מהרש"א - חידושי הלכות/סוכה/ט/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
סוכה ט ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' בד"ה הא קא מצטרף כו' וכה"ג הוי מצי לאשכוחי שתיהן פסולות כו' אלא דמשכח לה שפיר כו' עכ"ל הא ודאי אם נפרש דמצטרף סכך פסיל אפילו בתחתונה צלתה מרובה טפי מצינן לאשכוחי שתיהן פסולות אפילו בתחתונה צלתה מרובה אלא דבעי לומר אף לפי שיטתם לפי גירסא זו ה"מ לאשכוחי שתיהן פסולות בכה"ג ולאפוקי לגירסת ר"ת דאפילו בכה"ג לא מצינן לאשכוחי שתיהן פסולות:
בא"ד ור"ת מפרש כו' סבר כמאן דליתיה כו' ועוד דמהאי טעמא המ"ל שתיהן כשירות איצטריך ליה כו' עכ"ל לפי לשון רש"י דסבר כמאן דליתיה כו' לכאורה אין זה דומה דבחמתו מרובה סבר כמאן דליתיה דלאו סכך הוא אבל בההיא דשתיהן כשירות דעליונה צלתה מרובה וסכך מקרי אמאי לא תפסל למעלה מכ' גם התחתונה ועוד דע"כ הוא צריך לההוא סככה דלמעלה מכ' כיון דהתחתונה חמתה מרובה וסכך דידה כמאן דליתיה ומהיכא תיתי לן למגזר בדקיימו תרוייהו בתוך כ' משום הך דקיימא עליונה למעלה מכ' דאטו נפסול כל סוכה אפילו בתוך כ' מהאי טעמא דשמא יכשר נמי למעלה מכ' ונראה לפרש דבריהם לפי שיטתם דלעיל דההיא דתחתונה כשרה ועליונה פסולה מיירי בשאין התחתונה צלתה מרובה אלא בצירוף סכך עליונה וא"כ ע"כ לית לן לפרושי הך גזירה כפרש"י דמדחזי לעליון דחמתה מרובה סבר כמאן דליתיה דמי דהא ע"כ צריך לההוא סככה כיון דהתחתונה נמי צלתה אינו מרובה אלא בצירוף סכך עליונה אלא דע"כ אית לן לפרושי הך גזירה הכי דנגזור למפסל תחתונה בשאין צלתה מרובה אלא ע"י צירוף סכך עליונה משום דזמנין דקיימא עליונה למעלה מכ' ולא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר דיסבור כיון דמקצתן בתוך כ' יצטרף לו אף מה שלמעלה מכ' להכשירו וא"כ מהאי טעמא גבי שתיהן כשירות נמי איכא למימר הכי דאם נכשיר בדקיימו תרוייהו בתוך כ' גם התחתונה ע"י צירוף סכך העליונה זמנין דקיימא עליונה למעלה מעשרים ולא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר דיסבור כיון דמקצתו תוך כ' יצטרף לו אף למעלה מכ' והדברים ברורים למבין:
בא"ד וגריס ר"ת תחתונה כו' מ"ד ליצטרף סכך פסול כו' קמ"ל דכה"ג לא חשיב סכך פסול כו' עכ"ל ומשמע ליה אפילו בשאין צל תחתונה מרובה אלא מחמת הפסול דאי דבלאו סכך הפסול צלתה מרובה א"כ מאי למימרא וכמ"ש התוס' לעיל אמתני' דהכא וק"ל:
בד"ה בסכת ואפילו למ"ד יש אם למקרא מודה כו' עכ"ל מה שיש לדקדק אדבריהם עיין לעיל:
בפרש"י בד"ה מאי למימרא למה כו' ש"מ מהכא כו' ואומר רבי דזהו השיעור כשהקנים ואויר שביניהן בשוה כדאמרינן כזוזא מלעיל כו' עכ"ל מהאי טעמא דכזוזא מלעיל כו' אדרבה פסלינן סוכה דשוה סככה ואוירה מלמעלה לפ"ה בפרק הישן והיינו משום כיון דסככה ואוירה שוה מלמעלה הרי לפנינו למטה אוירה נראה יותר אבל סכך פסול וסכך כשר שלא נראה לפנינו למטה איזה מהם יותר אדרבה אית לן למימר בסכך פסול שסיכך בתחלה לא סיכך אלא המועט שהרי אוירה נראה יותר למטה וא"כ כי סיכך בתר הכי בסכך כשר כל אותו האויר שהיה נראה למטה סיכך והרי סכך הרוב והיינו מתני' דמקרה סוכתו בשפודין כו' דמכשרינן בשיש ריוח כמותן לפ"ה לקמן דלא מוקמינן ליה במעדיף אלא לרב הונא בריה דרב יהושע אבל לרב פפא ניחא בלאו הכי ומיהו מלתא דרב פפא גופה דמכשיר בפרוץ כעומד קשה לפ"ה לקמן בפ' הישן כמ"ש התוס' שם וע"ש ברא"ש שכתב יישוב לזה ודברי מהרש"ל בזה אינם מובנים ואין להאריך ושוב בא לידי פרש"י ישן כתוב על קלף וראיתי שכל זה מן וש"מ מהכא כו' עד כל לשון חבטה שבתלמוד כו' אינו מפרש"י אלא שהוא גליון וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |