מחצית השקל/אורח חיים/שד

מחצית השקל ‏ אורח חיים שד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) ע"ש עבדו כו' תרי קראי כתיבי. חד למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. זה קאי על עבד שמל וטבל לשם עבדות וקבל עליו כל מצות עבדים דהיינו כל מה שאשה חייבת. ואם כי גם מצות שבת בכלל. לכן אסור לעשות מלאכה בשבת אפילו לצורך עצמו וקרא שני וינפש בן אמתך והגר. ודרשו חז"ל דקאי על עבד גוי הקנוי לישראל קנין הגוף אבל לא מל ולא טבל רק קיבל עליו ז' מצות ב"נ דגם לזה אסור לכל ישראל לצוות לו לעשות מלאכה בשבת. אבל לעצמו מותר לעשות מלאכה בשבת כיון דשבת אינו נכלל תוך ז' מצות בני נח. ועבד הקנוי לישראל קנין הגוף ולא מל ולא טבל ולא קיבל עליו שום מצוה אפי' ז' מצות בני נח לא קיבל עליו. בזה נחלקו הפוסקים אי גם ע"ז מצווים אנו על שביתתו וכאשר יתבאר:

(ב) (ס"ק ב) לעצמו כו' להרויח מזונותיו. ז"ל הכל בו שהבי' הרב"י כדי להרויח מזונותיהם על פסקת אדוניהם עכ"ל. ור"ל שהרב נותן לו מזונות גם בשבת אלא שמזונות הרב הם בצמצום ולכן עושה מלאכ' כדי שיהי' לו מזונות בריוח לכן כיון דאין ישראל נהנה כלל מהמלאכה לכן אין צריך להתנות ע"ז מערב שבת כמ"ש בסעיף ב':

(ג) (ס"ק ג) לרבו כו' אפי' מלאכה דרבנן וכתב בספר ת"ש דלהפוסקים שהבי' מ"א בסי' ש"ה ס"ק וי"ו ובש"ע שם סעיף ך"ב דלא גזרו על שבות בבהמה. הוא הדין בעבד לא גזרו על שבות וליתא לדברי מ"א שכתב פה. ונסתייע מלשון רשב"א בתשובה סי' נ"ט שכתב על עבד דלא גרע משורו וחמורו הרי דדימה עבד לבהמ'. ונענ"ד אין משם ראיה דהרשב"א שם מיירי מדין תורה וכתב שם כיון דהתורה כללה שור וחמור ועבד בפסוק א' דינם שוה ע"ש אבל מאסורי דרבנן לא דיבר שם וכיון דבהמ' גופיה לא הוי שרינן שבות אלא שמצאנו כן בשבת וכמ"ש מ"א סי' ש"ה ס"ק ו' דאמרי' דף ק' כל שבחברו פטור אבל אסור בבהמ' מותר לכתחלה. אבל בעבד לא מצינו להדי' להקל בשבות י"ל הואיל והוא בן דעת החמירו בו יותר מבבהמ':

(ט) (ס"ק ט) מותר כו' דל"ח כו' ר"ל דהא ל"ל שמא יפסיק ממיל' ויביאנה בידו דכיון דשל טיט אינו חשוב למה יביאנו ולהא ל"ח שמא יטלנו מעל צווארו להראות שהוא בן חורין. ע"ז כתב מ"א דירא לעשות כן מפני רבו. משא"כ של מתכת דחשוב חיישי' שיפסק ממילא ומשום חשיבותו יביא לו:

(י) (ס"ק י) לא כו' יקפל כסותו כו' ור"ל וכה"ג הוי משא כיון שאינו דרך מלבוש וכמ"ש לעיל סי' ש"א סעיף כ"ח:

(יא) (ס"ק יא) בכל ענין כו' דחיישינן כו' ר"ל שיקחנו שלא מצווארו להראות לבני אדם שהוא בן חורין דהא כה"ג אינו ירא מרבו:

(יב) (ס"ק יב) נכרי כו' ומשמע ברמב"ם שאין מקבלים כו' והוא פ' כ' מה' שבת ופי"ד מה' אסורי ביאה דאין מקבלין גר תושב בזמן שאין היובל נוהג. וכן עבד שאינורוצה לקבל עליו מצות כ"א כמו גר תושב ג"כ אין מקבלין אותו בזמן שאין היובל נוהג:

אבל עבד שרצונו למול ולטבול ולקבל עליו מצוה שהאש' חייבת מקבלים אפי' בזמן הזה ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.