אליה רבה/אורח חיים/תח

אליה רבה ‏ אורח חיים תח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ומפני שתחומין דרבנן וכו'. כן כתב הטור, ולפי זה למאן דאמר תחומין דאורייתא לא מהני עירובי תחומין וצריך עיון בעירובין דף י"ז לא שנו דמחנה פטורים מלערב אלא עירובי חצירות אבל עירובי תחומין חייבין דתני ר' חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה הא למאן דאמר דאורייתא לא מהני עירובי תחומין, ויש לומר דהטור קאי על עירוב בפת אבל ברגליו לכולי עלמא מהני וכן משמעות הלבוש, עוד יש לומר דגם ר' חייא סבירא ליה תחומין דאלפיים אמה דרבנן רק על שתים עשרה מיל קאמר דהוא דאורייתא לכך החמירו בו כיון שיש לו עיקר דאורייתא. מיהו המאור והמלחמות רי"ץ פירשו כפשוטו על אלפיים ממש וצריך עיון, ועוד קשה מעירובין דף ל"ה דקאמר ר' מאיר ספק עירוב הרי זה חמור גמל משום דסבירא ליה תחומין דאורייתא וספיקא דאורייתא לחומרא, אמאי קאמר ספק הא אפילו ודאי עירוב לא מהני דמיירי התם להדיא בפת וכן כתבו תוס' בשבת דף ל"ד דר' מאיר סבירא ליה דמערבין בכל דבר, ואין לומר דעל שתים עשרה מיל קאמר שהוא דאורייתא לכך אסור בספיקא כיון שיש לו עיקר מן התורה דהא ר' מאיר מיקל בספק טומאה שם ובדף ל"ו בעירובין קאמר דספק טומאה יש עיקר מן התורה. ואולי כוונת הטור דבאמת גם למאן דאמר תחומין מן התורה מהני עירוב אלא שיש לו נמי רמז מקרא, ונראה לי דעירוב תיקנו חכמים מפני דתחומין דרבנן ודו"ק:

ב

[ב] [לבוש] מפסיד כנגדו וכו'. משמע אף דנמלך בשבת ואינו חוץ לעירוב אבל מלשון השולחן ערוך לפיכך כשהוא מהלך כולי משמע דוקא כשהולך למחר חוץ מעירובו הוא דהפסיד ונראה דהכי קאמר כשיש לו רשות לילך וכן מבואר בראב"ן שאזכיר בס"ק ה' דמיד שעירב הפסיד וכן משמעות הפוסקים:

ג

[ג] פחות מאלף וכו'. כך לשון השולחן ערוך ורמב"ם ובגמרא סתם אמרו ולא הצריכו פחות וכן הוא בטור וסבירא ליה דרמב"ם מצריך שתהא אמה אחת חוץ לעיר משום דמדה זו של פסיעות בינוניות לכל מסורה ואי אפשר לכל אדם שיצמצם ויש לי בדמות ראיה מר' יהונתן סוף פרק כיצד מעברין (מלבושי יום טוב), ולעניות דעתי להקל ולומר בזה דאפשר לצמצם דאפשר דרמב"ם לאו דוקא קאמר וכיון דמצינו דהטור מתיר בפירוש אין לנו להחמיר בפרט שכן משמעות הש"ס, ועוד מצאתי בפירוש משנה להרמב"ם גופיה זה לשונו הגיע המדה לסוף המדינה או חוצה לה, עד כאן, הרי להדיא דסבירא ליה כטור. ועוד שראיתי בראב"ן דף ע' דפסק דאם רוב העיר מובלע בתחום הוי ככולו ואף דכל הפוסקים משמע דכולו ממש בעינן מכל מקום בזה ודאי כדאי לסמוך עליו:

ד

[ד] אפילו אמה אחת וכו'. באמת יש כן משמעות ברמב"ם פרק ו' וצריך עיון דהטור כתב בשמו דיש לו ארבע אמות וכן משמע בשלטי גיבורים דף ר"ז ויש להקל בזה:

ה

[ה] בריחוק אלפיים מביתו וכו'. פירש מגן אברהם דאם נתנו חוץ לאלפיים של ביתו אסור לשוב לביתו רק צריך ללון בשאר בתי העיר תוך התחום עירובו דלא כעולת שבת שכתב דצריך להניח העירוב בתוך התחום מפתח ביתו דליתא דהא כתב הרמב"ם הטעם בנתגלגל חוץ לתחום שאינו עירוב משום שאינו יכול להגיע אל עירובו ואם הוא תוך התחום העיר הרי יכול ליטלו אף על פי שהוא חוץ לתחום ביתו כן נראה לי פשוט עד כאן לשונו, ותמיהני על פשיטת דאישתמיט ליה דברי ראב"ן שם זה לשונו אם יש מביתו שלשם בעיר עד עירובו יותר מאלפיים אמה אחד לא יצא מביתו שהרי אבד שביתת העיר ולערובו לא מצי אזיל שהרי הוא חוץ לתחום עד כאן לשונו, הרי להדיא דלא מצי להניח עירוב חוץ מביתו יותר מאלפיים דכיון ששבת בעיר לא מצי אזיל לעירובו:

ו

[ו] [לבוש] שאם כן מי שידור בעיר גדולה וכו'. כן כתב הטור ולפי מה שכתבתי לעיל דבאמת אי אפשר לערב לא קשה מידי:

ז

[ז] [לבוש] בתוך העיר וכו'. משמע אפילו אמה אחת בתוך העיר מהלך כולה וכן משמע בהגהות אשירי פרק כ"ז מהלכות שבת להדיא:

ח

[ח] ויש להקל וכו'. הנה הלבוש כתב זה מנפשיה וכן פסק הב"ח והיינו דכיון דהטור והגהות מיימוני וסמ"ק ורש"י סבירא ליה כמו שכתב בית יוסף אם כן הוי הרמב"ם יחידאי לגבייהו כן נראה לי טעמייהו, אבל אני ראיתי דמוכח להדיא דהרא"ש סבירא ליה כרמב"ם דהא כתב זה לשונו כשכלתו מדתו בחצי העיר אז מפסיד חצי העיר שחוץ אלפיים מעירובו עד כאן לשונו, ואי לטור דהולך כולו מאי מפסיד ואי לענין שמונין לחשבון הא מונין כל העיר וזה צריך עיון על הטור וכן בספר עבודת הקודש לרשב"א דף ל"ב ור' יהונתן וברטנורה ורבינו ירוחם דף צ"ט פסקו כרמב"ם, וכן נראה לי ראיה בתוספתא פרק ה' הנותן עירובו בסוף אלפיים של תחום אם היה ביתו סמוך לחומה יכנס ואם לאו לא יכנס, עד כאן, הביאו רוקח סימן קצ"א משמע דחומה וסמוך לחומה הוא תוך אלפיים ואם כן נכנס לעיר ואפילו הכי אסור ליכנס לביתו שבעיר רחוק מחומה, לכן נראה לי להלכה למעשה להחמיר:

ט

[ט] [לבוש] אפילו לצפון וכו'. אפילו מדוקדק ובשולחן ערוך ליתיה דהא ודאי אצפון ודרום קאי דליכא אלפיים רק מה שנותר משיעור שיש מעירוב עד לעיר למדת אלפיים. גם תימא נמי על רמ"א דמקור דין זה מר' יהונתן בבית יוסף ושם כתב להדיא אין לו לילך לצפון ולדרום העיר כלל, שוב נדפס ספר מגן אברהם והשיג גם כן בזה. ומה שכתב ר' יהונתן בסוף דיש לבעל דין לחלוק היינו להתיר בתוך רוחב עיר ולא בחוץ וכן מה שנותר למערב השיג מלבושי יום טוב שאינו הולך רק נגד רוחב מקום העירוב ולא כנגד רוחב העיר עיין שם, מיהו בזה נראה לי כוונת ר' יהונתן דגם מה שנותר במערב מותר לילך לכל צד אלפיים כיון דלא חשבינן העיר לתחום רק מה שנותר ומה שחשבינן לתחום אפילו מקום העירוב ארבע אמות הולכין בכל צד אלפיים למלאות הקרנות אלא דהוה אמינא דנחשב אלפיים חוץ מרוחב עיר קא משמע לן דעם רוחב עיר חשבינן, וזה נראה לי נמי כוונת הלבוש ודו"ק. כתב מגן אברהם זה לשונו דרכי משה כתב הר"י אם כלתו מדתו בחצי העיר אין לו לטלטל רק חצי העיר ברוחב ארבע אמות, עד כאן, וצריך עיון מאי נפקא מינה דמאחר דממלא הקרנות אם כן מותר לילך בכל מרחבה העיר דהוי בתוך התחום קרנות ואפשר דבאמת נותנין אלפיים רק דרוחב העיר חשבינן למדת אלפיים ומה שהעיר רחבה יותר אסור להלוך, עד כאן, ואני מצאתי בתשובת רדב"ז סימן ע"ו שפירש שאין לו אלא ארבע אמות ממש וסיים זה לשונו לא נתנו טבלא מרובעת של אלפיים למלאות הפגימה שיוכל להלוך אותה בסיבוב חס ושלום אלא לענין אם ירצה ללכת לצד מזרח לנגד פניו הולך ובלבד שלא יטה ימין ושמאל מארבע אמותיו וכן אם ירצה ללכת נגד הקרן של ארבע אמות לא יטה גם כן מארבע אמותיו וכן אם ירצה ללכת בין מזרח ארבע אמותיו ובין קרן ארבע אמות הולך ובלבד שלא יטה ימין ושמאל מארבע אמותיו וכן אם ירצה ללכת בין הקרן ובין צפון ארבע אמות ובלבד שלא יטה בין כל ארבע הקרנות לענין נתנו לו טבלאות בארבע זויות למלאות הפגימות לענין שיוכל לברר מארבע אמותיו דרך זו ילך ובלבד שלא יזיז מכנגד ארבע אמותיו ולא תטעה בדברים אלה לומר שאם למזרח בחר ללכת לצד אחר או לצד הקרן שלא באתי אלא למעט דרך סיבוב או אם הטה בדרך הליכתו מכנגד ארבע אמותיו אבל אם הולך אלפיים למזרח וחזר למקום שביתתו הולך משם למערב וחוזר למקום שביתתו וחוזר והולך מכנגד הקרן לכל צד שירצה והכל כנגד ארבע אמותיו, עד כאן, וצריך עיון:

י

[י] לבוש] בתוך עיבורה וכו'. ואפילו נתנו בתוך עיבור אין נותנין לו שני אמות לצד חוץ דכשעומד במקום שנכשב בארבע אמות אין לו לבחוץ כלום כמי שעומד בדיר וסהר (תוס' מגן אברהם):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.