מחנה אפרים/נדרים/יט
|
< הקודם · הבא > |
תנן בפ"ב דנזיר הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר מאה יום והתחיל למנות נזירות דנפשיה ונולד לו בן עד שבעים לא הפסיד כלום כיון דשלשים דבנו מובלעים בתוך המאה יום שלו עולים לשל בנו ולשלו ומכאן למד הרב בעל המפה בסי' רל"ט דאם אסר עצמו בשבועה שלא לאכול בשר ך' ימים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל בשר כ' וה' ימים אז אינו אסור אלא עשרים וה' ימים אבל אם לא הוסיף בנדר שני אז אסור בבשר ארבעים יום ואפי' במוסיף על נדרו יש אומרים דאינם עולים לו ימים הראשונים רק אם נדר שני הנדרים ביום אחד אבל אם כבר התחיל למנות הימים הראשונים ואח"כ נדר כ' וה' ימים אין מנין הראשון עולה ואסור בבשר מ"ה יום וכתב בד"מ שלמד כן מדברי התוס' יע"ש. ולע"ד אינם נראים לי במ"ש דאם לא נדר ביום א' אלא אחד שהתחיל הנדר הא' עולה דברים אלו לא יש בהם שום רמז לא בתוס' ולא במרדכי דודאי אם אנו אומרים דבנדר השני לא כיון אלא להוסיף ה' ימים יותר על מנין הראשון א"כ מה לי אם נדר) ב' הנדרים ביום אחד או ביום אחר וכ"ת כיון שאין הנדר השני מובלע בראשון אין מנין הראשון עולה כמ"ש התוס' בנזיר זה אינו דאם כן כי נדר ביום אחד נמי אמאי עולה לו המנין הראשון כיון שאינן מובלעים וע"כ היינו טעמא דדוקא בנזירות בעינן שיהו מובלעים זה בזה משום דאם אינם מובלעים הא ודאי אינם עולים כיון דלא מצי לגלח ביום השלמת נדרו ודלא כמ"ש ה"ל שלטי הגבורים בפ"ג דשבועות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |