כל רצועה כ"א אלף אמה כרוחב ואורך העיר אלא שאח"ז ממלאים הקרנות של הרצועות נמצא י"ל טבלא מרובעת ה' אלפים על ה' אלפים ולכן כתב הרר"י אם כלתה מדתו בחצי העיר כיון דאין לו רק חצי העיר ואין כל אורך העיר נחשב לו כד"א ה"ה דרוחב חצי העיר שיש לו אינו נחשב כד"א ולכן אין לטלטל באותה חצי העיר כ"א ברוחב ד"א כפי רוחב רצועה שי"ל ממקום שביתתו שהיא במקום שאין מחיצות כנ"ל והיה ס"ד של הד"מ דמיירי שאין העיר רחב יותר מארבע אלפים וד' אמות ולכן הוי קשי' ליה מאי נ"מ כו' דמי גרע ע"י מחיצות העיר הא אפי' בשדה אף על גב שאין נותנים לו רק ב' רצועות כמין שתי וערב רחבן ד"א מכל מקום אח"ז ממלאים הקרנות ויש לו ד' אלפים וד' אמות אורך על ד' אלפים וד' אמות רוחב א"כ ה"ה כשכלתה מדתו בחצי העיר אף שאין העיר נחשב כד"א ואין לו כ"א רוחב העיר רצועה רחבה ד"א מכל מקום כשממלאים הקרנות כנ"ל מותר לילך כל רוחב חצי העיר אע"כ צ"ל דבאמת כך כוונת הרר"י שאין לו רק רצועה רחבה ד"א ואח"ז ממלאים הקרנות ורשאים לילך כל רוחב העיר וכיון שכן הדין בכלתה מדתו בחצי העיר משמע כשכלתה מדתו בסוף העיר יש לו יותר וע"כ צריך לומר דס"ל להרר"י כשכלתה מדתו סוף העיר כיון דכל העיר נחשב כד"א לאורכה ה"ה דנחשכת כד"א לרחבה וה"ה דנחשב כד"א לענין מדידת התחום ונותנים לו מן הצד לצפון ולדרום (כשהניח העירוב למערב העיר רחוק מן העיר אלף אמה דכה"ג מיירי כמבואר אח"ז) אלפים אמה מן העיר וא"כ כשהעיר רחבה ד' אלפים אמה יש לו נגד העיר מצפון לדרום רצועה שרחבה ד' אלפים וארכה (אם העיר ארכה ד' אלפים) שמנת אלפים אף על פי שבאותן אלף אמה שבין העיר לעירוב אין לו כ"א רצועה רחבה מן הצפון לדרום ד' אלפים וד"א כנ"ל כן הוא כונת ד"מ כפי הבנת מ"א:

ואשתומם כו' ואין לו לילך חוץ נשער העיר לצד צפון כו' כלל והיינו כשהעיר רחבה ד' אלפים וד"א שאז כלתה תוך העיר לרחבה מדת הרצוע' של ד"א עם מילוי הקרנות שיש לו ממקום שביתתו:

למקום שנתן בו ערובו הוא נמשך. ר"ל דהא לא שבת תוך העיר שינתן לו רצועה לצפון ולדרום מצד העיר כ"א מה שנותנים לו בצפון ודרום העיר הוא הואיל והוא עדיין תוך תחומו ממקום שביתתו חוץ לעיר א"כ מה שניתן לו בצפון ודרום העיר נמשך אחר מקום שנתן בו ערובו ואין לו כ"א ד' אמות עם מילוי הקרנות:

שאף לרוח מערבית אין לו אלף אמה כו' דמיירי שהניח העירוב העיר רחוק מן העיר אלף אמה כנ"ל ואף אותן אלף אמה אין לו כפי רוחב העיר אף על פי שה"ל תחלה רשות בזה ר"ל תחלה קודם שהניח העירוב אלו היה שובת בעיר אז היה לו לצד מערב (מקום שהניח בו עתה העירוב) אלפים אמה אורך וברוחב נגד רוחב העיר ואח"ז היו ממלאים לו הקרנות כדלעיל מכל מקום עכשיו שהניח העירוב חוץ לעיר ועקר שביתתו מן העיר אין לו כ"א רצועה רחבה ד' אמות עם מלוי הקרנות ומ"ש כשכלתה מדתו באמצע העיר כו' והיינו קושית הד"מ כיון דגם אם כלתה מדתו בסוף העיר אין נותנים לו לצפון ודרום חוץ לעיר כנ"ל על זה כתב מ"א דמיירי שהעיר רחבה יותר מד' אלפים וד' אמות דכשכלתה מדתו בחצי העיר אין לו כ"א רצועה רחבה ד"א עם מילוי הקרנות נמצא אם העיר רחבה ח' אלפים יש לו באמצע העיר (אם הניח ערובו נגד אמצע העיר) ד' אלפים וד"א ואסור לו לילך אפי' תוך העיר לצפון ולדרום ב' אלפים פחות ב"א בצפון סמוך לחומת העיר וכן בדרום משא"כ כשכלתה מדתו סוף העיר כיון דכל העיר נחשב כד"א לארכה ה"ה לרחבה נחשב רק כד"א ולכן מהלך גם כל רחבה שהוא ח' אלפים אבל חוץ לעיר אפי' אמה א' לא יצא לצפון ולדרום אפי' אין העיר רחבה כ"א ד' אלפים וד' אמות כפי רוחב הרצוע' של ד"א עם מילוי הקרנות וגם בזה להתיר לו כל רוחב העיר תוך העיר כשהיא רחבה הרבה יותר משיעור המגיע לרצועה וכלתה מדתו בסוף העיר מסתפק כ"ש חוץ לעיר דודאי אסור:

(ד) (ס"ק ד) וכן אם כו' ב' אמות לצד חוץ היינו למאן דפוסק כר"א דא תן ד"א שיש לו הוא באמצען ומ"א העתיק לשון התוספ' דף ס' ע"ב שכתב כן לר"א ואם כן אמאי הוא כאלו נתנו בתוך העיר הא מרויח ב' אמות במקום שהניח העירוב ולחוץ וכנגדן מפסיד בצד שכנגדו ב' אמות:

במקום שנחשב לו כד"א והיינו תוך עבורה של עיר:

שעומד בדיר וסהר שיש לו מחיצות אפי' עומד בסופו ה"ה כאלו עומד באמצע וה"ה תוך עבורה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.