מחצית השקל/אורח חיים/קסט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קסט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (סק"א) לשמש מיד. פי' דבר מועט וכ"מ ס"ג שכ' דאם יש אדם חשוב שם אצל השמש א"צ לברך על כל פרוסה שיודע שיתנו לו כל צרכו מפת וכ' הט"ז דמה"ט דקדק הש"ע לכתוב מפת דדוק' פת שעכ"פ צריכים ליתן לו ע"ז ודאי יזהיר אדם חשיב משא"כ שאר מינים דאין בהם אלא מדת חסידות ע"ז אין ת"ח מזהיר ע"ש ועדיין למה נקט פת דוקא הא גם דבר אחר שיש לו ריח מצד הדין צריך ליתן לו וא"כ גם ע"ז ת"ח מזהיר והוי ליה למימר דגם בזה א"צ לברך כל פעם שנותנים לו אע"כ דדבר שיש לו ריח סגי בדבר מועט שנותנים לו א"כ אפי' ת"ח מזהיר והם שומעים לו ונותנים לו א"כ די במה שנותנים לו מיד דבר מועט ולכן אם שוב נותנים לו עוד ה"ל נמלך וזה ודאי ל"ל דצריך ליתן לו הרבה וגם אותו חלק הרב צריך ליתן לו מיד דהא להשקיט לו תאותו סגי בדבר מועט ואם אעפ"כ צריך ליתן לו הרבה ודאי א"צ ליתן מיד דלא עדיף מפת דמשמע בסעיף ג' דאין נותנים לו כל צורכו מפת בפעם א':

וסי' ק"ע סעיף ג' גם משם יש קצת ראי' דאמר משיירים פאה בקערה כ"א מהאוכלים וניהו דמדת חסידות צריך ליתן לו מיד מכל מין י"ל דהתם דינא קאמר ולא מיידי ממדות חסידות אבל איך סתם משמע מכל הדברים סגי אם משייר לו פאה בקערה הא דבר שיש לו ריח צ"ל לו מיד אע"כ דסגי בדבר מועט ובזה לא מיירי כ"א במה שצריך לשייר כדי צורכו:

ואם התנה כו' א"צ ליתן כו' ר"ל אפי' המתנהג בחסידות:

ומה"ט אין אנו נוהגים כו' דלפי המנהג ידע הפועל וה"ל כאלו התנ':

גם אנו מניחים לעבדים להוליך כו' וזה אסור משום דכתיב לא תעבוד בו עבודת עבד ודרשו בת"כ שלא להעבידו בעבוד' שהיא מיוחדת לעבדים וכמ"ש הרמב"ם פ"א מהל' עבדים:

אבל בספרי דרש כו' ר"ל לענין היתר הולכת כלינו אחרינו לב"ה א"צ לתי' של"ה דה"ל כאלו התנ' דבלא"ה מותר:

א"א רודה בפרך שלא יאמר עדור לי תחת הגפן והוא א"צ לזה ואין כוונתו אלא לצערו וכמ"ש גם הרמב"ם שם פ"א מהל' עבדים וע"ש במחלוקת רמב"ם וראב"ד בזה:

אבל אתה רודה בב"ח ומשמע למ"א דה"ה דדרשי' כן גם בקרא דלא תעבוד בו עבודת עבד. בו א"א עובד אבל אתה עובד בב"ח אבל באמ' עיינתי בילקוט פ' בהר ולא ראיתי שם האי דרשא אבל אתה רודה בב"ח ע"פ לא תרדה בו בפרך כ"א ע"פ לא תעבוד בו כו' דרש הכי אבל אתה עובר בב"ח ע"ש:

ועבדים שלנו כב"ח דמי ויכולים לחזור כדין פועל וכן כתב הרמב"ם שם וז"ל על הא דאסור לעבוד עבודת עבד בד"א בעבר עברי מפני שנפשו שפלה במכירה אבל ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד שהרי אינו עושה מלאכתו אלא ברצונו ומדעת עצמו עכ"ל וס"ל למ"א דה"ה בשכיר והובאו דברי הרמב"ם בסמ"ע סי' שס"ט ס"ק י"ח:

ונ"ל דבענין המאכל כו' ר"ל דעל המתנהג בחסידות לא יספיק תי' של"ה כיון דעכ"פ גם בשאר מינים שאין להם ריח מ"מ קצת צער י"ל דמה"ט מדרך חסידות ליתן מכל מין (אלא דדבר שי"ל ריח איכא צער מרובה ויש לחוש שיוזק אם לא יאכל כמ"ש רש"י לכן צ"ל לו מן הדין. ודוקא כו' הוא ענן בפ"ע וקאי ע"ד ש"ע:

(ב) (ס"ק ב) בידו כו' וי"מ ביד האורח שמא יעיין בע"ה באורח כו' ועי"ז יתבייש האורח וע"י הבהלה ישפוך:

(ד) (סק"ד) מותר כו' דאין בע"ה מקפיד כו' ולפ"ז לא הותר כ"א כשהכוס ביד בע"ה או ביד הנותן דהתם טעמא משום הקפדה וזה לא שייך פה אבל אם הכוס ביד המקבל דהטעם משום שטרוד בפרוסה האי טעמא שייך גם כאן ואסור ליתן אורח א' לחבירו אורח אם יש ביד המקבל כוס:

(ה) (ס"ק ה) שנטל כו' וכ"מ ברש"י הנדפס בברכות אצל הרי"ף ס"פ אלו דברים:

אך בתר"י כו' ע"ס ב' והוא דעת יש מקילין שהביא רמ"א שם:

(ו) (ס"ק ו) ויש מקילים כו' אסור ועיין ב"ח כצ"ל דהב"ח כ' אפי' הוא ע"ה גמור ואינו יודע לברך מ"מ לא יבטל עי"ז מצות צדקה אבל של"ה כ' כמ"ש מ"א דאם יודע שלא יברך לא יתן לו. ובס' א"ר כ' דלא פליגי דע"כ לא כ' של"ה שלא יתנו לו אלא למי שיודע לברך ואינו רוצה לברך מצד רשעותו אבל אם אינו יודע גם לשל"ה מותר:

והב"ח כ' וז"ל דוקא כו' דהוי קשי' ליה על תר"י שכ' על הא דאמרי' בש"ס אסור ליתן פרוסה למשמש אא"כ יודע לו שנטל ידיו וז"ל יש למדין מכאן שאין ראוי לתת לאכול אלא למי שיודע בו שיברך ונראה שכיון שמתכוין לעשות מצוה שנתן בתורת צדקה מותר עכ"ל וכיון דהש"ס מיירי מדין נט"י למה נקטי תר"י הדין לענין בהמ"ז ה"ל ג"כ לומר יש למדין מכאן שאין ראוי לתת לאכול אלא למי שיודעים שנטל ידיו אע"כ דלענין נט"י מלתא דפשיטא ומודה תר"י דאפי' בתורת צדקה אסור ומשמע מדברי הט"ז ס"ק ג' דאם אמר לעני שיטול ידיו ויברך ויזהירנו ע"ז ודאי לכ"א שרי:

(ז) (ס"ק ז) שהוא כנמלך כו' נ"ל דאם היה דעתו כו' עיין בט"ז ס"ס קע"ט:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.