מחצית השקל/אורח חיים/קכג

מחצית השקל ‏ אורח חיים קכג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א') ג' כו' דבזכות ג' פסיעות שפסע נ"נ לכבוד הקב"ה. בגמ' איתא ד"פ בסנהדרין פ' חלק ד' צ"ו וע"ש במהרש"א בחד"א:

ופשוטו כו' כעבד כו' ולפ"ז עדיין אין טעם למה דוקא ג':

(ג) (ס"ק ג) לצד כו' שהוא ימין השכינה דהא השכינ' כ"י כנגדו וא"כ שמאל אדם הוא ימין שכינה וע"ל סי' צ"ז סעיף ב':

(ד) (ס"ק ד) שלום עלינו דלא כהאומרים עלינו ועל כ"י שהופך פניו לימינו אלא על כ"י יאמר כשמשתחוה לפניו וכ"ה בלבוש:

(ו) (ס"ק ו) ולא כו' הטעם דבעינן ו' פסיעות ר"ל הא דפוסעים ג' פסיעות הטעם דבעי' להדמות למלאכים דכתיב בהו ורגליהם רגל ישרה רגליהם תרי ועוד רגל א' והוי תלת וכתיב אח"ז ורגליהם ככף רגל עגל והוה עוד תלת ובעינן שש פסיעות. וכ' הרב"י דהיינו ג' שפוסע לאחריו וג' כששוב חוזר לפניו (ועסס"ק י') ומה"ט מקפידין כו' וכ' שם דשלא כדין עושים כשרואים שבא א' להפסיק תוך ו' פסיעות ולעבור שם ממהרים לחזור למקומן ואין ממתינים כשיעור שצריך להשהות כמבואר פה אלא ימחה ביד מי שרוצה לעבור ואם לא ישמע לו העובר עונו ישא והוא נקי:

(ז) (ס"ק ז) והש"ץ יעמוד כו' נראה כאלו רוצה לחזור ולהתודות והוא ככלב כו' ועסי' תר"ז ס"ד ר"ל דע"כ הרשב"א מפ' מ"ש ה"ה ככלב שע"ק כמ"ש הב"ח וז"ל דיעמוד שם ולא יחזיר מיד הוא כדי להראות דכבר נפטר מרבו על מה שהיה מבקש על העבר החזירנו בתשובה כו' סלח לנו כו' כי ניחם על עונותיו ולא ישוב עוד לעשות כאשר עשה. ועל דעת זה נפטר מרבו והלך לו ואם יחזור מיד נראה דחזר ממחשבה זו ועלה בדעתו לעשות כאשר עשה לשעבר ושעל כן חוזר לפני רבו לחזור ולהתפלל לפניו שימחול לו על הרהורים רעים וזה דומה ממש לכלב שע"ק שלאחר שהקיא דברים הנמאסין עליו שב לאכלן וכן מורים מעשה של זה שלאחר שהיו מאוסים עליו מעשיו הרעים חזר וחשב לעשותן והכי תניא בפרק בתרא דיומא עבירות שהתודה עליהן יוה"כ זה אינו מתודה עליהן יוה"כ אחר (אם לא עבר עליהן אחר יוה"כ העבר) ואם התודה עליהן עליו הכתוב או' ככלב שב על קיא וכסיל שונה באולתו דכיון דחוזר ומתודה עליהן מכלל דהיה חוזר בדעתו לשנות באולתו ולעבור עוד אותן עונות עכ"ל הב"ח. וכן צ"ל דהוי ס"ל לרשב"א וע"ז רמז מ"א לעיין בסימן תר"ז ר"ל ניהו דהרשב"א פסק כן כהאי תנא דעבירות שהתודה ביוה"כ זה אינו חוזר להתוודות עליהן ביוה"כ אחר אבל אנן לא קי"ל כהאי תנא אלא כראב"י דחולק שם ואמר אדרבא ה"ה משובח וכמ"ש דוד וחטאתי נגדי תמיד ולכן לדידן צ"ל מ"ש כאן דהוי ככלב שע"ק כמ"ש הטור וכמו שפי' הב"ח דבריו היינו דדומה לכלב שע"ק כמו דבכלב שע"ק הוי דבר מגונה אף כאן הוי דבר מגונ' וז"ל הטור שסופו הוכיח על תחלתו שלא פסע לאחוריו כדי לפטור מרבו כיון שחוזר אליו מיד עכ"ל. וע"ש בב"ח אלא דהמ"א הביא ל' רשב"א דמיני' נלמד דבש"ץ ליכא משום כלב שב ע"ק לפי פירש רשב"א וממילא ה"ה לפי פי' הטור דבזה אין לחלק בין הפי' וכמובן:

(ח) (ס"ק ח) כשיעור כו'. ומ"ש בסימן ק"ה כדי הילוך ד"א כצ"ל ר"ל אם מתפלל ב' תפלות זאח"ז צריך להמתין בין א' לחברתה כדי הילוך ד"א ודי (וה"ה דהמ"ל דשם מיירי אם אינו חוזר למקומו הראשון להתפלל וכמ"ש מ"א שם):

