מחצית השקל/אורח חיים/קנז

מחצית השקל ‏ אורח חיים קנז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (סק"א) שעה ד' משמע כו' כמ"ש סי' תמ"ג ר"ל דמהתם תרתי ש"מ דחשבי' הני שעות מע"ה וגם דבעי' שעות זמניות דאמרי' התם דמן התורה חמץ בערב פסח מותר באכילה עד חצות היום וא"ר יודא דמדרבנן אין אוכלים חמץ כ"א עד סוף ארבע שעות וכל שעה ה' אסור באכילה ומותר בהנאה ובתחלת שעה ששית צריך לשרפו אמרי' מ"ט דל"ל דחיישי' שמא יטעו בין קודם חצות לאח' חצות הא זה ניכר ממהלך השמש ומשני רבא דחיישי' ליום המעונן דליכא היכרא ע"י השמש ועי"ז יטעו לאכול גם לאחר חצות ופריך הש"ס גם בארבע ניחוש שיטעה והיה ראוי לאסור גם בשעה ד' ומשני ד' זמן סעודה לכל היא בכל יום א"כ כיון שההרגל לאכול באותה שעה מרגיש בנפשו שעה ההיא ולא אתא למטעי הרי דתלי' היתר אכילת חמץ כל שעה ד' הואיל ואז זמן סעוד' וא"כ זמן אכילת חמץ ואכילת כל אדם ע"כ שוין וכיון דקיי"ל לענין ער"פ בסי' תמ"ג דחשבי' אלו ד' שעות מע"ה וגם חשבי' שעות זמניות. ע"כ הוא לזמן סעודה ע"כ חשבי' כה"ג:

ובתענית דף ך"ה כו' דת"ר היו מתענים (עבור גשמים) וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה (דעדין לא חל עליהם התענית) לא ישלימו את התענית לאחר הנץ החמה (שכבר חל עליהם התענית) ישלימו דברי ר"מ רבי יוסי או' קודם תשע שעות לא ישלימו לאחר תשע שעות ישלימו שכן מצינו באחאב שהתענה מט' שעות ולמעל' שנא' הראית כי נכנע אחאב מפני וגו' ופירש"י וז"ל שכן מצינו שאין לך אדם בעולם שאין תענית חל עליו מט' שעות ולמעלה אפי' בני מלכים שדרכן לאכול בט' שעות שעד ג' הן ישנים ושוהין שש שעות ואוכלים וכדאמרי' בפסחים אפי' אגריפס המלך שרגיל לאכול בט' שעות ביום לא יאכל בערב פסח עד שתחשך כו' עכ"ל רש"י וע"כ בני מלכים מתנהגים בזמן סעודת' כת"ח הרי דו' שעות של ת"ח מתחילים משעה שקמים ממטותיהן כדמתחילים לחשבן בבני מלכים אחר ג' שעות לפי שעד אותו זמן הן ישנים א"כ דומי' דהכי ד' שעות לכ"ע היינו ג"כ משעה שקמו ממטותיהן והא מוכח מפסחים דהארבע שעות מחשבי' מע"ה כנ"ל:

ומכאן י"ל כו' ע' סי' רפ"ח. ר"ל דשם מבואר דאין להתענות בשבת אפי' שלא לשם תענית עד חצות דאחר זה הוי כזורק אבן לחמת ותיקשי מנהג העול' אבל לפמ"ש סי' רפ"א בשם הב"ח דבשבת מאחרים לקום ממטותיהן משום תענוג שינה ואותן שש שעות חשבי' משעה שקמים ממטותיהן א"כ א"ש המנהג דאין מאריכים כ"כ יותר משש משעה שקמים ממטותיהן:

(ב) (סק"ב) שעה כו' ועבח"מ סי' ה' ר"ל הטור כ' שם עד אימתי יושבים הדיינים בדין עד חצות היום והקשה הרב"י הא ששית זמן סעודת ת"ח לכן כ' בש"ע שם עד סוף שעה חמישית והסמ"ע יישב דעת הטור שמ"ש עד חצות ר"ל עד ולא עד בכלל ור"ל שיתחילו סוף שש ועיקר סעודת' יהיה בשביעית ומכל מקום אותה התחלה שהתחילו בסוף שש לא גרע מטעם מידי בצפר' עכת"ד ולכן כ' מ"א מתחלת שעה וי"ו דהיינו כדעת הרב"י שם:

ולא יאחר כו' ר"ל עכ"פ יעשה כדעת הטור שיתחיל סוף שש ולא יאחר עד אחר שש:

(ג) (סק"ג) אכן כו' וזה לא מעלה כו' לאפוקי מפי' אח' ברש"י פ"ק דשבת דגם מזיק לגוף ע"ש:

ובברכות הרוצה לכנס לסעודת קבע מהלך יו"ד פעמים ד"א או' ד' פעמים עשר אמות ויפנה ופירש"י הנכנס כו' וגנאי הוא שיצטרך לנקביו תוך הסעודה מהלך כו' ובכל פעם ופעם בודק עצמו וישב אולי יוכל להיפנות שההילוך מוריד הגדולים לנקב עכ"ל רש"י:

ירחץ בסובין שהן מעבירים החלב משא"כ המים:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.