ומ"ש בב"י וכ"נ כו' ר"ל אחר שהביא הרב"י דברי רי"ו שכ' ביחיד ישהה מעט. כ' וכן נראה מדאמרינן כו' שישהה בין תפלה לתפלה כדי כו' ומפ' בירושלמי כדי הילוך ד"א עכ"ל. ולפי המובן דהאי וכן נראה כו' הוא סיום דברי רי"ו א"כ איך א"ל כמ"ש מ"א דדעת הרי"ף כרד"א בשם הראב"ד כשיעור שיגיע שליח צבור לקדוש' לזה כ' מ"א דהאי וכן נראה אינו מדברי רי"ו אלא הם דברי הרב"י ובאמת הרב"י הבין ברי"ו דס"ל דסגי בשיעור ד"א אבל אין כן דעת מ"א בכוונת רי"ו:

(ט) (ס"ק ט) אסור כו' שלא יחשדוהו שדילג וצ"ל אם אינו מחזיר פניו אע"ג שרואים שפסע קודם שסיימו הצבור תפלתן אפ"ה לא יחשדוהו שדילג וידינוהו לכף זכות שביקש לצאת ממנו רוח דמבואר לעיל סי' ק"ג סעיף ב' דהולך לאחוריו ד"א כו' ע"ש אע"ג שלא הרחיק כשיעור ד"א ידינוהו שלא היה מקום כ"כ להרחיק או סבה אחרת גם במה שראו שלא חזר שוב למקומו הראשון לסיים התפלה יתלוהו בסב' אחרת אבל כשמחזיר פניו אין לתלות בשום דבר אלא שכבר סיים ועי"ז יחשדוהו שדילג ועבט"ז שכ' טעם אחר.

(אבל לחזור כו') ודלא כהב"ח ר"ל דהב"ח הקשה על רמ"א דלעיל סתם כהרב"י דלכתחלה לא יחזור למקומו עד שיגיע הש"ץ לקדושה ופה כתב אסור להחזיר כו' עד שסיים כו' וס"ד דב"ח דכשסיים ס"ל לרמ"א דמותר לחזור למקומו ולזה כ' דאין הפי' כן דלא התיר רמ"א פה כשסיים הש"ץ אלא להחזיר פניו אבל לחזור למקומו אסור לכתחלה עד הקדושה כמו שסתם לעיל:

(י) (ס"ק י) רגל כו' ועמ"ש סי' ק"ח דמה"ט יחלוץ תפילין ביד שמאל. וא"כ צריך לפסוע בשמאל תחלה ר"ל לפי טעם זה אפי' איטר הדין כן:

וקצת נוהגים לפסוע כו' ר"ל דפשט לשון הש"ע וכ"כ הלבוש בהדיא דיפסע תחלה של שמאל ואח"כ יפסיע של ימין ויעמוד אגודל ימינו בסוף עקב שמאלו ואחר זה יפסע שוב רגל שמאל ויעמידנו אחרי רגל ימין היינו אגודל שמאל סוף עקב ימין והן ג' פסיעות וכ' שכן הוא דרך הכנעה אבל הל"ח פ' אין עומדין סעיף ס"ז וס"ח דיש פוסעים תחלה רגל שמאל ואח"כ פוסע של ימין ומעמידו בשוה עם רגל שמאל וזה נחשב לפסיע' א' וכן יעשה ג"פ ובכל פסיע' וכן לבסוף יהיה עמידתו רגל ימין שוה לשמאל וכ' דבהכי אתי שפיר מנין השש פסיעות שכ' בסק"ו דהא השתא פוסע בכל רגל ב"פ:

כ' ב"ח כו' פסיעה בינונית שהיא אמה דהיינו כף הרגל חצי אמה. וחצי אמה אויר בין רגל לרגל כדלק' סי' ש"א במ"א סק"ב ובסי' שצ"ו ס"ב:

דומיא דכהנים בעבודתן וסיים וז"ל שהרי כ' הרב"י בשם רב האי גאון. דטעם ג' פסיעות אלו הם כנגד כהן שיורד מעשיית התמיד היה בין כבש למזבח ג' רובדין של אבן ויורד בהן ג' פסיעות ותפלה כנגד תמידין תקנו א"כ יש לנו לעשות ג"כ ככהן בזו להיות הפסיעות עקב בצד אגודל כו' עכ"ל: אולם הל"ח פ' א"ע סס"ח על דברי הרב האי הנ"ל כתב וז"ל ואנכי לא ידעתי אלו ג' רובדים שבין כבש למזבח היכן היו עכ"ל. וכ"מ בטור ריש סי' צ"ה שכ' די"א בירושלמי דבשעת תפלת י"ח צריך להדמו' לכהנים שהיו עומדים עקב בצד אגודל מיהו מ"ש במלאכים ורגליהם רגל ישרה ואע"ג דלא קי"ל הכי בעמידה י"ח אלא בעינן להשוות הרגלים ממש כמלאכים מ"מ במה דאפשר להדמות לכהנים להיות עקב בצד אגודל יש להדמות:

(יג) (ס"ק יג) פוסע כו' על תחנונים ש"ע כו' ר"ל כיון שלא התפלל בלחש ודאי אומר עכשיו בסיום התפלה בקול רם התחנונים שדרכו לומר סוף התפלה בלחש:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.